מעשי לוי
א: ייתכן שהיה טרם שהתברר לרבי שבדיחותו מסכנת העולם
ב: ייתכן שהיה רק לשמח את רבי ולא לבדחו
ג: רבי כתב מעצמו 240,000,000 דינרים לחתונת בנו, כנראה שהעריך מעצמו הצורך לשמח החתן ולהיות שותף בשמחה זו, לא נראה לי ש"התחדשה" לו הבנה בחשיבות השמחה בגלל דרישתו של ב"ק שישתה יין בסעודה שהשקיע בה מכספו 2400000000 דינרים

מהרש"א
הבדל תהומי יש בין אדם שעושה מצווה לשמה גם אם ייתכן שיהיה מכך נזק לבין מי שעשה המעשה לשם קבלת שכר (גם לעוה"ב) ויודע שבכך מזיק אחרים
רמז לכך: אמרו חז"ל "המתפלל על חברו נענע תחילה" אומנם אם מתפלל על חברו כדי שיענה הוא תחילה וודאי שלא מועיל כי לא נקרא שמתפלל על חברו אלא ע"ע.

ד"ה "ובר קפרא"
א: כנ"ל, יש מקום לשתי ההנהגות.
הנהגת רבי להנזר משכרות ושמחה (אפי' של מצווה) במקום מעורב מעוגנת במסורת ישראל כמבואר בסוכה. הנהגתו (?) של ב"ק חולקת על המסורת הנ"ל לפי דבריך. מניין לך העוז לקבוע שאכן חלק ב"ק על המציאות הנראת לעיניים שיצה"ר שולט גם בזמן שמחת מצווה ולא עניין נקודתי היה כאן שלא קשור לדרשתך ש"שמחה של מצווה היא המפתח למלחמה ביצה"ר"?

ב: כל השאלות ששאל בר קפרא: מאי תועבה, תבל זימה. בהבנת משמעות החטאים טמונה הדרך ללחום בהם.
א: כיצד ידע מראש (משמע מדבריו לבת רבי) שרבי לא יודע התשובות לשאלות אלו?
ב: מה בדיוק לא מובן במשמעות החטאים?
ג: כיצד תשובותיו עוזרות להלחם בהם?
ד: מה היחס בין תשובותיו המפורשות לשאלות לבין קביעתך שהנשק הוא "שמחה של מצווה"?

וְהֵינִקִהוּ לִי
יש כאן שני עניינים בציווי של בת פרעה: א: הניקהו= הניקי אותו
ב: לי= להנאתי
ע"כ אם היה אומר לאשת רבי "רמי לך לי" היה דמיון בין המקרים והכוונה היתה מזגי לעצמך להנאתי אומנם כשאמר "רמי לי" כוונתו היחידה האפשרית ללא סילוף דבריו היא "מזגי לי"
אותו כנ"ל לגבי "רקוד לי" להנאתי ולשימושי ולא להנאתך ושימושך.

ומה ששאלת על שהעיז פניו בנשיא לחייבו "לשמשו". זו דרכה של תורה שאין נושאין בה פנים
דבריך סותרים הלכות כבוד ת"ח כפי המבואר בסימן רמב' (בעיקר טו-טז, יט) וכוונת האיסור "לשאת פנים" תמצא בסעיף כב ושם ברמא מבואר כיצד שואל על הנהגת רבו וחלילה לא מורה הלכה נגדו במקומו שבזה כמבואר בראש הסימן מתחייב בנפשו
החיוב ללמד תורה בחינם נלמד לפני כמה שבועות במסכתנו לפי שום תרוץ המופיע שם לא היה לב"ק זכות לדרוש תשלום על לימוד זה