ידועה השאלה לגבי אופיה של אותה מצווה רבה שיש בנשיאת אשה (שכ"כ גדולה היא עד שפטור מק"ש), רגילים לומר שמדובר במצוות פר"ו אך דבר זה קשה שהרי הנישואין הינם רק הכשר לאותה מצווה וכלל לא בטוח שתתקיים המצווה בליל הנישואין או בכלל (יש עקרות בעולם). כ"כ לא ברור מה ייחודה של מצווה זו בצורך לערוך לכבודה סעודה מפוארת (והיא תקנת חכמים שתהיה זו סעודה שטרח בה ג' ימים לפחות)?

לפי דברינו דלעיל נראה שהמצווה הינה "ושמח את אשתו" שהיא מצוות עשה דאו' וחשובה כ"כ עד שלו היה מתחתן במועד היה נאלץ לבטל שמחת המועד ולעסוק בשמחת אשתו (וזו הסיבה שאסרה התורה נשואין במועד) וכן אוסרת המצווה את החתן במלאכה ודומה עליו הזמן כחולו של מועד. מובן גם למה מקפידים לשאת נשים בסעודה חשובה דווקא, וזה כיוון שאין שמחה בלא אכילה ושתיה וממילא עיקר קיום המצווה הינו באותה סעודה וכן בסעודות המרעות שעורכים חברי הזוג לאחר החתונה.