"ואם כתב ידם יוצא ממקום אחר, או שיש עדים שזה כתב ידם, אין נאמנים בשום דבר שיאמרו לבטל השטר, חוץ מלומר: בפנינו מסר מודעא" (שו"ע חו"מ מו, לז).

והוסיף בביאור הגר"א ס"ק צג:
"חוץ מלומר בפנינו כו'. וכ"כ רשב"ם בב"ב מ"ט א' בד"ה ומר בר"א כו' אלא שדעתו דה"ה בתנאי".

אבל כתב הש"ך שם ס"ק קיז:
"ודעת הר"ן [כתובות ו' ע"ב מדפי הרי"ף ד"ה עדים] לדעת רש"י [שם י"ט ע"ב ד"ה מודעא] דבכת"י יוצא ממקום אחר אין נאמנים אף במודעא, וכן דעת התוספות [שם ד"ה אמר רב נחמן] והרא"ש פרק ב' דכתובות [סי' י"ב] והטור [סעיף ל"ד] ורבינו ירוחם [מישרים] נ"ב ח"ב. וכן כתבו עוד התוספות פרק חזקת הבתים דף מ"ט ע"א [ד"ה מר בר אשי], וכן הגהות אשרי שם [פ"ג סי' נ"ב] ממהרי"ח. וכן כתב הנמוקי יוסף שם [כ"ו ע"ב מדפי הרי"ף ד"ה מודעא] וכן מסיק בהגהות מיימוניות פרק ג' מהלכות עדות [אות ו'] בשם ר"י. וכן כתב הריטב"א פ"ב דכתובות [י"ט ע"ב ד"ה יש] בשם ר"י ושאר פוסקים, והסכים עמהם. ואולי אי ראה המחבר פוסקים אלו לא הוי פסק כן, שהרי לא הביאם בב"י".