המשפט "מתנות שלא הורמו כמי שהורמו" לא בא לומר "אין כאן טבל יש כאן תרומה". לפי זה כלל לא צריך להפריש תרומות ומעשרות, ברור שלא זו הכוונה. ולכן האוכל טבל אינו לוקה על התרומה הפוטנציאלית שיש בטבל, כי עדין אין כאן תרומה.
לא סקרתי בש"ס באיזה הקשרים נאמרה המימרא הזו, אועל לומר רק מהסוגיא שלנו ואי"ה אולי עוד אשלים:
בסוגיא שלנו משתמשים בטיעון הזה כדי לאסור : מעשר שני שהיה בירושלים ויצא אסור לאוכלו בחוץ, אלא יחזירנו לירושלים ויאכלנו שם - גם אם היה בירושלים רק "בנסתר", בתוך הפירות. ונראה שמדובר באיסור דרבנן.