אביי שואל את רבו המבוגר ממנו (רבה) ולא יכול להיות ששואל את חברו הצעיר ממנו (רבא).
[ראו כאן על תאריכי הפטירה]

התופעה שתלמיד שואל רב ולא להיפך מוכרת מאוד בתלמוד -
אבל, אבינועם כהן בספרו (רבינא וחכמי דורו) טוען ומחדש יותר מכך [ומתבסס בין היתר גם על רש"י הנ"ל] - שגם לא ייתכן שמבוגר שואל צעיר ממנו שאלה הלכתית.
הנה ציטוט חלקי מעמ' 100-101 [והאריך שם בעמ' 100-105 בנושא זה]:
"את היחסים ההיררכיים בין חכמים - וביניהם: כפיפותו של אמורא א לאמורא ב - אפשר לזהות בתלמוד על-פי סימני היכר מיוחדים...
הגורם המכריע לדעתנו, הוא גילו של החכם, היינו שלא מצאנו שאמורא ינהג ככפוף למי שצעיר ממנו בגילו...
כלל גדול למדנו מדברי רש"י לשבועות יז ע"א... עירנותו המובהקת של רש"י ברזי היחסים ההיררכיים בין האמוראים בבבלי, הביאה אותו להסיק, כי לא ייתכן שאביי - הנראה בתלמוד קשיש מעמיתו רבא - יפנה אליו בבעיה הלכתית, ועל סמך זאת קבע את הגירסה בסוגייתנו... ואמנם, בדומה לכך מצאנו בנוגע לעמיתים ידועים אחרים, שלוש פעמים: 'בעא מיניה שמואל (נפטר: 254 לס') מרב (נפטר: 247)... ורב משיב כבעל סמכות, ושמואל נראה כמקבל דעתו. לעומת זאת לא מצאנו היפוך הדברים.
אכן, מסתבר שביסוד מערכת היחסים בין חכמים היה הגיל הגורם הדומיננטי, אף יותר מהחכמה, המעמד או התפקיד...
לצד הכלל שטבע רש"י על 'בעא מיניה', עומדת הסטטיסטיקה התלמודית, שכוחה בכמות העצומה של המקרים המאשרים את דבריו".

[על הספר הנ"ל כבר המלצתי בעבר לכל מי שמתעניין בענייני כרונולוגיה של תקופת האמוראים וכן למי שמתעניין במונחים תלמודיים - כדאי ומומלץ!]