אולי מפני שמסכתנו בעניני שחיטת חולין נגרר והביא גם ענין זה שהוא מושווה לחמץ שאסור בהנאה וכפי שרש"י בדף פא: מציין למ"מ זה שהבאתי בפסחים, ד"ה ושור הנסקל. לאחר שנגמר דינו דקיימא לן דאסור בהנאה אפילו שחטו בקדושין (דף נו:) ובפסחים (דף כב:):