תירוץ ראשון תירץ ר"י שהאופן המותר הוא בלא הוצאת זרע כלל. שכן הביאות שאסרה תורה הם גם בלא הוצאת זרע. לכן "נכרי מיחייב" בסוגיתינו באופן זה.

תירוץ שני תירץ ר"י כמו אצלינו שבאקראי מותר.
יש שהבינו שהתוספות התירו הוצאת זרע לבטלה (ראה ב"י ובדק הבית שם, ח"מ וב"ש ס"ק ב, שו"ת אחיעזר חלק ג סימן כד). ותמוה, שכן התוספות התירו רק בשלא כדרכה, וטעם ההיתר כאמרם במסכת קידושין דף כב: "משכבי אשה כתיב, הקישה הכתוב כדרכה לשלא כדרכה", והלימוד שם הוא לכל ענין כגון לקנין, אך ודאי שהתוספות מודים לחומרת השז"ל כדברי הגמרא בנדה דף יג והזהר.

הרמב"ם והרא"ש פסקו כתירוץ שני. וגם לפי הגרסה המשובשת של הרמב"ם שהביא הרמ"א בדעה ראשונה, ניתן לפרש "ובלבד שלא יוציא זרע לבטלה" - שלא יהא זורה מבחוץ.