כשלמדתי לראשונה את הסוגיה והמשנה באהלות, לא שמתי ליבי כ"כ אך אח"כ הבחנתי שפירושי קהתי למשנה, שטיינזלץ לגמרא וחברותא, כולם מפרשים באופן שונה ואף הפוך ממני את דברי רבי מאיר במשנה. על כן בדקתי את פירושיהם בדקדוק עד כמה שדעתי מגעת, והרי לפניכם ציטוט מדבריהם תחילה, וניתן להבחין שכולם פירשו שלשיטת רבי מאיר, כל האסקופה נחשבת כלפנים, כלומר כחלק מהבית :
בפירוש קהתי כתוב :
"לדעת רבי מאיר כל האסקופה נחשבת כלפנים, אפילו החלק שהוא מחוץ למשקוף, ורבי יוסי סובר שאין האסקופה נחשבת כלפנים אלא באותו חלק שהוא מן המשקוף ולפנים".
בפירוש הרב שטיינזלץ כתוב :
"ודקא אמרת [וזה שאתה (-רבי מאיר ) אומר] שאם הכלב מוטל על מפתן הבית כולו, ואפילו אם הוא בחלק החיצוני של המפתן, שהבית טמא — לא כן הוא. אלא רק אם מקום הטומאה שבכלב נמצא מכנגד השקוף ולפנים — הבית טמא, אבל אם מקום הטומאה שבכלב נמצא מכנגד השקוף ולחוץ — הבית טהור."
ובפירוש חברותא כתוב :
"ודקא אמרת על האסקופה כולה הבית טמא, שמסתימת דבריך משמע שאפילו אם פי הכלב מונח על החלק החיצוני של האסקופה גם כן כל הבית טמא, לפי שכל רוחב האסקופה נחשבת כתוך הבית, שאם יש שם מת כל הבית טמא. על זה אני אומר, דוקא אם פי הכלב מכנגד השקוף מאותו המקום שהדלת שוקפת ( נוקשת ) בו בסגירתה ולפנים הבית טמא. אבל מכנגד השקוף ולחוץ הבית טהור, שאותו חלק נחשב כמחוץ לבית."
ואילו אני כתבתי בתחילת האשכול שלדעת רבי מאיר האסקופה כולה נחשבת כמחוץ לבית.
הבה נבחן אפוא את הדברים :
אם טומאת הבשר הטמא יוצאת מהכלב המת, בין אם מפיו ובין אם משוליו, אם הפתח המטמא ( שדרכו בוקעת הטומאה ) של הכלב ( פיו או שוליו ) מצוי על האסקופה והיא כולה נחשבת כלפנים, הרי הבית טמא, אך לפי זה לא ברור :
רבי אלעזר סובר שאם פי הכלב מופנה כלפי חוץ ושוליו כלפי פנים - הבית טמא ואם השולים מופנים כלפי חוץ והפה כלפי פנים - הוא טהור, כי הטומאה בוקעת דווקא מהשולים, אך אם הכוונה שפיו או שוליו מצויים ממש בתוך הבית ברור שהוא מטמא שהרי דרך הפתח המטמא הטומאה יוצאת לתוך הבית, ואם הפתח המטמא נמצא על האסקופה ורק מופנה אל הבית מה זה משנה לאן הוא מופנה הרי כל האסקופה נחשבת כלפנים וצריך לטמא וכן מה זה משנה לאן מופנה הפתח שאינו מטמא ?!
אבל הרמב"ם בפירוש המשנה קיצר בדבריו וכתב :
"לשון הברייתא "כלב שאכל בשר המת, ונכנס לבית ( כשהוא עדיין חי ), הבית טהור". ואמר יטמא כמו כן מה שהגיע בגופו, בעבור שמת הכלב והיה זה הדבר במעיו.
ואמרו מוטל על האסקופה - הוא גם כן שיהיה קצתו בבית.
ורבי יוסי מדקדק מקום הטומאה, רוצה לומר איצטומכת הבעלי חיים, אם היה מקום האצטומכא תוך הבית הנה הבית טמא להגעת הטומאה...והלכה כרבי יוסי."
הרמב"ם מדקדק לומר שפי הכלב צריך להיות קצת בתוך הבית למרות שרוב גופו נמצא על האסקופה, כדי שתהא הטומאה יוצאת מפיו לבית, ומשמע שאם גם הפה נמצא מחוץ לבית אין הטומאה יכולה לצאת מהכלב לתוך הבית ולטמאו, אבל אם כל האסקופה נחשבת כתוך הבית מה זה משנה היכן נמצא פיו ומדוע עליו להימצא קצת בתוך הבית ?
יוצא מדברי הרמב"ם שאמנם רוב הכלב מוטל על האסקופה והיא נחשבת מחוץ לבית ולכן צריך שהפה יהיה קצת בבית, וכפי שכתבתי אני.

אבל אני הקטן, מסתפינא מכל הפרשנים הדגולים הנ"ל שכולם היו תלמידי חכמים גדולים ואיך אהין לחלוק על דבריהם ופרשנותם, הגם שלענ"ד יוצא מדברי הרמב"ם לפי הבנת שכלי הקטן שלא כדבריהם, על כן אני מבקש שהקוראים המלומדים של הפורום יעיינו בדברים לעומקם וידקדקו בדברי המשנה והגמרא ופרשניהן ויחוו דעתם.
עוד אבקש לדקדק שבגמרא אמר רבא :
וּדְקָא אָמְרַתְּ הַבַּיִת כּוּלּוֹ טָמֵא, מִכְּנֶגֶד הַשְּׁקוֹף וְלִפְנִים - הַבַּיִת טָמֵא, מִכְּנֶגֶד הַשְּׁקוֹף וְלַחוּץ - הַבַּיִת טָהוֹר, אך לא אמר כמו שכתב בחברותא 'ודקא אמרת על האסקופה כולה - הבית טמא' אלא הבית כולו טמא ולא האסקופה כולה, כי לא אמר רבא שהאסקופה כולה כתוך הבית. המשך יבוא