איך ראית במאמר הזה ששורש טומאה אינו טמא ושורש אטימה אינו אטם ושורש הטמנה אינו טמן?
המאמר מדבר על משמעות השורשים שוודאי קרובים זה לזה בהוראתם, ועיקרם הוא 'טם' [אגב, טמטום הוא הכפלת השורש טמ"ם, כפי שעולה מדברי רד"ק שציטטתי, אין כזה דבר שורש טמטם, השורשים האלו הם הכפלות.
ומדוע הדרשה היפה אינה מובאת על בסיס דקדוקי נכון?
בקיצור: נא באר את דבריך.