אילו היה אומר אכן אמרתי וחזרתי בי, הוא היה מותיר מקום לשומע להכריע כדעתו קמייתא.
ואולם הוא רצה שיכירו ויפסקו רק כדעתו בתרייתא.
מצינו מקומות רבים בהם אמוראים שינו בדיבורם, כדברי שו"ת מהרלב"ח סימן קכא ד"ה אמנם בהלכה
"דדרך האמורא לומר מימרא בשם רבו שלא אמרה מעולם רבו".

וכן אמר ר"ע לרשב"י במסכת פסחים דף קיב.
אם בקשת ליחנק - היתלה באילן גדול.
פירש רש"י:
אם בקשת ליחנק - לומר דבר שיהיה נשמע לבריות ויקבלו ממך.
היתלה באילן גדול - אמור בשם אדם גדול.

מסכת שבת דף קטו.
דבי רב יהודה מקנבי כרבא, דבי רבה גרדי קארי. כיון דחזא דהוו קא מחרפי, אמר להו: אתא איגרתא ממערבא משמיה דרבי יוחנן דאסיר.
פרש"י: אתא איגרתא ממערבא כו' - כי היכי דלקבלו מיניה.

מסכת עירובין דף נא.
רבה ורב יוסף הוו קא אזלי באורחא. אמר ליה רבה לרב יוסף: תהא שביתתנו תותי דיקלא דסביל אחוה, ואמרי לה: תותי דיקלא דפריק מריה מכרגא. (ידע ליה מר) אמר ליה: לא ידענא ליה. אמר ליה: סמוך עלי. דתניא, רבי יוסי אומר: אם היו שנים, אחד מכיר ואחד שאינו מכיר - זה שאינו מכיר מוסר שביתתו למכיר, זה שמכיר אומר תהא שביתתנו במקום פלוני. ולא היא, לא תנא ליה כרבי יוסי אלא כי היכי דליקבל לה מיניה, משום דרבי יוסי נימוקו עמו.
פרש"י: ולא היא - הא דאמר ליה משמיה דר' יוסי ליתא, דלא תניא ליה בשם ר' יוסי אלא סתמא תניא ליה לעיל, ומשום הכי אמרה בשם ר' יוסי כי היכי דליקבלה מיניה.

מסכת ברכות דף מג: (לגירסת רש"י)
רב פפא איקלע לבי רב הונא בריה דרב איקא, אייתו לקמייהו שמן והדס, שקל רב פפא בריך אהדס ברישא והדר בריך אשמן. אמר ליה: לא סבר לה מר הלכה כדברי המכריע? - אמר ליה, הכי אמר רבא: הלכה כבית הלל. ולא היא, לאשתמוטי נפשיה הוא דעבד.
פרש"י: ולא היא - לא אמר רבא הלכתא כבית הלל, אלא רב פפא אכסיף לפי שטעה, והשמיט עצמו בכך.

מסכת בבא בתרא דף נה.
אמר רב אשי, אמר לי הונא בר נתן: שאילתינהו לספרי דרבא, ואמרו לי: הלכתא כרב הונא בריה דרב יהושע. ולא היא, התם לאוקומי מילתיה הוא דאמר.