ר"מ המאירי, בית הבחירה פתיחה למסכת אבות, תשכ"ד עמ' 54
וראש לכל החיבורים שנתחברו דרך פירוש הם פי' רש"י ז"ל, ואם רבו הלוחמים עליו, כלי זיינו עליו ותשובתו מתוך דבריו, כולם נכונים למבין, אין מעלתו ניכרת רק ליחידים, כי במילה אחת יכלול לפעמים תירוצים של חבילי קושיות, אלא שלא כיוון בהם לענין פסק הלכה כלל.

הרב ב"ז בנדיקט, מרכז התורה בפרובנס, י-ם תשמ"ה עמ' 74-75
ישנם מקומות בפירושו של רש"י, שבהם הוא מביע את דעתו בצורת פסק הלכה. כפי שיבואר במקום אחר, אין דרכו של רש"י לפסוק הלכה אלא במקום שבו הוא חולק על דעה מקובלת.

הנה דוגמאות:

רש"י כתובות ג ע"א ד"ה "שויוה רבנן לבעילתו"...
שמעתי כל רבותי מפרשים ד"קדיש בכספא" - דקידושי דרבנן נינהו. ואי אפשר לומר כן. חדא... ועוד אי דרבנן נינהו היאך... על כרחך צריך אתה לפרש כמו שפירשתי...

רש"י, חולין, מו סע"ב, ד"ה 'היינו רביתייהו'
אונא הסרוכה באומה, והיא אצלה - מעשה בא לידי ושאלתי את פי רבינו יעקב בר רבי יקר, והתירה לי לאכול, ויש אוסרין, והוא אמר לי טעמו וטעמם... וסיג מצאתי לדבריו בתשובת הגאונים, וניכרים דברי אמת.

רש"י פסחים עו ע"ב ד"ה 'אמר לך רב'
הילכתא כוותיה דלוי, דהא איפלגו בה אביי ורבא... במסכת ע"ז, וקם ליה רבא בשיטתיה דלוי... ואביי ורבא - הילכתא כרבא! וכן הוא בתשובת הגאונים! ואף משמו של רבי אליעזר בן יצחק נאמר לי דלא חייש לה!