ראשית, היו חלוקות שונות לפרקים. לא בכל מקורותינו שילוח הקן הוא הפרק האחרון.
שנית, מדוע לא תשאל זאת על שילוח הקן?

ושלישית - ראה דברי המאירי מההקדמה למסכת חולין, ותרווה נחת.



הקדמת המאירי למסכת חולין (הפיסוק, ההדגשות והחלוקה לשורות לא במקור):

"וענין המסכתא כלו אמנם הוא סובב לבאר עניני אסור והיתר בדברים שבאכילת בשר, מה שאסור לאכול מכל וכל, ומה שהוא אסור באכילתה עד שיעשה דברים שהוא צריך לעשותם קודם שיאכל ממנה. זהו יסוד המסכתא, אלא שעל ידי ענינים אלו יתגלגלו במסכתא דברים שלא מן הכוונה, כמו שיתבאר, ועל זה הצד יחלקו ענייני המסכתא לעשרה חלקים:
הראשון: לבאר בו הלכות שחיטה בשלמות

השני: לבאר בו בטרפויות בהמה חיה ועוף הן בדברים האוסרים את כלה הן בדברים האוסרים אבר ממנה לבד וסימני טהרות בהמה חיה ועוף ודגים וקרביהם וביצים וחגבים ואיסורן או הכשרן מצד חסרון זמן וכן כל דיני עובר הנמצא בבהמה הן חי הן מת ודברים היוצאים מגופה כגון עגל שנולד מן הטרפה והדומה לזה ואם הוציא ממנה אבר או נחתך ממנה אבר וכל כיוצא באלו

השלישי: בענין איסור שחיטת אותו ואת בנו

הרביעי: בענין כסוי הדם וברכות השחיטה והכיסוי

החמישי: בענין ניקור הגידים והחלב ותולעים הנמצאים בבשר

הששי: בענין אסור הדם והפלטתו דרך מליחה

השביעי: בענין בשר בחלב וכל איסורין הבאים על ידי תערובת

השמיני: בענין איסור מתנות כהנה הצריכים ליתנם קודם שיאכל ממנה כגון זרוע לחיים וקיבה ונתגלגל בה על ידי זה מה שאינו מענין אכילת בשר כגון ראשית הגז

התשיעי: בענין שלוח הקן היאך צריך לשלחו קודם שיאכל האחר

העשירי: על איזה צד מקבל הכשר טומאת אוכלין ואיזה דבר מגוף הבהמה מצטרף לכך ואם הוכשרה לכך בדמי שחיטה אם לאו

וכל שכיוצא באלו הענינים החלק הראשון יתבאר בשני פרקים הראשונים ממנה ר"ל פרק הכל שוחטין ופרק השוחט החלק השני יתבאר בפרק אלו טרפות ופרק בהמה המקשה השלישי יתבאר בפרק מיוחד בפני עצמו והוא פרק אותו ואת בנו הרביעי יתבאר בפרק מיוחד בפני עצמו והוא פרק כסוי הדם החמישי יתבאר בפרק גיד הנשה החלק הששי והחלק השביעי יתבארו בפרק כל הבשר השמיני יתבאר בפרק הזרוע ובפרק ראשית הגז התשיעי יתבאר בפרק שלוח הקן העשירי יתבאר בפרק העור והרוטב ואע"פ שפרק העור והרוטב קודם לפרק שלוח הקן תקון סופרים הוא כדי להשלים המסכת והסדר כלו בענין מצות שלוח הקן בזה הענין ר"ל למען ייטב לך לעולם שכלו טוב והארכת ימים לעולם שכלו ארוך והנה התבאר שכל אלו הענינים הם מענינים שבאכילת בשר מה שיאסר ממנו מכל וכל ומה שיאסר ממנו עד שיעשו בו איזה תקון זהו יסוד המסכתא דרך כלל אלא שבאו בה כמה ענינים על ידי גלגול הן מן הדומה לענין כגון איסור שתיית מים מגולים איסור תולעים הנמצאים בפירות והדומים לאלו הן משאר ענינים כמה וכמה ולא יכנס בזאת המסכתא חלק אחד בגבול חבירו רק מעט מזער כגון נקיבת הוורידין שהיה מקומה עם החלק הששי ונתגלגל עם החלק הראשון וכן בקצת דברים כענין סוגית התלמוד על הדרך שקדם:"