עדיין, ואינם בקיאים מהי דריסה, מהי נשיכה, מהי חניקה וכדו', ולכן למרות כבודם הרב של אלמואדיב וכל לומדי הדף היומי, היות וגמרא - בעה"ח לא למדו, אי אפשר ללמוד כיצד בע"ח טורפים ונטרפים מחז"ל. צריך לראות בעיניים מה קורה במציאות בטבע, למשל בשמורות הטבע באפריקה או באמריקה וכך לדעת כיצד הטורפים טורפים את טרפם באופן מעשי.
מה שתיארתי היה כיצד הדברים מתרחשים במציאות לא מהי דרוסה או נשוכה או חנוקה בהגדרות ההלכתיות ומשפטיות של חז"ל, כי הכל מתבצע בחדא מחתא. הטורף מתנפל בד"כ על הנטרף, אוחזו ונושכו בפיו - בצוארו, ונעזר ברגליו ובציפורניו לבל ינערהו הנטרף מעליו ויברח. הוא מנסה להפילו ואח"כ משנפל, הוא לוחץ עליו וחונק אותו ע"י נשיכת צוארו עד שהנטרף מאבד את הכרתו ואו נופח נשמתו. תוך כדי החניקה עלולה להתרחש כמובן גם נעיצת ציפורניים ושריטה עמוקה בגוף וצואר החיה הנטרפת.
כבר הוכר בכך שאין ארס בציפורני חיות טרף אלא שתחת ציפורני החיות הטורפות יש חיידקים רבים והפציעות של החיות הנטרפות מזוהמות והזיהום עלול בקלות לגרום למותן. גם ההנחה ש'השן' של חיות הטרף אינה מזהמת אינה נכונה מציאותית אלא שלעתים קרובות נשיכת חיות אלו בצואר אינה פוצעת אותן כ"כ כי עורן קשה מאד והן בעיקר חונקות את הטרף ולכן אם ירפו מהנטרף מסיבה כלשהי בהחלט יתכן שהנטרף כלל לא יהיה 'טריפה' ולא יהיה לו אפילו זיהום משמעותי מהנשיכה, משא"כ משריטות עמוקות.
לכן לענ"ד הניסיון להפריד ולקבוע איזה סוג של הטרפה התרחשה הוא לעתים קרובות ניסיון נואל ולא מעשי. פשוט צריך לקבוע בבדיקה אם נגרם נזק כזה שעלול להמית או לא ולא באיזה אופן בדיוק הנזק נגרם