אז כדי לסיים במחוזות השעשוע, סוף-סוף מצאתי באמת שינוי בעל סממנים נוצריים מובהקים בתרגום השבעים, ותמהני איך מעשה שכתבו ידיי שכחתי...
בפוסט (לא מאמר - פוסט!) בשם "הברושים לא ידעו אם למחוק או לכתוב" הערתי על הפסוקים הבאים בתהלים קד:
טז יִשְׂבְּעוּ עֲצֵי ה' אַרְזֵי לְבָנוֹן אֲשֶׁר נָטָע.
יז אֲשֶׁר שָׁם צִפֳּרִים יְקַנֵּנוּ חֲסִידָה בְּרוֹשִׁים בֵּיתָהּ.
אך מתה"ש משתמע כי הם גרסו:
חֲסִידָה בְּרוֹשָׁם (= בְּרֹאשָׁם) בֵּיתָהּ - כלומר, בראשם של הארזים מהפס' הקודם!
וכל ימיי הייתי מצטער על מקרא זה - מה ראו על ככה המתרגמים למחוק את הברושים מהפסוק?
עד שקמת אתה והזכרת שידם של נוצרים שלטה בתה"ש - ומייד הבנתי:
שהרי אחת המצוות הקדושות לנצרות היא העמדת עץ אשוח (=מין ארז) ביום אידיהן, ולכן הם בזדון ליבם עיוותו את הברושים ל"בראשם", והשאירו רק את הארזים!

ויה"ר שנזכה לישב בסוכת ברושים וארזים ויקויים בנו מקרא שכתוב "אֶתֵּן בַּמִּדְבָּר אֶרֶז שִׁטָּה וַהֲדַס וְעֵץ שָׁמֶן (סוכה יב.) אָשִׂים בָּעֲרָבָה בְּרוֹשׁ תִּדְהָר וּתְאַשּׁוּר יַחְדָּו"!