כפי שכתבתי לך לעיל:

הסבא בן המאה נלב"ע - ומייד קם חתנו הכהן וזכה בירושה של פטרי החמור.

מרוב התרגשות על כך שירש עשרה עיירים - נקפו לבו והוא נפטר, לא עלינו, בגיל 80. בגבורות.

וכך הוריש, בו ברגע, את עשרת העיירים הללו, פטרי חמור ודאיים, לחתנו הישראל.

למה לחסל דורות שלמים של פטרי חמורים כשזה לא נדרש?