var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=27987;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("המלצה לגולשים","http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=1505")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","49"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","43"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","27")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("27987","0","רבינא הראשון ורבינא השני","09/05/13 09:10","כט אייר","תשע"ג","09:10","הראל","רבינא סר סכינא בבבל
א''ל
רב אשי מאי טעמא עבד מר הכי
א''ל והא רב המנונא אורי בחרתא דארגז בשני דרב חסדא
אמר ליה לאו אורי אתמר
אמר ליה אתמר אורי ואתמר לא אורי בשני דרב הונא רביה הוא דלא אורי ואורי בשני דרב חסדא דתלמיד חבר דיליה הוה ואנא נמי
תלמיד חבר דמר אנא

אמר רבא צורבא מרבנן חזי לנפשיה
רבינא איקלע למחוזא אייתי אושפיזכניה סכינא וקא מחוי ליה אמר ליה זיל אמטייה לרבא...
אמר ליה לא סבר מר הא דאמר רבא צורבא מרבנן חזי לנפשיה אמר ליה אנא מיזבן זבינא


והקושי לכאורה בולט - כיצד רבינא בא במגע עם שניהם?
והרי:
רבא - דור רביעי
רב אשי - דור שישי
רב אשי נפטר כ-75 שנה לאחר פטירת רבא.
(ע"פ מה שליקטתי כאן)

על זהות רבינא ניתן לראות בדברים שהבאתי כאן.
אבינועם כהן בספרו "רבינא וחכמי דורו" דן באריכות בנושא זה והוכיח בהוכחות מרובות ביותר כדעה השניה (בעמוד השני בדברים שהבאתי כאן).
ובנוגע לסוגייתנו כתב כך (בעמ' 66):
"היחסים שבין רבינא ורבא הם יחסי תלמיד ורבו. רבינא ישב לפניו... פנה אליו בשאלות... ואף אמר הלכות בשמו...
מאידך גיסא, קיימות בתלמוד עדויות שרבינא לא היה צעיר בחיי רבא, שכן כבר אז היה פוסק ומורה הוראה - שלא במקומו של רבא - כבמקורות דלהלן: א. עירובין סג ע"א...
ובהערה 18: באותה סוגיה, לפני כן, מובא אירוע דומה, שבו מעורב רבינא עם רב אשי... רב אשי נזף בו על כך... לשיטתנו בפרק זה - ובניגוד למקובל במחקר - אין זה רבינא המעורב כאן עם רבא...

(ובאשכול זה העלינו דברים נוספים בנוגע לרבינא)","46","","4007","True","True","False","","2310","77.126.99.32","0","0","עירובין|סג ע"א",""),new Message("28359","27987","הערה לגבי רבא ורב אשי","26/05/13 23:47","יז סיון","תשע"ג","23:47","איתן","הראל, כתבת כי רב אשי נפטר כ- 75 שנה לאחר פטירת רבא.
לפנינו בקידושין ע"ב ב' "ביום שמת רבא נולד רב אשי" מה שבודאי תומך בדבריך.
אך כנגד זה יש שני דברים:
(א) בנדה נ"א א' "מתיב רב אשי... אמר רבא" כלומר רבא עונה לקושיא של רב אשי
(ב) הרמב"ם כתב בהקדמת המשנה-תורה שרב אשי ורבינא קיבלו מרבא.
וכבר אמרו כי כנראה גרס בקידושין "עד שלא מת רבא - נולד רב אשי". (וע' שם ברמב"ם פרנקל, במקורות וציונים).

לגבי רבינא בסוגייתינו -
לפי הרמב"ם, שאנו רואים כי היתה בידו מסורת כי רב אשי למד מפי רבא - נוכל לומר כי מדובר על אותו רבינא,
אבל אם נלך לפי הגירסא שלפנינו בקידושין - אזי לענ"ד נצטרך לומר כי מדובר בשני אנשים שונים.","123","","3990","True","True","False","","417","95.86.127.246","0","27987","עירובין|סג ע"א",""),new Message("28414","28359","הערה להערתך","28/05/13 10:24","יט סיון","תשע"ג","10:24","הראל","שלום איתן
כהצעתך, כך כתב מלוא הרועים בסוגיה בנידה (מודפס בין האחרונים בסוף הגמרא), ואכן כתב דלדעת הרמב"ם "רב אשי קיבל מרבא".
אך נראה שגם אם רב אשי ראה את רבא ולמד ממנו (מה שנשמע ממש בלתי הגיוני בגלל פערי הגילאים), הרי שתמוה מאוד שרבא בא לתרץ קושיה של רב אשי הצעיר ממנו (מאוד). ראה אשר הבאתי פעם כאן ובהמשך הדברים פה.

בנוסף, ראה ברש"ש שעמד על הקושי הנ"ל (שרבא מתרץ קושיה של רב אשי - "וזה לא יתכן") והפנה לתוס' חלוין ב ע"ב שכתב:
אנא שחיטתן כשרה קא קשיא לי. משמע שרב אשי הקשה אותה קושיא ואע''פ שהיא סוגיית הגמרא ומכאן ראיה שרב אשי סידר הגמרא אע''ג דאביי ורבא נמי אתו לשנויי הך קושיא והם קדמו הרבה לרב אשי שמא גם בימיהם הקשוה כבר:

ואולי באופן ברור יותר לתופעה זו ראה גם:
רש"י (ע"ז עא ע"ב ד"ה אבל לא):
ואי קשיא אביי ורבא היכי מיתרצי אתקפתיה דאמימר הא אינהו הוו קשישי מיניה טובא לא תיקשי דהא במסכת בכורות (דף יג:) תרצינהו אביי ורבא להנך שינויי אליבא דרבי יוחנן דאליביה קאמר אמימר לשמעתיה וקבעוה בעלי תלמוד כאן אמילתיה דאמימר.

תוספות (שבועות ה ע"ב):
רבא אמר - יש שמוחקים רב אשי בתירוצא דלעיל דתנא הכנסה הוצאה קרי לה דהש"ס לא היה קובע דברי רבא אחר רב אשי דביום שמת רבא נולד רב אשי ואין למחקו בשביל כך דמילתא דרבא לא קאי לתרוצי קושיות ורבא לא בא אלא ליישב דמתני' דקתני יציאות ולא קתני הוצאות דיציאות משמע מוצאות ומבואות דהיינו רשויות והש"ס קבעה כאן משום דבהכי מיתרצא פירכא דוהא יציאות קתני

תוס' (עבודה זרה נז ע"ב ד"ה לאפוקי):
ואין להקשות מריב"ל דמשמע דקאי כוותיה, דריב"ל לא קאי על דברי שמואל לפרש דבריו דהא איהו קשיש מיניה הוה ועיקר דבריו של ריב"ל נאמרו ביבמות פ' החולץ (דף מח:) גבי הלוקח עבד מן העובד כוכבים מגלגל עמו י"ב חדש ותלמודא קבעה הכא לפרש מילתא דשמואל.

וראה עוד בספרו של אבינועם כהן שכתב:
עמ' 76 - לא מצאנו שום תלמיד מתלמידי רבא הנמצא במחיצתו של רב אשי. ועוד, קבלת ההנחה שרבינא, תלמידו המבוגר של רבא, האריך ימים עד סוף ימי רב אשי, כמוה כקבלת האפשרות שרב אשי עצמו אף הוא למד אצל רבא, וספק גדול הוא אם למד אפילו אצל תלמידו, רב פפא.
ובהערה 54 - אמנם, יש שסברו שרב אשי הספיק ללמוד בצעירותו אצל רבא (כגון היימאן, תולדות, עמ' 245-244). אך האמור בתלמוד סותר זאת... ובהסתמך על כך כתב רש"י בחולין יז ע"ב: '... דרב אשי לא ראה את רבא מעולם...' ...
ובעמ' 141-142 האריך רבות ודן האם היה רבא מאוחר בדורו של רב אשי ונראה שנוטה שם לא לקבל אפשרות זאת.

[ואגב, לגבי הגרסה בנידה נא ע"א (בנוגע ל"מתיב רב אשי"):
בכ"י מינכן 95: מתיב רב איתי.
בכ"י וטיקאן 111: מתיב רב אשי (ובגיליון: איתי)
ובדפוסי וניציאה ושונינו: מתיב רב אשי.]","46","","3988","True","True","False","","324","77.126.61.76","0","27987","עירובין|סג ע"א",""),new Message("28477","28414","שיטת הרמב"ם","31/05/13 10:06","כב סיון","תשע"ג","10:06","איתן","הראל,
כל מה שכתבת הוא לשיטת רש"י ותוס, וכנראה זו גם המסורת מהגאונים.
לפי הרמב"ם צריך לשנות את הזמנים ולקצר את הזמן שבין רבא ורב אשי.
אכן יקשה, אם רב אשי למד אצל רבא - איך זה שרק פעם אחת מצינו שהוא מקשה לו, ואיך לא מצאנו אותו אף פעם עם תלמידי רבא, כל זה אכן קשה על הרמב"ם, ואתה יכול לבחור לך את שיטת רש"י, אבל הרמב"ם נשאר רמב"ם גם אם יש עליו קושיות.","123","","3985","True","True","False","","228","95.86.127.246","0","27987","עירובין|סג ע"א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82534);