בצטטו חצאי דברים.
זה יצא ראשונה, מה שכתב דב"ב משמע דל"ח, איך העלים עיניו מהחלק הראשון של המשפט: מקרע לא תקרעוניה. והוא ממש נידוננו האם לבטל סברת ראשונים משום קושיא עליהם.
שנית, מה שרצה להחזיק בסברתו דלא נאמר אין משיבין את הארי אלא לגבי ר"א ור"ג, הוא מוקשה מאוד. דא"כ עיקר טעמא חסר ברש"י בגיטין שם. וגם בתשובת באר שבע (סי' לה) מבואר שלא כן.
והבאתי את השלישית. מה שכתב מחו"מ סי' כה. תמה אני על עצמי איך נשמטו ממנו דברי האחרונים במקומם שם שהביא בשם מהר"ם אלאשקר להדיא כדברי החילוק הראשון. וזה חזי לאיצטרופי להערה הראשונה ודו"ק.

ועיקר הקצף יצא על הפזיזות הבלתי נתפסת שבעטיה דוחים את דברי הראשונים. קושיות היו וקושיות יהיו, והחכמה היא לא להקשות ע"מ לסתור ולהפריך, אלא למיטרח בעיונא לשדד עמקים בדברי הראשונים. כל זאת אמור אפילו בקושיות דוגמת קושיות רעק"א, וכ"ש בקושיות בני דורינו אשר גם רוחב נקב המחט סידקית כמעט ונסתם.
הייתה כאן התבטאות מאוד חפוזה ובלתי אחראית לטעמי, בערך בסגנון זה: התוס' כתבו כך וכך. הנה מצאתי מקראות שלא התייחסו אליהם. אין עליהם תשובה. לכן יותר נח לי להישען ע"ד הראב"ע.
לא היה שום רושם של נסיון להבין ולהסביר את דעת התוס', אלא דווקא היה נראה שהמגמה מלכתחילה היא להוכיח שאין בזה כללים שלא כהתוס'.

לסיום, נאה יהיה לכולנו לשנן שוב את דבריו הנכוחים של הגרי"ח בהקדמה לשו"ת רב פעלים.