סקר
לקראת סיום מסכת עירובין






 

הרב דוד כוכב
חידושים וביאורים

 

אינו חייב על אחת מהן

שבת ו ע"ב

 
"אמר מר אם הוציא והכניס בשוגג חייב חטאת, במזיד ענוש כרת ונסקל. בשוגג חייב חטאת, פשיטא! - במזיד ענוש כרת ונסקל אצטריכא ליה. - הא נמי פשיטא!
- הא קא משמע לן, כדרב. דאמר רב: מצאתי מגלת סתרים בי רבי חייא; וכתוב בה, איסי בן יהודה אומר: אבות מלאכות ארבעים חסר אחת, ואינו חייב ... על אחת מהן. והא קא משמע לן: הא מהנך דלא מספקן
".


מה החשיבות במלאכת המוציא מרשות לרשות שדוקא בה רצתה המשנה ללמד שהיא אחת מהמלאכות שנסקלין עליהן?
שאלה זו מצטרפת לשאלה למה פתחה מסכת שבת דוקא במלאכת המוציא מרשות לרשות שהיא דוקא האחרונה שבמנין המלאכות.

אלא שהיה צורך לעשות חיזוק דוקא למלאכה זו הנחשבת למלאכה גרועה, כדברי התוספות החל מהעמוד הראשון במסכת, ובשאר מפרשים.
וכבר צפוי היה וידוע שיבוא דור בו מלאכה זו תשתכח לגמרי, עד שלפלא ייחשב למה נצרכו חכמים לבטל אפילו בכפרים מצוה מהתורה כלולב, מחשש שאינו מצוי – שמא יעביר ד' אמות ברשות הרבים.

מדוע שכלל תהיה מלאכה כזו שלא יתחייבו עליה? ומה היא אותה מלאכה שאין חייבים עליה סקילה?
אין זו הוצאה, וכנראה גם לא אחת משאר המלאכות שתלו במקושש – תולש ומעמר, כמו שאמרו בדף צו ע"ב.

המאירי כתב שרמזו למאן דאמר שהבערה ללאו יצאת, ואין הלכה כאותו מאן דאמר.
וקשה, שאם כן יפטר גם מחטאת. ועוד הקשו, למה אם כן נסתפקו באותה מלאכה איזו היא.

אלא שדעת הרש"ש בדף עג ע"א שגם במלאכת הזורע – אם לקט את הזרע קודם שנשרש פטור למפרע. לסברה זו אפשר שכיון שההשרשה היא אחר ג' ימים, הרבה אחר צאת השבת, נחשבת ההתראה להתראת ספק, ופטור ממיתה לדעה זו. משום כך הפטור לא הוזכר לענין קרבן חטאת של שוגג, אלא רק על סקילת המזיד, כדברי התוספות בד"ה הא.

ואותה מלאכה לא נתפרשה במגילת הסתרים, שלא ליתן מקום לזילזול בשמירתה.

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר