בתהלים מבואר שהמספר הוא בדוקא, כל אות מאותיות הא'-ב' שמונה פעמים.

ומפורש בגמרא שיש בכך מעלה מיוחדת.
במסכת ברכות דף ד ע"ב:
"אמר רבי אלעזר אמר רבי אבינא: כל האומר תהלה לדוד בכל יום שלש פעמים - מובטח לו שהוא בן העולם הבא. מאי טעמא? אילימא משום דאתיא באל"ף בי"ת - נימא אשרי תמימי דרך דאתיא בתמניא אפין?".

כלומר,
א) יש מעלה מיוחדת בכך שנמנות כל האותיות, הגמרא נשארת בקביעה זו גם לענין אשרי.
ב) יש גם מעלה בכך שיש שמונה פסוקים לכל אות, אחרת לא מובנת קושיית הגמרא. גם בענין זה אין הגמרא חוזרת בה, היא רק מוצאת מעלה אחרת וחשובה באשרי.
ולמה דוקא 8? 'ברכה כפליים' של אַרְבָּעָה פָנִים לְאֶחָת (יחזקאל א, ו).

נמצא שהחשבון השלם: 8 פעמים 22 אותיות = 176 יש בו מעלה של כללות הכל.