לפי הירושלמי, יצחק נשרף, שהרי האפר בתענית הוא זכר לאפרו של יצחק. על בסיס גמרא זו, חיבר הפייטן את השורות הבאות (במחזורי אשכנז לימים הנוראים):

" ...
חנון חון עמך, אשר לשמך הוא מאמין

סנגור עלי תמנה, אשר חטאתי יטמין

וחובי בשמאל יכמין

זכותי יעלה בימין

ואפר יצחק יזמין

אשר יאמר כי הוא זה

מחר יהיה האות הזה. "