כיום ברור שקביעה זו לגבי אופן היווצרות החלב מתאימה רק לתפישת המדע כפי שהיה בימיהם של חז"ל בתקופת המשנה והגמרא. כיום ברור שחומרים מהדם הזורם בעורקיקים נספגים דרך דופן כלי הדם לתאי בלוטות החלב בעטיני הבהמה ( כמו גם שדי האשה ),ותאים אלו מעבדים חומרי מזון אלו לחלב ומפרישים אותו ( מצידם השני ) לחללי ההפרשה ועד פטמות העטינים. בעצם החלב הוא "פרשא בעלמא" ( כלומר הפרשה אקזוקרינית, בדיוק כמו 'חלי דיחמורתא' שלומדים בדף הבא, שזה זרע זכר היחמור, וכמו שער וכדו' ) ולא דם עכור. גם לקביעה החלופית שהחלב הוא הפרשה חלופית לדם לאחר ההמלטה ( או הלידה ) עקב 'התפרקות האיברים' אין כמובן שחר.נכון שהבהמה ( או האשה ) מסולקת דמים למשך זמן מסויים לאחר המלטה ( או הלידה ) בשל הפרשת הורמון החלב המדכא את המחזור הרגיל בעת ההנקה, אך שוב, התופעה נכונה ולא ההסבר הפיזיולוגי.
אין לזה כמובן משמעות הלכתית כי למדים היתר אכילת חלב גם מפסוקים.