כתב רבי עקיבא איגר הגהה בגליונו, שקרא להם אוזים על שם חכמתם, כמו שאמרו - הרואה אוז בחלום יצפה לחכמה.

גם במסכת גיטין דף עג ע"א כינה רבא את שני תלמידיו אלו וקרא לעברם: "קאקי חיורי משלחי גלימי דאינשי". גם שם כבסוגיה דידן תפסו הם ממון שלא כדין על המים דוקא. ואמרו במסכת חולין דף נו ע"ב: "אמר רב שיזבי: הני אווזי דידן, כעוף של מים דמיין". ופירש רש"י: "אווזי דידן - הואיל ותמיד הן במים".

לרב הונא בריה דרב יהושע יש סיבה מיוחדת להדמות לאווז לבן, שכן היה מכסה את ראשו בטלית תמיד, במסכת שבת דף קיח ע"ב: "אמר רב הונא בריה דרב יהושע: תיתי לי דלא סגינא ארבע אמות בגילוי הראש". ובמסכת קידושין דף לא ע"א: "רב הונא בריה דרב יהושע לא מסגי ארבע אמות בגילוי הראש, אמר: שכינה למעלה מראשי". והטלית לבנה היא כצבע הלבן שבפתילי הציצית, וכן אמרו במסכת שבת דף קנג ע"א: "בכל עת יהיו בגדיך לבנים - אלו ציצית".
מסופר שרבינו תם הוכיח את אחיו הגדול הרשב"ם שלא יצטדק כל כך להשפיל מבטו בלא להביט שכן כמעט ועלה על מרכבה הרתומה לכלאיים. כמו כן הוכיחם רבא: בצדקותכם בעטיפת גלימתכם הלבנה שלא להביט אנה ואנה (ראה רש"י מסכת שבת דף י ע"א "מתעטפין בטליתן... שלא יפנו ראשן לכאן ולכאן"), אינכם מבחינים שמפשיטים אתם גלימות של אחרים.

ובאשר לטענה אודות התבזותם בשוק, שני תלמידים אלו קיימו כדין את ציוויו של רב לרב כהנא: "פשוט נבילתא בשוקא ושקיל אגרא, ולא תימא כהנא אנא, וגברא רבא אנא, וסניא בי מלתא" (מסכת פסחים דף קיג ע"א).
ולשונו הזהב של המסילת ישרים פרק יא:
כמה הם שמתענים ברעב וישפילו את עצמם להתפרנס מן הצדקה ולא יתעסקו במלאכה שלא תהיה מכובדת בעיניהם מיראתם פן ימעט כבודם. היש לך הוללות גדול מזה? ויותר ירצו בבטלה המביאה לידי שעמום ולידי זימה ולידי גזל ולידי כל גופי עברות שלא להשפיל מעלתם ולהבזות כבודם המדומה. ואמנם, חכמינו ז"ל אשר הורונו והדריכונו תמיד בדרכי האמת. אמרו (אבות פרק א): אהוב את המלאכה ושנא את הרבנות. ואמרו עוד (פסחים קיג): פשוט נבילתא בשוקא ולא תימר, גברא רבא אנא, כהנא אנא. ואמרו עוד (בבא בתרא קי): לעולם יעבוד אדם עבודה שהיא זרה לו ואל יצטרך לבריות.