איתמר היו ישראל מחצה טהורין ומחצה טמאין אמר רב מטמאין אחד מהן בשרץ

ואמאי ניעבדו הני לחודייהו והני לחודייהו
דהא אמר רב הללו עושין לעצמן והללו עושין לעצמן

אמרי הכא במאי עסקינן כגון שהיו טמאין עודפין על הטהורין אחד

אי הכי הוו להו רובא טמאים ניעבדו כולהו בטומאה
סבר לה כר''א בן מתיא דאמר אין היחיד מכריע את הציבור לטומאה

אי הכי הדר קושיין לדוכתיה ניעבדו הני לחודייהו והני לחודייהו
אלא ה''ק אי איכא תנא דסבר לה כתנא קמא דאמר פלגא ופלגא לא עבדי כולהו בטומאה וסבר לה כרבי יהודה דאמר אין קרבן ציבור חלוק מטמאין אחד מהן בשרץ ועולא אמר משלחין אחד מהן לדרך רחוקה