עד היום תראה מעין זה בכפרים בדואים, וכך היה נהוג בעבר.

יש בית גדול של ראש בית אב, ושם יש חדרים קטנים לכל זוג מבניו (הרבה פעמים היה מצב שזה אפילו לא חדר ממש, אלא רק מתחו פרגוד בקצה החדר לצניעות, ומאחוריו הקיטון שלהם). הילדים וכל מי שאינם נשואים היו ישנים בחדר המרכזי בבית, כשמדרכי הצניעות הבנים ישנים בצד אחד והבנות בצד השני.

כך תבין מה הכוונה כשמדברים על כלה שיוצאת מבית אביה לבית חמיה.

במצב הזה של חופת נידה או אבל, לא מסדרים לזוג חדר משל עצמו, אלא הם ישנים בחדר המרכזי עם כל הרווקים.