תודה מתפעל.
בגירסה שאני שמעתי הכניס הבית הלוי את ידיו לתוך תנור בוער, או משהו כזה. ומעודי הייתי מתמיה על ר' וועלוול שהאמין לסיפור פנטסטי כזה. והנה אני שומע את הגירסה שלך,ורואה את העכבר שממנו נולד ההר.
ברור שטפטוף שעוה חמה על היד אינו עושה כויה אלא במקרה חריג וקיצוני, וזאת יודע כל מי שנוהג להחזיק את נר ההבדלה בידו בשעת ההבדלה. הנה לנו המקור הנורמלי לסיפור המנופח. ואם הרבי ר' מיילך היה חי דור אחד לפנינו, מסתמא הסיפורים עליו גם עדיין היו באיזו פרופורציה.
ודכירנא, כד הוינא טליא, שהלכו בחורים בישיבה שלמדתי בה לכותל המערבי דרך שער שכם, ונזרקו עליהם אבנים, ונפצעו קלות אחד או שנים מהם. שאלו את פי ראש הישיבה בשבת בבוקר אם צריכים לברך הגומל, ואמר להם שאינם צריכים. אבל בשבת במנחה שינה את דעתו ואמר שצריכים.
אמר על כך אחד השומעים שיש לו ביאור פשוט מעיקרא מאי קסבר ולבסוף מאי קסבר. פשוט לפי גודל הסיפור בשעת רעווא דרעווין, כבר היו צריכים לברך הגומל.