הספנים אחת לששה חדשים דברי ר' אליעזר: אמר רב ברונא אמר רב הלכה כר''א אמר רב אדא בר אהבה אמר רב זו דברי ר' אליעזר אבל חכמים אומרים התלמידים יוצאין לת''ת ב' וג' שנים שלא ברשות אמר רבא סמכו רבנן אדרב אדא בר אהבה ועבדי עובדא בנפשייהו כי הא ד...

רש"י:
סמכו רבנן. תלמידים שבדורנו סומכים על דבריו ויוצאין שלא ברשות: ועבדי עובדא. כוותיה: בנפשייהו. והוא בא להם ליטול מהם נפשות שנענשים ומתים.

עפ"י רש"י המעשים שמובאים לקמן באו בבחינת "מעשה לסתור" כלומר מהווים ראיה לשיטת רבא שיש לשלול הפסיקה כרבנן שמתירה נטישת האשה (אף ללא רשותה) למען לימוד תורה.

בכלל הסיפורים מובא גם המעשה המפורסם בר"ע ובת בנו של כלבא שבוע ובכלל הדברים מצויין שראתה בו שהיה "צניע ומעלי".
התוס' שואלים איזו מעלה היתה יכולה להיות בר"ע בהיותו ע"ה הרי העיד על עצמו שהיה מוכן לנשוך ת"ח כחמור?
מתרץ התוס' שר"ע היה אוהב תורה אך שנא ת"ח שהתגאו (או נראו כמתגאים) על הציבור מחמת תורתם.

נראה א"כ שזו היתה המעלה המיוחדת של ר"ע , שבשבילה היתה מוכנה אשתו לוותר על עושרה. נראה שבאותו הדור היתה צרה גדולה של ת"ח שסברו שערכו של אדם נמד בכמות התורה שבו וממילא אדם בלא תורה היה נחשב בעיניהם כגרוע מבהמה (ע"ה מותר לנוחרו מגבו ביוה"כ...). רחל הבינה שגישה כזו לחיים ולעמ"י יש בה חשש לשנאת חינם ולנתק בין התורה לרבדי העם הרחבים וחיפשה אדם שיוכל לתקן את הטעות הנוראית, היא זיהתה בעקיבא את האדם המתאים למשימה, מצד אחד היה חובב תורה אך מאידך היה שונא ת"ח גאותנים.

אומנם בשביל שעקיבא יוכל לתקן את דורו היה עליו להפוך לגדול הדור בעצמו ע"כ הסכימה רחל בחפץ לב לשולחו לשנים רבות של התגדלות ע"מ שיוכל לגדל דור של ת"ח שידעו להעריך נכון את חבריהם

אומנם נראה שתוכנית זו לא עלתה יפה...
כאשר חזר ר"ע עם 24 אלף תלמידיו ניסו השכנות לשכנע את רחל שתתלבש יפה "לכבוד הרב" אך היא ענתה שלא לשם כך שלחתו ללמוד תורה, כדי שיוכל להתגאות על הציבור ורק אנשי מעלה יוכלו להתקרב אליו אלא מצפה ממנו שגם אם תופיע בפניו כאלמנה עניה ידע לכבדה כראוי
אומנם ברגע המבחן כשלו תלמידי ר"ע ונראה שגם רבם עצמו שהרי כשראו אותה אשה פשוטה נופלת לרגלי הרב באו לגרשה כיוון שהיה בזה "פחיתות כבוד לגדול הדור" שאשה כזו תגע ברגליו!
גם ר"ע כאשר עצר בתלמידיו מלגרשה ולביישה לא עשה זאת בנימוק המתבקש ש"אשה פשוטה ועלובה היא וכיצד תעזו לגרשה?!?" אלא בנימוק שתורתנו שלה היא וע"כ יש לה זכות לגשת אלי...
נראה שגם ר"ע עצמו החל למדוד ערכם של בנ"א לפי כמות התורה שיש באמחתם וממלא מובן למה לא היה בכוחו להציל את תלמידיו ואת דורו ומתו כולם על שלא נהגו כבוד זה בזה.

אומנם כיצד הגיעו רבותינו התנאים הקדושים למידה זו של זילזול בישראל קדושים רק משום שלא היו לדעתם מספיק "בני תורה"?
נראה שהתשובה לכך גנוזה בדברי רבא הנ"ל:
יש סכנת נפשות בהנהגה שאומרת שניתן ליטוש את האשה לשם התגדלות בתורה, כלומר אם נראה לך שתוכל לגדול בתורה על חשבון אשתך וילדיך הרי שאולי יש לך אהבת תורה אך חסר לך היסוד- אנושיות ודרך ארץ, וממילא תורתך תהפוך לך לסם המוות ובמקום חיים תביא למוות וחורבן.