var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=38304;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("למי שלא לומד דף יומי","http://daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=31807")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","52"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","51"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","32")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("38219","0","כיצד עשה רבי עקיבה","30/12/14 10:23","ח טבת","תשע"ה","10:23","עלי","הגמרא מספרת שרבי עקיבה היטה את פתח השדה שרבי אלעזר בן עזריה נטל ממנה מעשר ראשון לבית הקבות כדי שלא יוכל להיכנס אליה וליטול אותו, היות ורבי עקיבה סבר שהמעשר הראשון מיועד ללויים בלבד.
והיה לי קשה, כי ניחא שרצה למנוע מרבי אלעזר בן עזריה לקחת מה שלא ראוי לו לקחת, אף כי יש לשאול אם זכותו לכפות ולו בעקיפין על תנא שהוא נשיא את דעתו בהלכה,אבל הרי רבי אלעזר היה זכאי לקבל מהשדה גם את התרומה, ועתה גם התרומה שהוא ודאי זכאי לה נמנעה ממנו, הכיצד עשה רבי עקיבה מעשה כזה ? וחשבתי שמא רמז רבי אלעזר בדבריו עניין זה שאמר 'רבי עקיבה בתרמילו', אל תקרי 'בתרמילו' אלא 'בתרומה שלי', שהתלונן שרבי עקיבה גם מנע ממנו את התרומה שהוא זכאי לה בלי עוררין, ואם כן הכיצד יחיה הכהן בלי התרומות המגיעות לו ?
היוכל מי להבהיר עניין זה ?","209","","3408","True","True","False","","905","194.114.146.227","0","0","יבמות|פז ע"א",""),new Message("38223","38219","אפשר ליישב בהסבר מפתיע","30/12/14 15:29","ח טבת","תשע"ה","15:29","אלף בית רשי","מעשר מתחייב לאחר שעובר בפתח וע"כ עשה ר"ע את הפתח לבית קברות שאם יוציאו את הפירות דרך שם הם יהיו אסורים באכילה כדין אוכל שהיה בבית קברות מפני רוח רעה וע"כ הבעל הבית יצטרך להוציאם לא דרך הפתח ומימלא לא יתחייב במעשר , ויש כאן הערמה ולא גניבה
והגיב על כך ראב"ע שר"ע מסודר שיש לו אוכל בתרמיל עור ותלוי בצווארו ויכול ללכת בכל מקום ולשמור האוכל בטהרה ואולי לכן רק כאן פירש רש"י מה זה תרמילו למרות שתרמילו מוזכר בשבת בביצה ועוד ורש"י לא מפרש שם כלום","278","","3408","True","True","False","","257","76.64.248.141","0","38219","יבמות|פז ע"א",""),new Message("38224","38219","כמות התרומה זניחה","30/12/14 17:36","ח טבת","תשע"ה","17:36","דוד כוכב","","125","","3408","False","True","False","","133","95.86.66.1","0","38219","יבמות|פז ע"א",""),new Message("38226","38219","רבי אלעזר בן עזריה עשיר היה","31/12/14 09:31","ט טבת","תשע"ה","09:31","Almuaddib","ואין הכוונה למנוע הפרשת תרומה כלשהי, אלא למנוע ממנו לנטול.","107","","3407","True","True","False","","141","195.200.205.133","0","38219","יבמות|פז ע"א",""),new Message("38304","38219","עשה זאת מדרכי הראיות","04/01/15 17:31","יג טבת","תשע"ה","17:31","אור חדש","יש לדעת שלעיתים הכנסת הבעל המחלוקת לתוך המציאות גורמת לו לשנות דעתו שנאמרה ברמה התאורתית בתוך בית המדרש. וכך כנראה ניסה לגרום ר"ע לר"א, כלומר לפי שלב זה בגמ' נחלקו בשאלה מה הכוונה "ואכלתם אותו בכל מקום" שלר"ע הכוונה כפשוטו אפי' בבית קברות, ואילו לר"א נצרך לדחוק שהכוונה שלא צריך חומה וטהרה.
נראה שחשב ר"ע שאם יאלץ את ר"א להתקל בסתירה המציאותית שיש בין הוראתו לבין קיום דינו (שלא יצליח לאכול המעשר מצד עיקוב במקום) יחזור ר"א להודות לדבריו.
אומנם ר"א פתר הבעיה בקלות, והמשיך לאכול מעשרו, וכמתבאר לפי המשנה בעירובין (ד, ט):
וְזוֹ הִיא שֶׁאָמְרוּ, הֶעָנִי מְעָרֵב בְּרַגְלָיו. אָמַר רַבִּי מֵאִיר, אָנוּ אֵין לָנוּ אֶלָּא עָנִי. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אֶחָד עָנִי וְאֶחָד עָשִׁיר, לֹא אָמְרוּ מְעָרְבִין בַּפַּת אֶלָּא לְהָקֵל עַל הֶעָשִׁיר, שֶׁלֹּא יֵצֵא וִיעָרֵב בְּרַגְלָיו:
ר"ע מברטנורה: זהו שאמרו. כגון זה שהוא בדרך ואין עמו פת, דהשתא עני הוא, לו התירו חכמים לערב ברגליו. (עירוב תחומין) דסבירא ליה לרבי מאיר עיקר עירוב בפת, וקולא היא דאקילו גבי עני או מי שבא בדרך ואין עמו פת לערב ברגליו. ור' יהודה סבר עיקר עירוב ברגל, וקולא היא דאקילו לעשיר שאינו יכול לילך ברגליו לשלוח עירובו ע''י שליח. והלכה כר''י.
כלומר ר"ע שעני היה (ונודד בתרמילו לקושש מזונו) היה רגיל ללכת בעצמו לכל מקום וממילא סבר שאם יש חסימה במקום מסוים למעברו הרי שצודקת טענתו.
אך ר"א שעשיר היה, היה שולח שליחים שיביאו לו מזונו והרי השליח יכול לעבור גם בביה"ק וגם המעשר הגם שנטמא מותר כגזה"כ, ואם כן מוכח כר"א שנחשב הדבר שמותר ב"כל מקום" הגם שיש בה"ק בדרך.","458","","3403","True","True","False","","474","95.86.102.114","0","38219","יבמות|פז ע"א",""),new Message("38227","38223","חוששני ששגגה נפלה בדבריך","31/12/14 10:04","ט טבת","תשע"ה","10:04","Almuaddib","אין שום משמעות לפתח השדה. גם אם יוציא את תבואת השדה מעל הגדר, עדיין יש כאן חיוב, בדיוק כמו אם הוציא דרך הפתח.
ולא לפטור עשה ר"ע, שהרי אף אם נטמאה השדה כולה, לא פטור מתרומה, אלא שהכהן לא יכול לאוכלה אלא רק ליהנות ממנה, כגון בשריפה תחת קדרתו. מה שעשה ר"ע היה כנגד הנהגתו של ראב"ע, משום שידע שלא יכנס דרך בית הקברות אל השדה.","107","","3407","True","True","False","","208","195.200.205.133","0","38219","יבמות|פז ע"א",""),new Message("38233","38226","עדיין לא עניתם די","31/12/14 20:23","ט טבת","תשע"ה","20:23","עלי","האם ראוי היה לרבי עקיבה לכפות על רבי אלעזר את דעתו, האם זו דרכה של תורה ?","209","","3407","True","True","False","","149","212.76.105.135","0","38219","יבמות|פז ע"א",""),new Message("38228","38227","צודק טעיתי ! ואולי","31/12/14 14:40","ט טבת","תשע"ה","14:40","אלף בית רשי","אולי המפתח לענין זה הוא ברמב"ם
1) הלכות תרומה פרק ו ה"ב ב תרומה של תורה--אין אוכל אותה, אלא כוהן מיוחס; אבל כוהני חזקה, אוכלין בתרומה של דבריהן בלבד. ותרומה טהורה--בין תרומה גדולה בין תרומת מעשר, בין של תורה בין של דבריהן--אינה ניתנת אלא לכוהן תלמיד חכמים: מפני שאסור לאכול תרומה טמאה, וכל עמי הארץ בחזקת טומאה. לפיכך נותן תרומה טמאה, לכל כוהן שירצה.
2)הלכות מעשר פרק א ה"ד אין מוציאין המעשר מיד הכהנים שנאמר כי תקחו מאת בני ישראל וכן כל מתנות כהונה אין מוציאין אותן מכהן לכהן. ועזרא קנס את הלוים בזמנו שלא יתנו להן מעשר ראשון אלא ינתן לכהנים לפי שלא עלו עמו לירושלים:
ובכסף משנה שם ועזרא קנס את הלויים בזמנו וכו'. בפרק יש מותרות (דף פ"ו ע"ב) ובפ"ב דכתובות אמרינן דלויים קנסינהו עזרא וממ"ש רבינו בזמנו משמע דלא קנס אלא ללוים שבדורו בלבד ויש לתמוה דהא בפרקים הנזכרים משמע דאף לדורות דבתר הכי קניס. ויש לומר דאיתא בהני פירקי ת"ר מע"ר ללוי דברי ר"ע ר' אלעזר ב"ע אומר לכהן לכהן ולא ללוי אימא אף לכהן והשתא לר"ע דקי"ל כוותיה דמדין תורה ללוי דוקא כי קנסינהו עזרא היינו שיהיה גם לכהן והיינו דבתר עזרא מצינו שהיו נותנים ללוים וכדתנן בסוף מסכת מעשר שני (משנה ט) שר"ג נתן מעשר ראשון לר' יהושע שהיה לוי ובפרק כל הגט (דף ל') תנן המלוה מעות את הכהן ואת הלוי ואת העני להיות מפריש עליהם מחלקם ואיתא נמי התם ישראל שאמר לבן לוי כור מעשר לאביך בידי ובפרק הזרוע אמרינן מעשר ראשון דלוי הוא הילכך ע"כ לומר דכי קנס עזרא שלא יתנו ללוים אלא לכהנים בלבד לא קנס אלא בזמנו אבל אח"כ נשאר הדבר שמי שרוצה ליתן ללוים כדינו יתן ומי שיתן לכהנים יתן ובהכי ניחא קרא דכתיב בנחמיה ואדעה כי מניות הלוים לא ניתנה ויברחו איש לשדהו שזה היה מפני קנס עזרא ואח"כ כדי שישובו תקנו שיתנו להם ואמרו שיתנו גם לכהנים מי שירצה כדי שלא לבטל דברי עזרא לגמרי כנ"ל ליישב דברי רבינו כדי שתהא תיבת בזמנו מדוקדקת וכן יש להוכיח ממה שכתב רבינו בסוף הלכות מעשר שני ובזמן שהיו נותנים מעשר לכהנים לא היו מתודים ואם איתא כך הל"ל ובזמן שאין נותנים מעשר אלא לכהנים:
והנה אפשר לומר דמאחר שהיה כהן מיוחס ותלמיד חכם היה קוראים לו ליטול התרומה והוא עצמו ראב"ע רצה לבוא לאכול מיד או לקחת בעצמו על מנת לשמור בטהרה , שחשב שאם הבע"ב יביא בעצמו לא יוכל לשמור בטהרה וכ"ש בגינה זו שהייתה צמודה לבית הקברות, והיות שבא לשם כבר היו נותנים לו גם המעשר כדברי הכ"מ, ולכן ר"ע רצה שכולם יוכלו לקחת ולאו דווקא כהן מיוחס ותלמיד חכם ויעץ לבעל הגינה לעשות כך , ויתכן שראב"ע נהנה מפיתרון זה שכך יכל להתחמק מלבוא לקחת שהרי הוא היה עשיר ולא נצרך לכך ,
ועל כן הגיב ראב"ע וכוונתו לשבח , שר"ע בתרמילו שהיה רועה בעבר ורש"י מציין זאת של "כלבא שבוע" שכל הנכנס לביתו רעב וכו' ואף ר"ע ע"י עצה זו דואג לאחרים שלא ירעבו אף שהוא עצמו מסתפק בפת שבתרמילו " והוסיף "חיי" מלשון חיי שהציל אותי מענין זה,
ועיין במהרש"א פירוש אחר","278","","3407","True","True","False","","313","76.64.248.141","0","38219","יבמות|פז ע"א",""),new Message("38230","38228","אתה שב על אותה הטעות","31/12/14 15:01","ט טבת","תשע"ה","15:01","Almuaddib","אתה חוזר ומבלבל בין מתחייב בהכנסה לביתו, לבין הוצאה מהגינה.
ההערמה שאתה מזכיר, היא לגבי הכנסה של הפירות לביתו. ההוצאה מהגינה, מה לי הוצאה מהפתח, מה לי הוצאה בדרך אחרת? החיוב לא השתנה - ועדיין לא קם.
שאלתך לגבי מנהגו של ראב"ע טובה, ודומני כי תשובתה ברורה: בעל הגינה כבר הפריש תרומה גדולה, שהרי לא היה מקדים ראב"ע לנטול מעשר ראשון לפני שהופרשה תרומה גדולה, שאין להקדים זה לזה, ועל הסדר תופרש התרומה הגדולה לפני המעשר הראשון.
והואיל והופרשה כבר תרומה גדולה, מכאן שכבר קם החיוב בפרשת תרו"מ, למשל - שכבר נעשה כרי/גורן.","107","","3407","True","True","False","","206","195.200.205.133","0","38219","יבמות|פז ע"א",""),new Message("99092","38230","מה הקשר לדברים שכתבתי לאחר שתיקנת אותי?","03/06/22 03:16","ד סיון","תשפ"ב","03:16","אלף בית רשי","מיקום הגינה ללא קשר להתחייבות במעשר, אלא לעניני טומאה וטהרה!","278","","696","True","True","False","","80","96.20.220.141","0","38219","יבמות|פז ע"א",""),new Message("38237","38233","ראב"ע קיבל זאת באהבה","31/12/14 21:26","ט טבת","תשע"ה","21:26","דוד כוכב","הוא לא שלח את נעריו להשיב את הפתח לקדמותו.
"עקיבא בתרמילו ואנא חיי".
מהרש"א: "בתרמילו כו' דהיינו כלי של עני, שהוא רוצה לזכות במעשר ראשון לעניים".
ואני אחיה, לא אמות מזה, ואף ארוויח מצוה וחיים מכך.","125","","3407","True","True","False","","154","95.86.66.1","0","38219","יבמות|פז ע"א",""),new Message("38247","38233","עדות למתח מסוים בין רבי עקיבא לראב״ע","01/01/15 03:44","י טבת","תשע"ה","03:44","זילבר פדואל","בירושלמי ברכות ד-א , במקבילה של הסיפור בבבלי על בחירת ראב״ע לנשיא כתוב כך:
״הלכו ומינו את ראב"ע בישיבה בן שש עשרה שנה ונתמלא כל ראשו שיבות והיה ר"ע יושב ומצטער ואמר לא שהוא בן תורה יותר ממני אלא שהוא בן גדולים יותר ממני אשרי אדם שזכו לו אבותיו אשרי אדם שיש לו יתד במי להיתלות בה וכי מה היתה יתידתו של ראב"ע שהיה דור עשירי לעזרא״","504","","3406","True","True","False","","217","213.151.32.163","0","38219","יבמות|פז ע"א",""),new Message("38251","38247","רעים האהובים","01/01/15 08:05","י טבת","תשע"ה","08:05","דוד כוכב","תוספתא מסכת ברכות פרק א הלכה ב:
"אמר רבי יהודה פעם אחת הייתי מהלך אחר רבי עקיבא ואחר רבי אלעזר בן עזריה, והגיע זמן קרית שמע כמדומה אני שנתיאשו מלקרות אלא שהיו עסוקין בצרכי צבור".
תוספתא מסכת שבת פרק ג הלכה ג (ומסכת שבת דף מ ע"א):
"אמר רבי יהודה מעשה במרחץ של בני ברק שסתמו נקבין שלו מערב יום טוב והיה רבי עקיבא ורבי אלעזר בן עזריה נכנסין ומזיעין בתוכו ויוצאין ורוחצין בצונן".
מסכת יומא דף פה ע"א:
"וכבר היה רבי ישמעאל ורבי עקיבא ורבי אלעזר בן עזריה מהלכין בדרך, ולוי הסדר ורבי ישמעאל בנו של רבי אלעזר בן עזריה מהלכין אחריהן. ".
מסכת מועד קטן דף כח ע"ב:
"תנו רבנן: כשמתו בניו של רבי ישמעאל נכנסו ארבעה זקנים לנחמו: רבי טרפון, ורבי יוסי הגלילי, ורבי אלעזר בן עזריה, ורבי עקיבא... אמר רבי עקיבא: ואני אחרון".
מסכת כלה רבתי פרק ז הלכה ד:
"ראה את חכמי ישראל, אלו באין מכאן, ואלו באין מכאן, רבן גמליאל באמצע, רבי יהושע ורבי אלעזר בן עזריה מימינו, ורבי עקיבא משמאלו".
רבי עקיבא היה ראש וראשון לענוי הדרך והמפרגנים. אלא: "מלמד שכל אחד ואחד נכוה מחופתו של חבירו" (מסכת בבא בתרא דף עה ע"א), רבי עקיבא רק נצטער שלא זכה כחבירו.","125","","3406","True","True","False","","250","95.86.66.1","0","38219","יבמות|פז ע"א",""),new Message("38280","38247","לא עדות למתח. עדות לחשיבות זכות אבות","02/01/15 10:32","יא טבת","תשע"ה","10:32","Almuaddib","","107","","3405","False","True","False","","122","77.126.90.99","0","38219","יבמות|פז ע"א",""),new Message("38282","38280","עוד על זכות אבות כדרבי אלעזר בן עזריה","02/01/15 12:58","יא טבת","תשע"ה","12:58","דוד כוכב","באשכול זה ובקישור שם.","125","","3405","True","True","False","","143","95.86.66.1","0","38219","יבמות|פז ע"א",""),new Message("38322","38304","מעשה בש"ך","05/01/15 16:20","יד טבת","תשע"ה","16:20","אור חדש","מפורסם המעשה הבא:
על חומר העניין של נגיעה בדבר למד רבי שבתי ממעשה שהיה עמו. מעשה שארע ופעם אחת היה דין תורה בין רבי שבתי ליהודי אחד. לא היה אף דיין שהעז לדון את רבי שבתי. מה עשו? הלכו לעיר רחוקה למקום אשר שמעו של רבי שבתי לא הגיע. בפסק הדין יצא רבי שבתי חייב. לתמיהתו אצל הרב מניין הוציא פסק זה, ענה לו הרב שישנו כזה ש"ך מפורש... אז אמר הש"ך שאדם כל כך קרוב אצל עצמו, שהרי פסק שהוא כתב נעלם ממנו כאשר זה נגע אליו באופן אישי.
הנה רבינו הש"ך למד לעצמו מוסר עד כמה נגיעה אישית מסוונרת עיני הדיין.
אלא שעדיין צריך להבין כיצד באמת ייתכן שת"ח גאון ישר וצדיק כהש"ך נכשל כ"כ בראיית הדין?
ולהאמור לעיל מתבאר שה"נגיעה האישית" מסנוורת עיני האדם לא בגלל שרוצה היצר לזכות בממון שלא שלו ומבלבל בשביל כך שכלו. שהרי בזה וודאי לא חשוד אדם פשוט, וכ"ש ת"ח מפורסם שכל חייו נלחם ביצריו ונצחם, אלא ההסבר הוא שבהיות לאדם נגיעה אישית מציאותית בדבר, הרי שמייד מתבררת לו הסברא האמיתית שיכול לזכות בה (וכאימרה הידועה לגבי "מיגו", שגם ע"ה יכול להעלות סברות שחידש הש"ך בשביל לזכות בממונו) וכך גם מתפרשת בעיניו המציאות ולא יכול עוד לראות סברת הבעל דין שנגדו כיוון שמציאותו נסתרת מעיניו.
כלומר ה"נגיעה" במציאות מאירה לחלוטין לכל צד את האמת שנוגע בו ומרוב בהירות של הצד שלו לא רואה שהדין עם חברו, שגם הוא מצידו "מאירה" נגדו המציאות לזכותו.
תפקיד הדיינים הוא אם כן לדון בטענות של שני הצדדים לאחר שהטוענים טוענים טענתם מתוך הוודאות הגמורה שהצדק עימם ולהכריע בין שניהם בלא נגיעה.
זאת אומרת שלא פגם היה בש"ך על שברר צדקתו לחלוטין אלא טבע הוא בבריאה שהמפגש עם המציאות מברר לך סברתך.
כיצד אם כן אפשרי בכלל לפסוק כדיון תאורטי של בית מדרש ?
א: באמת בין האמוראים לעולם ההלכה כמי ששימש בדיינות בפועל ולא רק בתפקיד "ראש ישיבה" וכן לאורך הדורות ההלכה כ"פוסקים" ולא כ"פרשנים" וכן כרבנים ולא כראשי ישיבות.
ב: אומנם בשעת דיון עיוני שלא נוגע למציאות אין ברור מוחלט של האמת המתבררת רק מתוך נגיעה בצד מסויים אך באופן יחסי מתבררת באותה מידה האמת שבשני צידי הספק וע"כ אם הדעת נותנת להכריע כצד א' הדין הוא כך הגם שלו היה לדיין נגיעה לצד ב' היה מתברר לו (כמו לש"ך בשעתו) שצד ב' לכאורה "צודק יותר". ההסבר הוא שאילו היה לו נגיעה בצד א' ולא בב' היה רואה צדקתו אפילו יותר מאשר כשנגע בב' בלבד.
לכן הדין היה כש"ך העיוני (למרות שלא ירד לעומק הסברות לגמרי) ולא כש"ך המעשי שירד להבנת צד אחד בלבד לחלוטין.","458","","3402","True","True","False","","374","164.138.122.1","0","38219","יבמות|פז ע"א",""),new Message("42810","38304","קיבלתי משיעור ה"רמב"ם היומי" כך:","17/01/16 21:57","ז שבט","תשע"ו","21:57","אור חדש","כלומר שהיה שלב נוסף בוויכוח בינהם ובו ר"ע טען שא"א להשתמש בפתרון שליחת השליח מפני שדווקא אתם אמר רחמנא וע"כ הודה בסוף ר"א לדבריו וע"כ יוצא שראייתו של ר"ע אכן פעלה פעולתה הנדרשת
אשמח אם מישהו יוכל לגלות מה המקור שעליו הסתמכו אנשי ה"רמב"ם היומי"","458","png","3025","True","True","False","","150","84.228.35.24","0","38219","יבמות|פז ע"א","0-png"),new Message("61075","38304","מקרה דומה מאד","22/03/19 00:21","טו אדר ב","תשע"ט","00:21","אור חדש","גם כאן (בפי' ב' והוא הנראה בעיני...)","458","","1865","True","True","False","","167","217.132.6.138","0","38219","יבמות|פז ע"א",""),new Message("42834","42810","מצאתי את המקור","19/01/16 14:08","ט שבט","תשע"ו","14:08","אור חדש","בקובץ המצ"ב","458","jpg","3023","True","True","False","","103","46.19.85.175","0","38219","יבמות|פז ע"א","0-jpg")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82563);