var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=25088;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("האם אתה פנוי לסייע בהפצת תורה?","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=5084")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","49"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","40"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","24")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("25088","0","חידה","25/11/12 07:02","יא כסלו","תשע"ג","07:02","מתפעל","כיצד יתכן שיהודי ישן בשבת, ובאותה העת, תוך כדי שנתו העריבה, הוא מחלל שבת?","148","","4172","True","True","False","","1544","212.29.198.117","0","0","שבת|נב ע"ב",""),new Message("25094","25088","[ללא נושא]","25/11/12 09:32","יא כסלו","תשע"ג","09:32","כדי","אם ישן על חריות ומזיזן תוך כדי שינתו ובמקום שאין צורך, ע"פ המ"ב סי' שח ס"ק פב.","249","","4172","True","True","False","","178","109.67.200.82","0","25088","שבת|נב ע"ב",""),new Message("25125","25088","אז יש לי עוד חידה מעט דומה","26/11/12 14:28","יב כסלו","תשע"ג","14:28","מתפעל","כיצד יתכן שאדם חילל שבת ועבר איסור, רחמנא לישזבן, ובכל זאת בפעולת איסור זו גם קיים מצוה דרבנן שיש לה סמך מן התורה.


היתכן?","148","","4171","True","True","False","","217","212.29.198.117","0","25088","שבת|נב ע"ב",""),new Message("25095","25094","ייש"כ, חידשת לי משהו","25/11/12 09:39","יא כסלו","תשע"ג","09:39","מתפעל","אני מדבר על משהו הרבה יותר פשוט,
וקשור לדפי הדף היומי.","148","","4172","True","True","False","","217","212.29.198.117","0","25088","שבת|נב ע"ב",""),new Message("25096","25095","ייחדה למעות? מצד אוהל? מצד עושין גרף של","25/11/12 09:46","יא כסלו","תשע"ג","09:46","כדי","רעי לכתחילה?","249","","4172","True","True","False","","165","109.67.200.82","0","25088","שבת|נב ע"ב",""),new Message("25099","25096","חשבתי שזה יפתר בקלות","25/11/12 15:07","יא כסלו","תשע"ג","15:07","מתפעל","אדם שם חפץ על בהמתו והולך לישון.
והנה היא יצאה לרשות הרבים ונעמדה שם. הרי בזמן שהוא ישן הוא עבר על שביתת בהמתו.","148","","4172","True","True","False","","233","212.29.198.117","0","25088","שבת|נב ע"ב",""),new Message("25102","25099","ושמא יש לומר דלאו אורחיה בכי האי מלאכה","25/11/12 16:01","יא כסלו","תשע"ג","16:01","יהודי_קדום","ואין זה משאוי לעבור עליו משום שביתת בהמתו?
כפי המובא ברש"י הק' במסכת פסחים סו. ד"ה ומי שפסחו גדי.","233","","4172","True","True","False","","128","79.182.153.61","0","25088","שבת|נב ע"ב",""),new Message("25106","25099","לשיטתך גם בן אדם שנפטר יוצא מחלל שבת","25/11/12 20:04","יא כסלו","תשע"ג","20:04","הודו_כי_טוב","אדם שיישן בכלל לא מודע למה שהוא עושה אז איך מחלל שבת ?
ואם אדם חולם שמעשן בשבת או נוהג בפרהסיה ומתריעים לו בחלום שני בני אדם
האם הוא חייב סקילה ? ובדוגמא הזו הוא כאילו מודע","207","","4172","True","True","False","","179","46.117.14.249","0","25088","שבת|נב ע"ב",""),new Message("25114","25099","באופן זה עבר בזמן שהוא שם על הבהמה","25/11/12 21:25","יא כסלו","תשע"ג","21:25","דוד כוכב","אם אכן נתן עליה באופן ובכוונה שתלך ותטלטל.
ובאופן יותר פשוט, כך הוא גם כאשר "הדביק פת בתנור" (מסכת שבת דף ג ע"ב) והלך לישון, והפת נאפתה בשנתו כי שום איש לא בא לרדותה.
ואם רצונך לומר שעובר רק כאשר התברר שאכן הושלמה המלאכה, תוכל לחוד על אופן יותר רחוק: אמתי אדם מחלל שבת ביום שלישי, למרות שאינו עושה אז דבר. והתשובה היא לדעת הרש"ש, כאשר זרע בשבת והשריש אחר ג' ימים בחול.","125","","4172","True","True","False","","118","95.86.85.44","0","25088","שבת|נב ע"ב",""),new Message("25104","25102","למה זה קשור אלינו?","25/11/12 19:33","יא כסלו","תשע"ג","19:33","מתפעל","שם הוא מניח סכין בתוך הצמר וזה לאו אורחיה אבל כאן הניח עליה משאוי במקום שרגילים לשים עליה משאוי.

היה אולי אפשר לומר שרק אם הבהמה הולכת מדעת הבעלים והוא רוצה שתיקח את המשאוי ממקום אחד למקום אחר, רק אז עובר על שביתת בהמתו, אבל אני חושב שגם באופן שהבהמה עשתה לבד, סוף כל סוף היא עשתה מלאכה בשבת.
צריך באמת לברר נקודה זו.","148","","4172","True","True","False","","204","212.76.98.16","0","25088","שבת|נב ע"ב",""),new Message("25105","25104","רק לכאורה לא נראה קשור אך","25/11/12 20:02","יא כסלו","תשע"ג","20:02","יהודי_קדום","בציטוט זה יש, לענ"ד ובמחילה מכבודו, כל השאלה/הספק על תשובתו, אפרט:

מניין שנעשתה מלאכה ? ומה עם המחשבה הנצרכת לכך?

בזמן שישן לאו בר דעה היה. ולמה לא יהא דינו כההוא דבייש בשנתו ולכן פטור?


ואולי כמו שהביאו התוס' בב"ק ד. ד"ה כיון: "בירושלמי יש דישן לא מחייב אלא כשהשכיב עצמו אצל הכלים אבל אם ישן והביאו כלים אצלו ושברן פטור דהם גרמו לו וכן אם היה ישן והלך חבירו לישן אצלו והזיקו זה את זה הראשון פטור והאחרון חייב:" [יש ענייני אונס בנזיקין שפטור ואין כאן נזק שנגיד לחייב על השוגג כמזיד!י.ק]

ומה שהבאתי כאמור יש בו השאלה של כל הנ"ל (במודגש):

"ומי שפסחו גדי. שאין לו צמר אלא שיער שאין יכול לתוחבו בצמרו תחב לו בין קרניו ואין זה משאוי לעבור עליו משום שביתת בהמתו דלאו אורחיה בכי האי מלאכה ובענין זה הביאו סכיניהן: " (רש"י הק' במסכת פסחים סו. ד"ה ומי שפסחו גדי)

אחרי הכל: נצרכת ראיה לדבריו.","233","","4172","True","True","False","","172","79.182.153.61","0","25088","שבת|נב ע"ב",""),new Message("25115","25114",""אם נתן עליה באופן ובכוונה שתלך ותטלטל"","25/11/12 23:08","יא כסלו","תשע"ג","23:08","יהודי_קדום","מה לי ישן מה לי ער?","233","","4172","True","True","False","","129","79.182.153.61","0","25088","שבת|נב ע"ב",""),new Message("25119","25114","אתה אומר רבי דוד שצריך כוונה?","26/11/12 08:35","יב כסלו","תשע"ג","08:35","מתפעל","בא נגיד שהיתה לו בהמה בחצר והיה עליה משאוי ששכח עליה מערב שבת.
והבעלים לא נעל כראוי, והיא יצאה שלא מדעתו לרחוב ועשתה מלאכת הוצאה, עקירה בחצר והנחה ברה"ר.
האם בגלל שהבעלים כלל לא רצו שהיא תצא, אם כן לא עבר על שביתת בהמתו?
או שעצם העובדה שהבהמה עשתה מלאכת שבת, אזי הבעלים עוברים.

אני בכוונה מצייר שהבעלים לא נעלו כראוי, כי אחרת זה מסתמא אונס דמה היה לו לעשות.

גם מה שכתבת שברגע ששם עליה חפץ כשהיא עומדת בחצר אזי כבר עבר איסור שבת, לא נראה לי נכון. איזה עבירה יש בשימת חפץ על בהמה? האיסור יהיה רק כאשר היא תגמור את מלאכת ההוצאה ואז הוא עובר על שביתת בהמתו. כששם על הבהמה לא קרה כלום.

מה שאין כן במבשל ובאופה, פעולת העבירה היא בשימה על האש ובהכנסה לתנור, אז סיים את כל פעולת המלאכה האסורה, אמנם יש תנאי שיתחייב רק אם זה באמת יתבשל, אבל פעולת האיסור היא בהנחה על האש. כאן האיסור הוא שביתת הבהמה ועובר על זה רק כשהיא מבצעת מלאכה, לא בשימה.


אשמח לשמוע מה אומרים החכמים המכריע וכדי.

יום נעים.","148","","4171","True","True","False","","194","212.29.198.117","0","25088","שבת|נב ע"ב",""),new Message("25116","25115","אה"נ","25/11/12 23:17","יא כסלו","תשע"ג","23:17","דוד כוכב","","125","","4172","False","True","False","","109","95.86.85.44","0","25088","שבת|נב ע"ב",""),new Message("25117","25116","בכל מקרה התחדדנו בזכות המתפעל...","25/11/12 23:30","יא כסלו","תשע"ג","23:30","יהודי_קדום","","233","","4172","False","True","False","","97","79.182.153.61","0","25088","שבת|נב ע"ב",""),new Message("25120","25119","יש בזה מחלוקת, אך רק לענין איסור עשה","26/11/12 08:59","יב כסלו","תשע"ג","08:59","דוד כוכב","במגן אברהם סימן שה ס"ק טז:
"ואם הבהמה מעצמה יצאה לחוץ ומשאה עליה שלא ע"י אדם אין הבעל צריך למונע' ע"ש ברלב"ח. ותימא דשלהי פרק במה בהמה יוצאה משמע היא מעצמ' אסו' ע"ש בתוס'".

ובשו"ת יביע אומר חלק ח - אורח חיים סימן ל:
"ב) והנה הכנה"ג (סי' שה הגב"י) הביא בשם מהרלנ"ח (סי' כח) שאיסור שביתת בהמה חל על האדם עצמו, שדוקא הוא לא יוציאנה לרה"ר, אבל אם היא תלך מעצמה בלי סיוע הישראל כלל, אין לנו. ע"כ.
ותבט עיני בס' גזע ישי (מע' א' אות ו) שכ' ע"ז: ובמחכ"ת דברי תימה הם, שהדבר ברור שכל שהבהמה טעונה משא והיא יוצאת לרה"ר אפי' בלי שום סיוע מהישראל כלל, חייב למונעה שלא תצא, שאל"כ הוא עובר בעשה דשביתת בהמתו. וכן מוכח ממ"ש הרמב"ם (פ"כ מה' שבת הי"ד), כשם שאדם מצווה על שביתת בהמתו בשבת, כך הוא מצווה על שביתת עבדו ואמתו, ואף על פי שהם בני דעת, ולדעת עצמם הם עושים, מצוה עלינו לשומרם ולמונעם מעשיית מלאכה בשבת וכו'. ע"כ. הילכך ד' המהרלנ"ח הנ"ל אינם אלא מן המתמיהים. עכת"ד.
ולא זכר שר מ"ש המג"א (סי' שה ס"ק טז) וז"ל: ואם הבהמה מעצמה יוצאת לחוץ "ומשאה עליה" שלא ע"י אדם אין בעליה צריך למונעה. הרלנ"ח. ותימה דלשון במה אינה יוצאה משמע שאף מעצמה אסור. ע"כ.
...
וע' בשבולי הלקט (סי' קיג) שכתב, נשאל רבינו האי גאון מהו ליתן סוס או פרד לעכו"ם שירעה אותם, והנכרי רוכב עליהם ועושה בהם צרכיו, והשיב שכיון שלא בשכירות נתנם לו אם עושה בהם הנכרי צרכיו אין עליו כלום, כי שלא מדעתו הוא עושה, ואם רואה אותו מוחה בידו. ע"כ. וכן פסק מרן בש"ע (סי' שה סכ"ג).
...
ועינא דשפיר חזי להריטב"א בחי' לע"ז (טו ב) ד"ה מי דמי, שכ', והיינו דאחמור רבנן לאסור מכירה אטו שכירות שתחלת איסורו מן התורה בבהמתו, אבל מן הספק יש לו להזהר שמירה מעולה בבהמתו שלא לעשות בה מלאכה אפילו ע"י אחרים, ואפילו בשנטלוה ממנו למידי דהיתרא, "כמו שהוא מוזהר על עצמו". ולכאו' משמע מסוף הלשון שגם אם עושה מעצמה ואפילו אין לו הנאה כלל אסור, וכמ"ש המג"א. אבל בס' תורת שבת (סי' שה ס"ק כד) כתב, והנה המג"א הביא בשם מהרלנ"ח, שאם הבהמה יוצאת מעצמה ומשאה עליה אינו צריך למונעה, והמג"א חולק עליו, ולפעד"נ שכיון שיוצאת מעצמה אין איסור בזה, שהרי הוא נייחא דידה, כמ"ש (בסי' שכד סי"ג) מעמיד אדם בהמתו ע"ג עשבים המחוברים בשבת, ותולשת ואוכלת (וע' בתוס' שבת קכב. בד"ה מעמיד, בשם המכילתא) וכו'. ע"ש. ויש לדחות דשאני הכא שיש משא עליה ולא חשיבא הוצאתה עם המשא נייחא דילה כי התם שתולשת ואוכלת להנאתה. ומיהו ראיתי בשו"ת חתם סופר (חאו"ח סי' סב), בתשובת הגאון רבי אפרים זלמן מרגליות שכ', שלא נאסר משום שביתת בהמתו אלא מלאכת ישראל, אבל במלאכת גוי שאין הישראל נהנה ממנה כלל, לא נאסר. ושיש סיוע לזה מדברי הרשב"א בתשובה (סי' נט) ומדברי הרוקח וכו'. וכתב אליו החתם סופר שם, שכיוון האמת, ושדבריו דברי אלהים חיים, וכו'. ע"ש. ולפ"ז כל שכן שאם עושה מעצמה מותר אפי' כשמשא עליה, כל שאין הישראל נהנה מיציאתה כלל מותר. וכן משמע בחדושי הר"ן (שבת נג א) בד"ה מובלע בתחום שלו. וע"ע בשו"ת אמרי בינה (בדיני שבת סי' א) שישב ג"כ על מדוכה זו, ודייק מתשובת הרשב"א (סי' נט), שכל שעושה הבהמה מעצמה מותר, ושוב הביא דברי החת"ס הנ"ל, וכתב, שמדברי הרשב"א אין ראיה להתיר כשאחרים עושים בה מלאכה, דמ"מ הוא מצווה על שביתתה, ומיהו אם עושה מעצמה מותר. ושכן כתב המאירי. אלא שהמג"א והא"ר מחמירים לגמרי, וכ"כ מהרש"ל ביש"ש (פ"ה דביצה סי' ו). הילכך אין להקל בזה לכתחלה. ושכן מוכח מד' הריטב"א הנ"ל. וע"ע בשו"ת שערי רחמים פראנקו ח"א (חאו"ח סי' טז). ע"ש".
עוד כתב בזה בשו"ת יביע אומר חלק ט - אורח חיים סימן פו אות י.

ובר' צדוק הכהן מלובלין - פרי צדיק קונטרס שביתת שבת:
"יש לומר עיקר אזהרה דעבדו ואמתו נמי בעושה על דעת ישראל דוקא דוגמת בנו ובתו ודוגמת בהמתו".
מתוך דבריו ניכר שיש ק"ו, הרי אפילו שביתת בנו היא רק בעושה לדעת אביו, ק"ו בהמתו.","125","","4171","True","True","False","","174","95.86.85.44","0","25088","שבת|נב ע"ב",""),new Message("25122","25120","יישר כח גדול","26/11/12 10:50","יב כסלו","תשע"ג","10:50","מתפעל","אם כן יש שיטות המחמירים בזה, המג"א, האליה רבה, והמהרש"ל.

לענין החידה, היה אפשר לצייר שיש משא ע"ג הבהמה והוא רוצה שהיא תוליכנו לרשות הרבים. הבהמה יודעת ללכת לבד ובאמת הלכה לבד אבל היה לו ניחא בזה אלא שבזמן שהלכה הוא היה ישן ואז לכאורה לכולי עלמא עבר על שביתת בהמתו בזמן שישן.","148","","4171","True","True","False","","180","212.29.198.117","0","25088","שבת|נב ע"ב",""),new Message("25124","25122","שוב העיר לי חכם אחד","26/11/12 14:25","יב כסלו","תשע"ג","14:25","מתפעל","שאיני צודק כלל אלא שגם לשיטות המחמירות, היינו המג"א הא"ר והמהרש"ל שעובר על שביתת בהמתו, זה רק בגוונא שהוא רואה את בהמתו יוצאת ולא מונע אותה, אבל אם הלך לישון או שאינו נמצא כלל ולא ראה את בהמתו והיא יצאה מעצמה, אזי גם הם יודו שאינו חייב.
וצריך לי עיון בדבר זה אם הוא צודק בדבריו אם לאו.","148","","4171","True","True","False","","202","212.29.198.117","0","25088","שבת|נב ע"ב",""),new Message("25141","25124","המכריע, מה דעתך על דברי החכם הלז?","27/11/12 08:47","יג כסלו","תשע"ג","08:47","מתפעל","האם הוא צודק?","148","","4170","True","True","False","","145","212.29.198.117","0","25088","שבת|נב ע"ב",""),new Message("25128","25125","איך ייתכן שלא?","26/11/12 16:46","יב כסלו","תשע"ג","16:46","המכריע","כמעט בכל אב מלאכה או תולדה ניתן למצוא היכי תימצי שמקיים בה מצוות דאורייתא ודרבנן למכביר.

עוקר כלאיים.
אופה לחם הפנים.
בונה בית המקדש.
קריעה על מת. וכו' וכו'.

או אולי חסר מעט הסבר בשאלה","199","","4171","True","True","False","","143","95.86.66.12","0","25088","שבת|נב ע"ב",""),new Message("25130","25128","דו זאגסט גוט! יישר כח","26/11/12 23:13","יב כסלו","תשע"ג","23:13","מתפעל","אתה מפתיע אותי עם הדוגמאות שלך.

אבל איזו מהם נמצא כסעיף בשו"ע?

אתה בטוח שמי שאופה לחם הפנים בשבת מקיים מצוה? ניתן להשתמש בזה?
הרי זה מעשה שבת?

עוקר כלאיים, אני לא יודע אם ניתן לקרוא זה שמקיים מצוה אלא שזה מונע ממנו לעבור עבירה. אנחנו מדברים על מצות קום עשה ולא בגלל עבירה שנעשתה.

בונה בית המקדש, באמת דוגמא יפה, מה יהיה הדין בזה? אולי זה מעשה שבת וצריך לפרק את זה.

ומה דעתך לגבי שביתת בהמתו שבאשכול השני?
אדם עובר בזמן שהוא ישן אם בהמתו יצאה?","148","","4171","True","True","False","","213","212.76.98.16","0","25088","שבת|נב ע"ב",""),new Message("25133","25130","סעיף בשו"ע?","27/11/12 00:33","יג כסלו","תשע"ג","00:33","המכריע","אולי אתה מתכוין סוחט אדם אשכול ואומר עליו קידוש היום, אבל דומני שמסבירים סוחט קודם חשיכה ואומר כמעט מיד כשחשיכה.
ואם סחט בשבת זה תלוי במה שאתה דן על שאר הדברים מצד מעשה שבת.

מעשה שבת תלוי בהמון גורמים, וכמדומה שלא כדאי לפתוח כאן דיון על זה באופן של דרך אגב.

לגבי עקירת כלאים עי' ריש מו"ק ומכות כא דעצם הקיום הוא איסור ולר"ע אף לוקה על קיומו משום אי עקירתו, ואף דקי"ל כחכמים דאינו לוקה מ"מ איסורא איכא לקיימו וחייב לעוקרו כמ"ש הרמב"ם בראש הל' כלאים, ואי"ז רק היכי תימצי שלא לעבור.

ולגבי שביתת בהמה כבר הובאו כל המקורות לעיל ומה אוכל לומר עוד בזה.","199","","4170","True","True","False","","148","95.86.66.12","0","25088","שבת|נב ע"ב",""),new Message("25140","25133","הנה הסעיף","27/11/12 08:46","יג כסלו","תשע"ג","08:46","מתפעל","אתה הבאת את זה בעצמך לעיל:

'הקורע בשבת על מתו, אע"פ שחילל שבת, יצא ידי קריעה' (שו"ע יו"ד, סימן ש"מ סעיף כ"ח).

לגבי לחם הפנים, לא נראה לי שיש אפשרות שזה יהיה כשר לגבוה, לפי אף שיטה. אדרבה, צייר לי אופן שזה מותר, אודה לך מאד. תהיה לי עוד תשובה יפה על החידה ואכניס זאת בשמך כמובן וכפשוט.
ומלבד מעשה שבת, מה עם מצוה הבאה בעבירה? מה עם בוצע ברך ניאץ ה'?
אמנם ניתן ליישב אבל זה בהחלט לא גלאט. קשה לומר שקיים מצוה מה גם שאפיית הלחם איננה מצוה אלא הכשר מצוה.

את עקירת הכלאיים בכל מקרה אכניס, זה יפה.
יש לך עוד דוגמאות?","148","","4170","True","True","False","","226","212.29.198.117","0","25088","שבת|נב ע"ב",""),new Message("25143","25140","בודאי שיש","27/11/12 09:56","יג כסלו","תשע"ג","09:56","כדי","מוציא מצה מרשות לרשות. מילה שלא בזמנה בשבת לפי המנ"ח ודעימיה. מנפה את הקמח למנחות, לש. מפרר החמץ וזורה לרוח בשבת (שהמ"א בס'י תמו סק"ב חייש משום זורה). ויש עוד דוגמאות למכביר.","249","","4170","True","True","False","","170","79.177.226.78","0","25088","שבת|נב ע"ב",""),new Message("25144","25143","הבה נבחן את המקרים שהבאת","27/11/12 10:16","יג כסלו","תשע"ג","10:16","מתפעל","מוציא מצה - הכשר מצוה
מנפה קמח - כנ"ל

מילה שלא בזמנה - אכן נשמע טוב, האם יש דעות שצריך שוב להטיף דם ברית?

מפרר החמץ, זה באמת יפה. אבל האם המג"א אינו שיטה יחידאה? נשמע לי מאד רחוק לומר שעובר משום זורה. איפה כאן ההפרדה של המוץ? הרי זורק את הכל. צריך לעיין שם.

אשמח לעוד דוגמאות של קיום מצוה ולא של הכשר מצוה.

ומה דעתך לגבי שביתת בהמתו כאשר הוא ישן?","148","","4170","True","True","False","","179","212.29.198.117","0","25088","שבת|נב ע"ב",""),new Message("25145","25144","תוצאות המבחן","27/11/12 10:53","יג כסלו","תשע"ג","10:53","כדי","ניפוי קמח וכו' הוא מצווה, אלא שיש מחלוקת לעניין מניין המצוות האם למנות כל פעולה בפנ"ע או לא וכו'.

יש דיעות ששוב יצטרך להטיף דם ברית מדרבנן.

המ"א מסתמיך ואזיל על הרמ"א הידוע בס"ס שיט, וכבר ידוע מתשובת רעק"א בזה וכן בדברי הבאה"ל שם ועוד.

לגבי שביתת בהמתו - למ"ד שעובר אף בלא סיועו, נ"ל שהוא עכ"פ מחוייב לדאוג מלכתחילה שלא תעשה איסור בשבת. ואם דאג ולא עלתה בידו, כגון שישן ויצאה, ה"ז ככל אונס אחר ואיני רואה בזה שאלה מיוחדת.


עוד דוגמאות:
הורג עמלקי בשבת, הורג החייב מיתת בי"ד בשבת, הורג רודף בשבת (מש"ל וכו'), כותב ס"ת בשבת, קובע מזוזה בשבת, זורק גט מרה"ר לרשות האשה שעומדת ברה"י, מצוות קידושין באופן הנ"ל, מצוות והשיב את הגזילה באופן הנ"ל, מצוות אכילה והוציא מרשות לרשות לפ"ד התוס' שבת יא., מוחק פרשת סוטה בשבת, שורף נותר וקדשים שנפסלו, שורף אשירה או עיר הנדחת וכד', שורף או קובר חלק מהנהו דסוף תמורה, סותר בית ע"ז, חורש וקוצר לעומר בשבת (וכנ"ל). קוצץ ד' מינים מן המחובר (למ"ד שאין יוצא במחובר), קובר מת (בשלב הכיסוי שעובר על השוואת גומות - חורש). ואם תרצה, אוסיף לך עוד כהנה וכהנה.","249","","4170","True","True","False","","335","79.177.226.78","0","25088","שבת|נב ע"ב",""),new Message("25147","25145","ואולי לא יצא ידי המצווה?","27/11/12 11:30","יג כסלו","תשע"ג","11:30","מתפעל","למשל מי שכתב ס"ת בשבת, אתה משוכנע שמותר לקרוא בו ושהוא יצא ידי מצות כתיבת ס"ת?

ומה לגבי מצוה הבאה בעבירה בכל הנ"ל?


חורש לעומר זו מצוה? היכן כתיב לחרוש?
קציר העומר היא מצוה ואין כאן חילול שבת כלל.
הורג רודף מקיים מצוה ולא עבר שום עבירה.
קוצץ ד' מינים בודאי הכשר מצוה.

בכל מקרה, אני מחפש מקרה כזה שנכתב בשו"ע שיצא ידי המצוה.
האם כל אלו שהבאת עונים על ההגדרה?


אודה לך אם תביא לי מראה מקום למי שסובר שהניפוי בפני עצמו מצוה ולא הכשר מצוה.
ושוב, איפה כתוב שניתן להשתמש בכזה קמח שנעבדה בו עבירה ועוד לגבוה?

לענין שביתת בהמתו, אתה א"כ מסכים להגדרה שאדם יכול לעבור על שביתת בהמתו תוך כדי שינה? (ודלא כאותו חכם שהבאתי לעיל).","148","","4170","True","True","False","","184","212.29.198.117","0","25088","שבת|נב ע"ב",""),new Message("25148","25147","אולי כן ואולי לא","27/11/12 11:59","יג כסלו","תשע"ג","11:59","כדי","בכל הנ"ל יש לדון גם מצד מצהבב"ע וגם מצד אי עביד לא מהני, ונושאים אלו רבו פארותיהם עד למאוד, ואין רצוני להטביע עצמי במים שאין להם סוף. ואגב, גם בקריעה גופה שהזכרת יש לשאול את אותה שאלה, וכבר דנו בזה אחרונים, ובחלק מהדברים גם הירושלמי עצמו. וה"ה למילה שלא בזמנה שקיבלה למעלה את גושפנקך. והפעם באמת אכמ"ל.

לגבי חריש - אתה צודק. וגמ' דמכות (ח:) הטעיתני, רשמתי מהזיכרון, ושוב ראיתי שמפורש שם להיפוך, ומה שכתבתי הוא רק להו"א.

מה שכתבת לגבי הורג רודף - איני מבין למה זה פשוט יותר מקורע קריעה, גם שם אני יכול לומר: קורע קריעה מקיים מצווה ולא עבר שום עבירה.

קוצץ ד' מינים - כוונתי דבהדי דקציץ, מקיים המצווה, ולא חדשות אני מגיד, דכה"ג במ"ב (סי' תרמט ס"ק ג). ויודעני שיכול להקשות עליי ממקום שבאתי, אך כבר כתבתי דזה תליא באשלי רברבי והנושא ארוך מארץ מידה ורחב מיני ים.

לגבי ניפוי - עי' מנחות (עו:) ועי' בהקדמה לסה"מ בשורש הי"ב.
לגבי שימוש - כנ"ל.

לעניין שביתת בהמתו - שוב. העניין הוא שהוא צריך לדאוג של תצא בהמתו. אם הוא יכול לעבור על שביתת בהמתו תוך כדי שינה? אשאלך: כהן יכול לעבור על טומאת מת תוך כדי שינה? וכו' וכו'.","249","","4170","True","True","False","","217","79.177.226.78","0","25088","שבת|נב ע"ב",""),new Message("25150","25148","אודה לי מיהא אחדא","27/11/12 12:54","יג כסלו","תשע"ג","12:54","מתפעל","מה שכתבת לגבי הורג רודף - איני מבין למה זה פשוט יותר מקורע קריעה, גם שם אני יכול לומר: קורע קריעה מקיים מצווה ולא עבר שום עבירה.

יש לחלק טובא, דאם יבוא לפנינו לשאול מה לעשות, בודאי בשבת אסור לקרוע והדין שיקרע למוצ"ש, מה שאין כן ההורג את הרודף, נגיד לו להרוג בשבת.

לגבי שביתת בהמתו, איני מבין למה אתה עונה לי כמו יהודי בשאלה חדשה.
ציירתי להדיא שלא נעל כראוי את דלת החצר כי אם נעל כראוי ובכל זאת יצאה זה אונס גמור.
ומה הציור בכהן? למשל אם יש אדם גוסס שעומד לעבור לעולם שכולו טוב והכהן הזה יודע המצב והולך לישון באותו בית? אין הכי נמי, לכאורה אתה צודק ויעבור על איסור טומאה בשנתו. זו היכי תמצי יפה.
יש לך עוד דוגמאות?","148","","4170","True","True","False","","251","213.8.188.152","0","25088","שבת|נב ע"ב",""),new Message("25152","25150","ועליה אני דן","27/11/12 13:33","יג כסלו","תשע"ג","13:33","כדי","המש"ל נסתפק ברודף האחר הערווה, ורפיא בידיה, ואמינא לך אנא, לצד שאסור, האם אין הדבר ממש כמו לעניין קריעה?


בנוגע לשביתת בהמה:
ניסיתי לרמוז שאין כאן ספק מיוחד דווקא בדין זה, שלדעת אלו האומרים שעובר איסור אף ללא סיועו, פשיטא שיש בזה איסור. ועכשיו שאמרת שאין אונס, לא נותר לדון בזה אלא מצד הספק האם אדם מחוייב במצוות כשהוא ישן (וציינתי בעקיפין לדברי הרמ"א ביו"ד סי' שעב ס"א). ושאלה זאת הרבה פנים לה מהו בדיוק מעמדו של ישן, האם כאנוס או כשוטה או שמחוייב בכל המצוות. והנ"מ הידועה והשכיחה לזה, היא מחלוקת האחרונים האם מחוייב להקיץ את הישן מחוץ לסוכה.","249","","4170","True","True","False","","182","79.177.226.78","0","25088","שבת|נב ע"ב",""),new Message("25157","25152","יישר כח - מהם צדדי הספק שלו?","27/11/12 15:59","יג כסלו","תשע"ג","15:59","מתפעל","אם הבנתי נכון, להרוג מי שרודף אחרי אדם לרוצחו, מותר בשבת והיא מצוה אבל להרוג מי שרודף אחר הערווה, שם ספק אם ניתן להורגו בשבת ורק בחול צריך להורגו?

אעיין אי"ה בלנ"ד ברמ"א שציינת. לגבי ישן.
כמובן, אוכל לצייר החידה באחד שמתפלל בבית הכנסת בדבקות ולא בישן.","148","","4170","True","True","False","","217","212.29.198.117","0","25088","שבת|נב ע"ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82534);