ועל עצם פירושיהם אני תמה, כיצד תוכל האסקופה היא המפתן להיחשב כחלק מהבית אם היא מצויה מחוץ לדלת אלא אם בגלל המשקוף המאהיל עליה ?
ובקשתי לטעון שמקור מחלוקת רבי מאיר ורבי יוסי באהלות מצוי כבר במחלוקתם בברייתא דמלה"מ ויסוד הדברים הוא בכך שאף התורה עצמה מתיחסת לפתח המשכן לאמה שבין עמודי מסך הפתח, לעתים כפתח המשכן ולעתים כפתח אהל מועד, ובעוד קרשי המשכן - שעמדו מחוץ לשטח חלל המשכן תחת היריעות אך נגעו בחלל - ועמודי הפרוכת שעמדו בחלל הקדש, היו מצופים לגמרי בזהב ואדניהם כסף, הרי שחמשת עמודי מסך הפתח שעמדו תחת יריעות העזים בלבד ושהיו ג"כ מצופים זהב אבל רק בראשיהם ואדניהם נעשו מנחושת כי הקרקע שעמדו עליה היתה כבר חלק מהחצר אך הם ג"כ נגעו בחלל המשכן, ולכן בהקמת המשכן כתוב וְנָתַתָּה אֶת-מִזְבַּח הַזָּהָב לִקְטֹרֶת לִפְנֵי אֲרוֹן הָעֵדֻת וְשַׂמְתָּ אֶת-מָסַךְ הַפֶּתַח לַמִּשְׁכָּן. ובציווי וְאֶת-מִזְבַּח הַקְּטֹרֶת וְאֶת-בַּדָּיו וְאֵת שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה וְאֵת קְטֹרֶת הַסַּמִּים וְאֶת-מָסַךְ הַפֶּתַח לְפֶתַח הַמִּשְׁכָּן. אבל במשא בני גרשון כתוב וּמִשְׁמֶרֶת בְּנֵי-גֵרְשׁוֹן בְּאֹהֶל מוֹעֵד הַמִּשְׁכָּן וְהָאֹהֶל מִכְסֵהוּ וּמָסַךְ פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד.
מסך פתח האהל : שמות כ"ו, לו. שם ל"ו, לז. שם ל"ט, לח. במדבר ג', ה. שם ד', כה.
מסך הפתח לפתח המשכן/המסך לפתח המשכן : שמות ל"ה, טו. שם מ', ה.
ברור שרק אם לרבי מאיר האסקופה נחשבת מחוץ לבית ניתן מלקשר בין המחלוקות.
על כן אבקש שוב לעיין בדברים :
האם האסקופה היא חלק מהבית או שנחשבת מחוץ לבית אלא שתחת המשקוף נחשב כבר כאהל ולכן מטמא את הבית. נא חוו דעתכם