בשו"ת הר צבי יורה דעה סימן לח:
"ומטעם זה אין איסור טריפה בבהמה שאכלה הרדופני שהוא סם המות לבהמה (חולין נח ע"ב, טוש"ע סימן ס), אעפ"י שאינה יכולה לחיות, משום שאין חסרון בגוף אבריה והוי כמסוכנת, משא"כ אם אכלה חלתית היא טריפה משום שמנקבת את בני מעיה".

וכן בשו"ת שרידי אש חלק ב סימן ד - הימום הבהמות ע"י חשמול נספח ג - מכתב יט עמוד רטז:
"מ"מ לא גרע מאכלה סם המות ומסוכנת דשריא, כיון שאין בהם חסרון הניכר".

אבל הסבר אחר כתב הב"ח יורה דעה סימן נא:
"אכלה סם המות וכל הני דקא מנה להו רבינו בסימן ס' דכשרה משום דחשיב לה כמסוכנת ואפשר למסוכנת שתהא חיה על ידי רפואות שעושין לה מה שאין כן כל אינך דמטרפינן להו משום דסופו לינקב דלא מהני להו שום רפואה".