בתנ"ך (שורה רביעית מלמטה של דבריך).

המידע שיש לנו על הצרעת ודרכי הטיפול בה בתורה ,במשנה, בגמרא ובכל תו תו של חז"ל מהימן ואמין ללא כל פקפוק.

מי שחושב אחרת מתבקש לא להמשיך לקרוא בדבריי.

הבדלתי בין נגעי אדם שבתורה לנגעי אדם שברפואה.
הבדלתי בין צרעת שבתורה לצרעת שברפואה.

נראה לי שאם כרופא תצווה להוציא מחוץ לעיר בגד בגלל דיאגנוזה שהוא נגוע בצרעת הרבה אנשים ירימו גבה ואנשי תורה יזעקו שאין זה תפקידך.

ואם כרופא תרשום: "הבגד נגוע בצרעת. אסור למוכרו, אסור ללבוש אותו וכו' ואם אתם רוצים שארשום שהבגד לא נגוע בצרעת תחזרו אלי אחרי שתמכרו אותו לגוי "

גם:

כרופא לא הייתה רושם לבעל נגע בעור הבשר מרשם רפואי כמו:
1. לך פרוע שער
2. לך כשבגדיך פרומים
3. גדל שפם
4. אל תברך לשלום את חבריך אלא קרא 'טמא' 'טמא'
5. עליך להיות ז' ימים מנותק מעירך
6. בתום ז' ימים אעשה ביקור רופאים לבדוק מה התחדש במצבך.

וכו'

כרופא ודאי הייתה מאשפז כמקרה חירום קיצוני, אדם, שלפני שבוע בא אליך עם נגע קטנטן, ועתה בא שוב כשכל בשרו מכוסה בנגע, כולו הפך לבן . (ויקרא יג,יג)


הנ"ל הוא צורה אחרת למה שכתבתי ב-"הערת הבהרה לשורה השניה בדבריו:"

אם כן, "צוויי דינים" לפנינו:

1. מחלת הצרעת הרפואית היא מחלה הנגרמת ע"י חיידק ופוגעת במערכת העצבים. וכידוע חיידק לא פוגע בבגדים ובתים. (כאן אני תמהה או לא מבין את ששאלני : מניין לך שצרעת נגרמת ע"י חידק ? מניין לך שהיא פוגעת במערכת העצבים ?)
הדיון בפורטל בנגע הצרעת הרפואית אינו יותר מ'כיבוס מילים'. (על משקל דבריך: "אין לנו מידע מהימן על מהות הצרעת בימי קדם, ובודאי לא לגבי המקרים המתוארים בתנ"ך, לכן כל דיון אינו יותר מ'כיבוס מילים'.
")

2. נגע הצרעת הכתוב בתורה אינו מחלה רפואית ואינו נגרם ע"י חיידק. הוספתי שלדעת רלב"ג נגע הצרעת שבתורה הוא מחלה ככל המחלות בניגוד לכל דעה אחרת (לא ראיתי דעה דומה לרלב"ג)

הדיון בנגע הצרעת הכתוב בתורה הוא תלמוד תורה .