אמרו במסכת סנהדרין דף פב ע"א:
"אמרה להו לשיבבתהא. אמרי לה: האי דאיתתא קמייתא היא, דלא קא מנשי לה".
כלומר שהיה פשוט לשכנות שדרך אדם לשמור את גולגולת אשתו המתה משום אהבתו אותה.

דומה לזה במסכת ברכות דף ה ע"ב:
"אמר רבי יוחנן: דין גרמא דעשיראה ביר".
רבי יוחנן היה משמר עצם מבנו העשירי.
וכתב שם רש"י שהעצם היתה פחות מכשעורה, והיינו משום הטומאה המוזכרת בסוגייתנו.

הפוך מזה אמרו בברייתא המובאת במסכת פסחים פרק ד משנה ט:
"ששה דברים עשה חזקיה המלך על שלשה הודו לו ועל שלשה לא הודו לו גירר עצמות אביו על מטה של חבלים והודו לו".
שם דוקא התעכב לבזותו משום רשעותו.