בנין התפעל הוא בנין עברי, ההטיות שלו הם התפעל בעבר/ציווי; מתפעל בהווה; יתפעל בעתיד.
בלשון חכמים נכנסה נו"ן בצורת העבר במקום הה"א של התפעל [רק בעבר, לא בציווי], אולי זה בהשפעת הארמית, אבל אינני יודע.
בנוסף לזה קרה עוד תהליך. המילה 'התעלם' בלשון המקרא פירושה כבעברית של ימינו, כמו בפסוק "לא תוכל להתעלם". בשביל המשמעות של נשכח משתמש המקרא בבנין נפעל, דוגמת 'נעלם ממנו'.
בלשון חכמים אנו מוצאים שהם עברו לבנין התפעל, והם אומרים 'נתעלמה ממנו הלכה'. בעקרון היה אפשר לומר גם 'התעלמה ממנו הלכה', אבל זאת לא מצינו. ולכן מסתבר לי כדבריך, שהם ניצלו את העובדה שיש להם שתי צורות, ויצרו בידול: התעלם - האדם התעלם, נתעלם - החפץ נתעלם [במקום 'נעלם' של המקרא].
אלא שבידול זה כוחו יפה כמובן לצורת העבר. בצורת ההוה אין שתי אפשרויות. וצריך לבדוק מה באמת הם עושים בכהאי גוונא. יתכן שאין צורת הווה כזו בגלל שאי אפשר ליצור בידול.