ואני הייתי מנסח זאת כך:
היום אומר לו האמן בכתוב בגמרא כפשוטו, עד שאומר לו - לך האמן לכל דבר שטות והבל שהגזימו וניפחו חסידים על רבותיהם שלהם ושל אחרים.
ולחיבת הקודש אביא עוד מופת אחד גדול ונורא.
פעם הבריח יהודי את הגבול, וכשאך כמעט הגיע לצד השני הרגישו בו שומרי הגבול והתחילו להמטיר אש עזה.
ברח לו מיודענו מיד חזרה על עקבותיו, אך שומרי הגבול בצד של, ששמעו את קול היריות, לא נשארו מחשים והתחילו אף הם לירות. שכן שני מלכויות שבצידי הגבול, היו מקפידות זו על זו. שכב לו היהודי באמצע, אש תופת מעל ראשו, וליבו צונח לאצבעות רגליו. עד שנזכר ואמר 'אלהא דאלימלך ענני' - ואז נעשה לו נס נפלא שעין לא ראתה, שכל הענין לא היה ולא נברא. ובלשונו של אחד מצדיקי הדור הקודם: הענין נתבטל באופן דחכם עוקר את הנדר למפרע, ודו"ק.