var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=18558;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("המלצה לגולשים","http://www.daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=1505")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","45"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","24")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("18558","0","מדוע הכניסו מסכתות אלו לדף היומי?","14/04/12 21:54","כב ניסן","תשע&quot;ב","21:54","שיננא","בקרוב אנחנו מתחילים ללמוד את מסכת מעילה בדף היומי,<br />אך הבחנתי שצירפו למסכת מעילה (דפים ב-כב) את מסכתות: קנים (דפים כב-כה) תמיד (דפים כה-לג) ומידות (דפים לד-לז).<br /><br />מדוע? והרי אין עליהם גמרא בבלי?","146","","4396","True","True","False","","3089","84.228.141.30","0","0","קנים|כב ע&quot;א",""),new Message("18560","18558","למען יהא הסדר שלם","15/04/12 01:37","כג ניסן","תשע&quot;ב","01:37","המכריע","בזכרוני שבשו&quot;ת אור המאיר למהר&quot;ם שפירא, דנו עמו בזה, והוא הציע גם בסדר מועד שיש בבלי על הכל מלבד שקלים, שילמדו שקלים עם הירושלמי. ומהאי טעמא מדפיסי הבבלי הדפיסו בשעתו את הירושלמי למסכת זו. (אמנם סדר זרעים שכולו משניות מלבד ברכות לא הכניסוהו לסדר הלימוד).<br />בנשים על הכל יש בבלי. בנזיקין חסר על עדיות ובאמת הכניסו את זה לסדר. אבות לא הכניסו וסמכו על כך שכולם לומדים זאת ד&quot;פ בכל קיץ, (החל מהיום!). ואכן זה כדאי מאד בכל מקרה. ראה עובדה להלן.<br />בקדשים השלימו את ג' מסכתות אלו, ובמיוחד שהם נדפסו עם הדפים כהמשך למסכת מעילה. ובזה הרווחנו שלפחות סדרי מועד נשים נזיקין וקדשים מסיימים גם את סדרי המשנה ולא רק את התלמוד בבלי שעליהם.<br />בטהרות שוב הניחו לכל הסדר.<br /><a target='_blank' rel='nofollow' href='http://daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=11630'>וכבר כתבנו כאן</a> שלפי זה מי שיסיים רק את סדר הלימוד הרגיל אכן יהא לו סיום על התלמוד הבבלי, אבל לא יהא לו סיום על ששה סדרי משנה, ובמעט מאמץ יחסית אפשר לראות להשלים את משניות זרעים וטהרות. עד מועד הסיום בעוד כמה חדשים בס&quot;ד.<br />אם כל אחד יערוך לעצמו רשימה של המסכתות בזרעים וטהרות, כולל מספר הפרקים שבהם, וימחוק ממנה את המסכתות שיצא לו ללמוד בשבע השנים האחרונות, ויבדוק כמה פרקים נשארו לו וכמה ימים או כמה שבועות נשארו עד הסיום בטו באב הבעל&quot;ט, ויעשה לעצמו תוכנית עבודה, כמה פרקים עליו לסיים בשבוע או ביום, וישתדל לעמוד בזה, אין ספק שמעלת הסיום תגדל אצלו כמה מונים.<br /> רבי איסר זלמן מלצר היה מספר תמיד בהתרגשות איך היה פעם אחת בש&quot;ק אצל גאון ישראל ר' יצחק אלחנן ודן עמו בעניינים העומדים ברומו של עולם וכעלות המנחה הפסיקו ר' אלחנן ואמר הרי כתב הרמ&quot;א ונהגו ללמוד פרק באבות, והפסיק את השיחה עמו והחל לקרוא את הפרק השבועי!","199","","4395","True","True","False","","442","212.179.87.186","0","18558","קנים|כב ע&quot;א",""),new Message("18589","18558","מסכת שקלים שבסדר מועד","16/04/12 13:38","כד ניסן","תשע&quot;ב","13:38","efrati10","<span class='darkYellow'><b><a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/emunat/28/02808.htm'>מאמרי אמונת עתיך - עלון מס' 28</a><br /><br />הרב עמוס סמואל <br /><br />מפעלו הפרשני והטקסטואלי של ר' שלמה סיריליו לירושלמי זרעים</b></span><br /><br />    ר' שלמה סיריליאו (ספרד, לפני 1492 - ירושלים, לפני 1555) הוא הראשון מבין פרשני התלמוד הירושלמי שפירושו שרד והגיע אלינו.<br /><br />    רש&quot;ס פירש את אחת עשרה המסכתות של סדר זרעים, ואת מסכת שקלים שבסדר מועד. (הוא גם חיבר &quot;גמרא&quot; למשנת מסכת עדויות, ואף הוסיף לה פירוש, עבוד זו של רש&quot;ס מחייבת מחקר בפני עצמו.)<br /><br />    רש&quot;ס הטביע את חותמו כפרשן, על פרשנות התלמוד הירושלמי החל במאה השש עשרה ואילך. ביאורים רבים משלו אומצו על ידי פרשן התלמוד הירושלמי ר' יהושוע בנבשת בפירושו שדה יהושע (קושטא תכ&quot;ב - 1662). דרך ספר זה, הגיעו פירושים משל הרש&quot;ס אל פרשן הירושלמי ר' אליהו פולדא (פירוש רא&quot;פ לזרעים ולשקלים, אמסטרדם ת&quot;ע - 1710), ודרכו אל פרשני הירושלמי שלאחריו.<br /><br /><br />    ר' שלמה סיריליו עסק לא רק בפירוש התלמוד הירושלמי. במהלך עיונו בירושלמי, התברר לו שבנוסח התלמוד נתהוו, במשך הדורות, שיבושים מסוגים שונים. נוכח זאת, הוא מגיע למסקנה שאין די בכתיבת פירוש לירושלמי, אלא יש צורך בעריכה מחדש של התלמוד עצמו, שהפועל היוצא ממנה יהיה נוסח &quot;נקי&quot; משיבושים.<br /><br />    רש&quot;ס לקח על עצמו משימה זו. הוא קבע עקרונות עריכה, לפיהם עיצב נוסח מחודש של התלמוד הירושלמי לסדר זרעים ולמסכת שקלים.","196","","4394","True","True","False","","1495","85.250.110.138","0","18558","קנים|כב ע&quot;א",""),new Message("18561","18560","הכניסו את עדויות?","15/04/12 06:47","כג ניסן","תשע&quot;ב","06:47","דוד כוכב","לגבי המעשה,<br />נראה שר' אלחנן שאלו: רצונך שנפסיק לקרא את הפרק? וכיון שהסכים קראו מיד.<br />או שהיה באופן דומה. אחרת, אי אפשר לקבל את משמעות הדברים. הרי גדולה הכנסת אורחים יותר מהקבלת פני שכינה.","125","","4395","True","True","False","","225","31.44.139.59","0","18558","קנים|כב ע&quot;א",""),new Message("18562","18560","מה קדם למה?","15/04/12 07:24","כג ניסן","תשע&quot;ב","07:24","לינקוש","כתבת לעיל:<br />&quot;בקדשים השלימו את ג' מסכתות אלו, ובמיוחד שהם נדפסו עם הדפים כהמשך למסכת מעילה&quot;<br />אך האם הדפוס קדם לכך שהכניסו את זה לסבב הדף היומי, או ההיפך - מכיוון שהכניסו לסבב הדף היומי אז הדפיסו את זה כהמשך של מעילה?<br />(שהרי כתבת בנוגע לשקלים: &quot;...שילמדו שקלים עם הירושלמי. ומהאי טעמא מדפיסי הבבלי הדפיסו בשעתו את הירושלמי למסכת זו&quot;)","58","","4395","True","True","False","","239","84.229.93.142","0","18558","קנים|כב ע&quot;א",""),new Message("18569","18560","האם תוכל למצוא את המקור שבשו&quot;ת אור המאיר","15/04/12 12:23","כג ניסן","תשע&quot;ב","12:23","לינקוש","חיפשתי במהירות <a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.hebrewbooks.org/home.aspx?gclid=CL-Q9aq5tq8CFYUw3wod3mf3jg'>כאן</a> (שוב ושוב) ולא מצאתי.","58","","4395","True","True","False","","240","84.229.93.142","0","18558","קנים|כב ע&quot;א",""),new Message("18564","18561","אכן לא הוסיפו","15/04/12 11:01","כג ניסן","תשע&quot;ב","11:01","המכריע","טעיתי בזה. בדקתי כעת ואכן עדויות לא ב&quot;מבצע&quot;. זו סיבה למי שלא למדה להוסיפה.<br /><br />ולגבי המעשה. הכוונה לרבי יצחק אלחנן. (ר' אלחנן בדרך כלל מתייחס לר' אלחנן וסרמן בעל הקובץ שעורים). ולגבי שאר ה&quot;דקדוקים&quot;... מילה בסלע שתיקה בתרי.","199","","4395","True","True","False","","301","212.179.87.186","0","18558","קנים|כב ע&quot;א",""),new Message("18565","18562","הדפוס קדם","15/04/12 11:03","כג ניסן","תשע&quot;ב","11:03","המכריע","זה כך לפחות החל מדפוס וילנא בשנות תק&quot;ע - תק&quot;פ בערך, והדף היומי כמאה שנים מאוחר יותר. ויתכן שזה כך עוד בדפוסים שקדמו לוילנא.","199","","4395","True","True","False","","212","212.179.87.186","0","18558","קנים|כב ע&quot;א",""),new Message("18566","18565","ולגבי שקלים?","15/04/12 11:06","כג ניסן","תשע&quot;ב","11:06","לינקוש","&quot;מדפיסי הבבלי הדפיסו בשעתו את הירושלמי למסכת זו&quot; - ממתי?","58","","4395","True","True","False","","215","84.229.93.142","0","18558","קנים|כב ע&quot;א","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82528);