var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=28139;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("מכיר סיפור לחיזוק לומדי הדף היומי?","http://daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=19605")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","52"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","47"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","31")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("28096","0","האם יש טעות בפירושו של הרב שטיינזלץ?","13/05/13 22:10","ד סיון","תשע"ג","22:10","יהודי_קדום","התקשיתי בפירוש שטיינזלץ שפירש "מבטלין את רשות הגוי כדי להתירה בטלטול, אם שכחו לערב..."
וכי מיחייב כאן גוי? - מצורף צילום הפירוש.
והרי ניתן לפרש גם ללא גוי כך:
"שאוסרין" - הדרים בחצר אחד על השני הוצאה מהבתים לחצר כאשר אין עירוב.
כדי שתמונת שאלתי תהא ברורה יותר, אציג את הכלל הראשון (הנידון) של שמואל כפי שהבנתיו:
כדי שיהא אפשר ל-"בטל רשות" למי שלא עירב צריך שיתקיימו שני תנאים :
1. אפשר לעשות עירוב חצרות.
2. אם לא יעשה "ביטול רשות" – יהא אסור לטלטל.
(ברור ששני תנאים אלה מחייבים גם את שני הכללים האחרים של שמואל)
פירוש הכלל הראשון:
כל מקום שאוסרין ומערבין – מבטלין כגון שתי חצרות זו לפנים מזו.
אנו יודעים שבדין חצר אחת:
א. העירוב מועיל
ב. שהדיירים אוסרים אחד על השני
ו- ג. אם אחד הדיירים בחצר שכח ולא עירב הוא יכול לבטל רשותו.
שמואל מוסיף על מה שלמדנו :
"כל מקום" – אף בשתי חצרות זו לפנים מזו,
"שאוסרין", - הדרים בחצר אוסרים אחד על השני הוצאה מהבתים לחצר כאשר אין עירוב.
"ומערבין" – שאפשר לערב,
"מבטלין" – ביטול רשות החצר הפנימית – מועיל. למרות שהחצר החיצונית אינה אוסרת על הפנימית לא יועיל ביטולה (של החיצונית) לפנימית. לעומת זאת היות שהפנימית מקיימת את שני התנאים 1. ו-2. לעיל יועיל ביטול רשות החצר הפנימית.
שטיינזלץ בעצמו בפירוט הסברו בהמשך לא מאזכר כלל את הגוי (ויכול בהחלט להיות שאם כן היה מזכירו הנ"ל היה אפשר להבין שהישראלים לא עירבו כי הגוי מעכב.
הנה המשך שטיינזלץ:
" וביאור הדברים בפירוט: כל מקום שאוסרין ומערבין — מבטלין, כגון שתי חצירות זו לפנים מזו ששתי החצירות אוסרות זו על זו ויכולות לעשות עירוב משותף זו עם זו כדי להתירן, ואכן, אף אם לא עירבו, יכולים הדיירים לבטל רשותם לגבי אחד מהם"
(ראה קובץ מצורף).
מדובר באותו כלל - ובפירוש זה הגוי נעלם ...","233","pdf","4004","True","True","False","","1201","79.179.123.164","0","0","עירובין|סו ע"א","0-pdf"),new Message("28133","28096","אולי","14/05/13 08:02","ה סיון","תשע"ג","08:02","לינקוש","דבריך ארוכים מידי והתקשיתי להבין בדיוק מה השאלה בסופו של דבר.
אם השאלה היא מה שכתבת בתחילת דבריך, אז אולי זה הפתרון:
"להתירה" - אין הכוונה עבור הגוי (אולי כך הבנת בטעות?), אלא הכוונה היא להתיר את הרשות כדי להתיר לנו לטלטל בה.","58","","4003","True","True","False","","244","84.228.240.89","0","28096","עירובין|סו ע"א",""),new Message("28158","28096","יישר כוח הגיע מבנו של הרב שטיינזלץ","16/05/13 10:56","ז סיון","תשע"ג","10:56","יהודי_קדום","על מציאת הטעות .
לר׳ לינקוש יישר כוח על ההתייחסות לטעות ולהערותיו.","233","","4001","True","True","False","","175","212.76.110.42","0","28096","עירובין|סו ע"א",""),new Message("28134","28133","ודאי שאין מקום לחשוב על להתירה לגוי...","14/05/13 09:22","ה סיון","תשע"ג","09:22","יהודי_קדום","וודאי שלא עולה על הדעת כך.
השאלה ביסודה היא מדוע בפירושו כתוב ""מבטלין את רשות הגוי כדי להתירה בטלטול, ..." ובהמשך "אם שכחו לערב..."
לא צריך גוי שידור איתם כדי לאסור טלטול אם לא עירבו!(כפי שאכן הוא מפרש בהמשך)
אני אומר: הרי "שאוסרין" פירושו מספיק כך: - הדרים בחצר אוסרים אחד על השני הוצאה מהבתים לחצר כאשר אין עירוב .","233","","4003","True","True","False","","146","79.179.123.164","0","28096","עירובין|סו ע"א",""),new Message("28135","28134","צודק. אכן טעות מצערת בשטיינזלץ","14/05/13 09:46","ה סיון","תשע"ג","09:46","לינקוש","אגב,
על פירוש שטיינזלץ ראה אשכול זה (כולל התגובות) שפתחתי בעבר, וראה אף סקר זה.
(ועוד אגב, את שאלתך המקורית יכולת לנסח בקצרצרה ובאופן חד וברור יותר לענ"ד)","58","","4003","True","True","False","","258","84.228.240.89","0","28096","עירובין|סו ע"א",""),new Message("28137","28135","אתה צודק לגמרי לגבי הניסוח ואני מתנצל","14/05/13 10:13","ה סיון","תשע"ג","10:13","יהודי_קדום","העיון בשטיינזלץ היה אקראי. הורדתי את המסכת מהקישור בפורטל.
תודה על הקישורים. לא הכרתי אותם.","233","","4003","True","True","False","","127","79.179.123.164","0","28096","עירובין|סו ע"א",""),new Message("28139","28135","לגבי הניסוח בקצרצרה","14/05/13 10:26","ה סיון","תשע"ג","10:26","כדי","היית יכול לציין לרש"י במסכתין לפחות בב' מקומות.
אשאיר לך למצוא היכן...","249","","4003","True","True","False","","920","79.183.192.98","0","28096","עירובין|סו ע"א",""),new Message("28146","28139","חידה","14/05/13 14:28","ה סיון","תשע"ג","14:28","דוד כוכב","ההודעה דלעיל שֻׁיְּכָה לקטגוריה של נושאים נבחרים: חידות. (לתשומת לב מתפעל מרא דחידתא).","125","","4003","True","True","False","","128","95.86.82.177","0","28096","עירובין|סו ע"א",""),new Message("28147","28146","מסופקני","14/05/13 14:39","ה סיון","תשע"ג","14:39","כדי","משום שהיום עם מנועי החיפוש למיניהם השונים, ירד כל האתגר בחידות מעין חידתי.
ובכל זאת, מי שירצה לאתגר את עצמו, יואיל למצוא את הפתרון גם ללא חיפוש מחשבי.
אגב - שייכה או שייכא?","249","","4003","True","True","False","","229","79.183.192.98","0","28096","עירובין|סו ע"א",""),new Message("28150","28147","איירקא","14/05/13 14:52","ה סיון","תשע"ג","14:52","דוד כוכב","יש תועלת במנועי החיפוש כאשר ידוע הניסוח. בתוכן שאפשר לנסחו באופנים רבים התועלת נמוכה. לכן יש בהודעה 'מסופקני' רמז שהחיפוש אפשרי, חיפשתי ומצאתי מיד שתי מקומות.
ניקדתי שֻׁיְּכָה = שייכו אותה. לא שַׁיְכָא = בארמית שייכת.
(איירקא הוא בלשון יוון).","125","","4003","True","True","False","","272","95.86.82.177","0","28096","עירובין|סו ע"א",""),new Message("28161","28158","תיקון נוסף","16/05/13 17:29","ז סיון","תשע"ג","17:29","דוד כוכב","בע' 312 (דף ע ע"ב) המילה האחרונה למטה (אורח ההלכה) - 'ששת' צ"ל 'נחמן'.","125","","4001","True","True","False","","129","95.86.82.177","0","28096","עירובין|סו ע"א",""),new Message("28162","28161","אפשר שיבדוק, בבקשה, את ההפניה?","16/05/13 17:52","ז סיון","תשע"ג","17:52","יהודי_קדום","לא מצאתי במהדורה שהורדתי מהפורטל (לעיל) לא לפי מספר העמוד וגם לא בסוף ע: ב׳אורח ההלכה׳.
אולי עמוד 305? ״יורש מבטל רשות...״","233","","4001","True","True","False","","182","212.76.110.42","0","28096","עירובין|סו ע"א",""),new Message("28164","28162","ראה פה","16/05/13 20:36","ז סיון","תשע"ג","20:36","דוד כוכב","נמצא בקישור זה, ומצורף פה קובץ. צריך לגלגל למטה כי יש ארבעה עמודים. ראה בעמוד השלישי בשורה האחרונה למטה בצד שמאל: "כדברי רב ששת", צ"ל נחמן.","125","pdf","4001","True","True","False","","140","95.86.82.177","0","28096","עירובין|סו ע"א","0-pdf"),new Message("28168","28164","תודה. אם כך מדובר בשתי מהדורות שונות.","16/05/13 22:37","ז סיון","תשע"ג","22:37","יהודי_קדום","","233","","4001","False","True","False","","119","212.76.110.42","0","28096","עירובין|סו ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82563);