הדיון בזה הוא בהלכות נוספות,
- "ונתת על המערכת של לחם הפנים לבונה זכה", לדעת ר' יהודה במשנה מנחות צ"ו - על המערכה ממש, (כי לדעתו הלחם תופס את כל רוחב השולחן), וגם ר' מאיר - אע"פ שלדעתו יש מקום על השולחן - סובר כמוהו, אבל אבא שאול (במשנה) ור' (בברייתא בגמרא שם דף צ"ח ע"א) סוברים ש"על" - בסמוך, ברווח שבין המערכות שם נותנים את הבזיכים,
- "וערכו עצים על האש" - האם ניתן לסדור את העצים סמוך למערכה או דוקא עליה, הירושלמי שם תולה זאת במחלוקת אבא שאול ורבנן, ובמנחות כ"ו ע"ב - כ"ז ע"א, הסתפקו בזה,
- "והניף הכהן אותם את שני הכבשים על לחם הביכורים" ע' מנחות ס"ב,
- "אלה יעמדו לברך את העם על הר גריזים" כאן כנראה לכו"ע "על בסמוך", ע' סוטה ל"ז, ובתוס' שם,

ועל כל פנים כל אלו הוא בענייני המקדש וקדשיו, (גם המעמד בין גריזים ועיבל שייך למקדש), אבל למשל לגבי "ונתנו על ציצית הכנף פתייל תכלת", או "וכתבתם על מזוזות ביתך" - ברור כשמש שהכוונה "על" ממש.
אני לא זוכר כרגע דוגמאות נוספות אבל אשמח אם יוכל מישהו להבדיל.