סוס מירוצים ששוויו 16 מיליון דולר אכל תמונה יקרה ששווה מיליון דולר
זה לכאורה קרן (סוס שאוכל תמונה זה משונה..)
הוא חייב לשלם חצי מיליון דולר (מיליון שקל).
בעליו של הסוס יעדיפו לתת קרקע שלהם (דירה קטנה) לתשלום הנזק במקום למכור את הסוס היקר.
יש להם שתי דירות באותו שווי, אחת פחותה ואחת עידית. האם חייבים לתת דווקא את העידית?
ויש פה בעצם 2 שאלות:
הסוס לכאורה נחשב מטלטלין.
1. האם בי"ד מתחשבים ברצון המזיק לתת קרקע או שתמיד גובין תחילה ממטלטלין.
2. האם קרן (אם) כשמשלם קרקע יכול לשלם מזיבורית או דווקא מעידית?

שולחן ערוך חושן משפט תיט א:
כשב"ד נזקקים לגבות לניזק מנכסי המזיק גובין מהמטלטלין תחלה ואם לא היו (לו) מטלטלין כלל או שלא היו לו מטלטלין כנגד כל הנזק גובין השאר מהקרקע המעולה שבנכסי המזיק וכל זמן שימצא מטלטלין ואפי' סובין אין נזקקין לקרקע ואפי' שיש לו כסף יכול לפורעו בסובין דכל מטלטלים מיטב נינהו ושמין אותה כמו שיכול למוכרה מיד ובמקומו וכשמשלם מהקרקע אפי' היתה זבורית של מזיק טובה כעידית של ניזק אינו מקבל ממנו אלא מגבין לו מעידית שבנכסי המזיק:

באר היטב:
תחלה: כת' הסמ"ע דהיינו משום דמסתמא ניחא למזיק לשלם במטלטלין מבקרקעות ולמדונו דאף אם אין המזיק לפנינו גובין לו ממטלטלים אבל ודאי אם המזיק גילה דעתו דניחא ליה טפי במטלטלים ורוצה לשלם לו בקרקעות והניזק רוצה דוקא מטלטלין יד המזיק על העליונה ולא דמי למלוה ולוה כו' והש"ך השיג עליו דאין סברא לחלק בענין זה בין בע"ח למזיק וכת' דכן דעת הרבה פוסקים וכן עיקר ע"ש באריכות.

כסף: פירש הש"ך דר"ל אפילו יש לו מעות א"צ ליתן לו מעות ונותן לו מהפחות שבמטלטלים משא"כ בבע"ח לעיל סי' ק"ח כו' וכן עיקר מיהו היכא דהמזיק רוצה לסלקו במעות ודאי אין צריך ליתן לו מטלטלים או קרקעות שלו ופשוט הוא עכ"ל.