שמעתי פירוש נשרף לא פיזית אלא בבחינת מידת הדין ששרתה עליו, כלומר נידון לכליה ולאבדון ע"י מידת הדין שבאה בעקבות הסתכלותו לא בעין טובה של רשבי. כלומר רשבי לא ראה בעין יפה את ההתעסקות החומרית והארצית של האנשים ובעצם יצר קטרוג עליהם, וכדי שלא תבוא מידת הדין לאבדם בפועל נצטווה משמים לחזור למערה. ולפי דרך הרב קוק הכוונה שהוא עצמו עוד לא נתעלה ונתקדש מספיק לראות גם בחומר, בגשמיות ובעבודת האדמה -של ארץ ישראל - קודש.

(ומה שהביא מרשי ותוס' - וכי מקשין על הדרשן?..)

במסופר על רשב"י ויהודה בן גרים וכו', שנתן בו רשב"י עיניו ועשאו גל של עצמות (וכן במקומות נוספים הביטוי הנ"ל).
שמעתי פירוש ש"נתן בו עיניו" כלומר רשבי נתן את עיניו שלו, כלומר הסתכלותו והבנתו ותודעתו הוא, בו - היינו ביהודה בן גרים,
ומשראה הלז האחרון את חומרת מעשיו וגודל הפגם שלו, ממילא נעשה גל של עצמות כלומר נתבטלה מציאותו הוויתו וקיומו (על משקל נוח לו שלא בא לעולם או נוח לו שנהפכה שלייתו) או במובן רוחני ראה שהוא בבחינת מת חי (רשעים בחייהם קרויים מתים).