אילו הורדוס היה חדל רגע אחד מהיות עבד, הוא היה נותר משוחרר כל ימיו, ואחריו גם זרעו שנולד לו בזמן מלכותו. אבל כל זרעו מוחזק כעבדים משום שהוא עצמו לא שוחרר בידי בעליו, הם נרצחו על ידו.

בזמן שהתנהג כמלך היה לו דין של עבד.
תַּחַת שָׁלוֹשׁ רָגְזָה אֶרֶץ וְתַחַת אַרְבַּע לֹא תוּכַל שְׂאֵת. תַּחַת עֶבֶד כִּי יִמְלוֹךְ וְנָבָל כִּי יִשְׂבַּע לָחֶם. משלי ל, כא-כב.

הגמרא בב"ב שם אומרת שגם נבוכנדצר היה עבד בזמן מלכותו.

רש"י מסכת כתובות דף יד ע"א:
"משום הכי נקט עבדי מלכים משום עבדי שלמה שהיו עשירים ובעלי זרוע ונשאו להם בנות ישראל וכגון זרעו של הורדוס שהיה עבד לבית חשמונאי וגברה ידו ומלך".

חידושי הרי"מ מסכת גיטין דף לו ע"א:
"מימי הורדוס שנמשך עד החורבן שהיה עבד ממש ולא ע"פ תורה כלל מלא תוכל כו' יש לו דין מלך אומות".

ר' צדוק הכהן מלובלין - רסיסי לילה אות נז:
"הורדוס שהיה עבד ומבני נכר ומשל על ידי כח מלכות רומי וניטלה המלכות מישראל".

דף על הדף בבא בתרא דף ד ע"א:
"זה שאתן קוראות לו אדון הוא באמת עבד (דהיינו הורדוס המלך)".