זה שהבאת מהרמבם זה נכון ואף אני ציינתי לסה''מ וגם למונ''ב .
אבל בהלכות ע''ז הרמבם מבטל את הכל לחלוטין - שאין בהם שום ערך אמיתי.

מעבר לכך - לדבריו לא רק שבעיקרון אין במעשה זה דבר שלילי - אלא הוא אחד משלבי הפשטת הגשמיות ושלב בדרכי השגת לנבואה . אתמהה ?

הניגוד והפער בין דברי הגנאי והמיאוס על מעשי הכשפים וכו' - לעומת דבריו על הקוסמות הם עצומים -
ואינם נוגעים זה בזה.

ולכן לא הבנתי - איך אין בדבריו סתירה ?