var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=17763;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("למי שלא לומד דף יומי","http://daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=31807")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("107076","אמר רב חסדא מידת חסידות שנו כאן","לינקוש","22/04/24 15:26","58","47"),new MostViewed("107079","מה זה מפרכסין ?","מרדכי דב זינגר","25/04/24 18:44","807","30"),new MostViewed("107080","קשר בין איסור ריבית לבין יציאת מצרים","לינקוש","28/04/24 08:18","58","6")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("17693","0","למה לא מלו במדבר","19/02/12 09:00","כו שבט","תשע&quot;ב","09:00","מתפעל","הגמרא ביבמות ע&quot;א ע&quot;ב מבארת למה בני ישראל לא מלו במדבר:<br />&quot;ובמדבר מאי טעמא לא מהול איבעית אימא משום חולשא דאורחא, ואיבעית אימא משום דלא נשיב להו רוח צפונית דתניא כל אותן ארבעים שנה שהיו ישראל במדבר לא נשבה להם רוח צפונית. מאי טעמא? איבעית אימא משום דנזופים הוו, ואי בעית אימא דלא נבדור ענני כבוד&quot;. <br />א: חולשא דאורחא לא מובן הרי התורה אומרת: רגלך לא בצקה, שלא היה להם קושי ההליכה, וביותר קשה הרי חנו בהרבה מקומות זמן ארוך ואז לכאורה לא היה להם שום חולשא. <br />ב: רש&quot;י כתב: &quot;איבעית אימא משום דנזופים היו. ממעשה העגל ולא היו ראויין לאור נוגה&quot;.  מה מתכון רש&quot;י לא היו ראויין לאור נוגה? איזה נוגה?<br />ג: תוספות כתבו: &quot;נזופין היו. אמר רבינו יצחק ממעשה מרגלים ולא כמו שפירש בקונטרס ממעשה העגל שהרי מחל להם הקב''ה ואמר להם סלחתי שאחר כך נעשה משכן והשרה שכינתו ביניהם&quot;.<br />עיינתי שם בפרשת העגל ולא כתוב בשום מקום שהקב&quot;ה אמר: סלחתי. רק כתוב 'וינחם ה' על הרעה אשר דבר לעשות לעמו', אבל לשון סליחה לא כתיב כלל ולהיפך, כתיב ביום פקדי ופקדתי, שלא נמחל לגמרי.<br /><br />ד: תוספות כתבו: &quot;משום דלא נשיב להו רוח צפונית. בספרי אומר דבגנותן של ישראל סיפר הכתוב שלא עשו אלא פסח אחד במ' שנה שהיו במדבר שלא מצינו שעשו פסח אלא בשנה שניה ותימה וכי במזיד היו נמנעים ואי משום מילת זכרים שהיו מעכבים וחשיב גנות לפי שגרמו הם דבר זה והא כיון דלא אפשר לא היתה מעכבת כדאמר לעיל (דף עא.) המול לו אמר רחמנא ואז יקרב וגו' ואמר רבינו יצחק דעשו פסחים אבל לא עשו כתקנן אלא אחד&quot;.<br />אני חושב שזהו תוספות לא כל כך ידוע, כולם יודעים שלא עשו פסח רק בשנה הראשונה והנה תוספות הופך הענין לגמרי שכן עשו רק לא עשו כתיקנו. נשאלת השאלה הגדולה, למה לא עשו כתיקנן? איך יתכן? הרי היה להם את משה רבנו. <br /><br />אודה למי שיאיר עיני בכל ההערות.<br />א גוטען תמיד.","148","","4452","True","True","False","","1519","94.188.248.67","0","0","יבמות|עא ע&quot;ב",""),new Message("17695","17693","ראה נא אשכול קודם בנושא","19/02/12 09:33","כו שבט","תשע&quot;ב","09:33","הודו_כי_טוב","<a target='_blank' rel='nofollow' href='http://daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=7766'>כאן</a>","207","","4452","True","True","False","","236","46.117.14.249","0","17693","יבמות|עא ע&quot;ב",""),new Message("17701","17693","תשובות","19/02/12 12:33","כו שבט","תשע&quot;ב","12:33","כדי","א. חולשא דאורחא עניינו טורח ההליכה, וענני כבוד הועילו לשאר פגעי הדרך, כגון: לסקל לפניהם את המעקשים שבדרך, להרוג את המזיקים, ליישר את הדרך וכו', אבל לא מנעו את עצם ההליכה. ועי' ברש&quot;י תענית (ט.) ובתנחומא (ר&quot;פ במדבר) ובתרגום יונתן פרשת בא (יב, לז) שמבואר כן. ועי' נדרים (לא:) בר&quot;ן שם שעצם ההליכה מסוכנת למילה. ועי' יומא (עה.) רשעים שטו ולקטו כו', מבואר שגם עם העננים היה טורח הליכה.<br />ומה שהקשת מכך שחנו ימים רבים, אין זו קושיא, שעכ&quot;פ הם לא ידעו שיהיה כן וכלל לא ידעו מתי יחנו ומתי יסעו, כמפורש בפסוקים בספר במדבר פרק ט. ועי' עירובין (נה:) כיוון דכתיב כו'. ועי' שבת (לא:).<br /><br />ב. לשונו באמת קשה, ולפי פשוטו הכוונה לאור השמש כמו שפירש בדיבור הקודם, והיינו דרוח צפונית מפזרת העננים וכיוון דלא נשבה לא זרחה עליהם החמה. אלא דלפי תירוץ זה, הדבר היה כעונש על מעשיהם, ולא משום דלא נבדור ענני כבוד.<br /><br />ג. באמת כבר הקשה כן הרש&quot;ש בחידושיו לשמו&quot;ר (פנ&quot;א אות ד). וע&quot;ש בפירוש מהרז&quot;ו שגם נתקשה בזה, והביא מכמה מקומות בדברי חז&quot;ל שאף הם נקטו כהתוס' בזה, ופירש שם שכיוון שאמר משה בעוון העגל סלח נא, תשובת ה' הייתה סלחתי כדבריך. ע&quot;ש. ועי' כאן בהגהות חת&quot;ס שפירש בשני אופנים.<br />ואגב, זה מכבר הבאתי ראיה לפירוש התוס' מתנד&quot;א רבה פכ&quot;ט שם דרשו על הפסוק הנאמר במרגלים &quot;יתאבלו העם מאוד&quot; כך: מכאן אמרו... וכל המנודה מלמטה ל' יום אע&quot;פ שהתירו לו אין לו התר מלמעלה לעולם ולעולמי עולמים שנאמר &quot;ויתאבלו העם מאוד&quot;. עכ&quot;ל. וע&quot;ע במו&quot;ק (טו:) כל אותן שנם כו' וע&quot;ש (טז.) אין נדוי. ע&quot;ש.<br /><br />ד. במהרש&quot;א מהדו&quot;ב פירש שלא היו כתיקנן משום שבניהם הזכרים לא אכלו מהפסח.","249","","4452","True","True","False","","306","109.186.59.104","0","17693","יבמות|עא ע&quot;ב",""),new Message("17696","17695","תודה , אמנם","19/02/12 09:44","כו שבט","תשע&quot;ב","09:44","מתפעל","שם אין התייחסות לשאלות שהעליתי.<br /><br />יום טוב.","148","","4452","True","True","False","","186","94.188.248.67","0","17693","יבמות|עא ע&quot;ב",""),new Message("17702","17701","יישר כח להחכם כדי","19/02/12 12:59","כו שבט","תשע&quot;ב","12:59","מתפעל","לגבי א',<br />&quot;ומה שהקשת מכך שחנו ימים רבים, אין זו קושיא, שעכ&quot;פ הם לא ידעו שיהיה כן וכלל לא ידעו מתי יחנו ומתי יסעו&quot;, <br />האם כוונתך ש'על פי ה' 'יסעו', יכול להיות שבתוך חצי שעה צריך לקום ולנסוע? ולכן פחדו למול כי אולי תיכף יקבלו ציווי לנסוע? אני חושב שלא היתה התראה כזו קצרה אלא תמיד נאמר להם יום קודם שנוסעים מחר. ואם הבעיה שגם מחר לא יוכלו לנסוע אם מלו יום קודם, זה מנין לך שיש בעיה לנסוע עם תינוק שמלו אותו אתמול? הרי בפשטות לשון חולשא דאורחא הפשט שהיו חלשים. יגעים. ולא מצד סכנה לתינוק.<br /><br />גם מעניין לדון האם גם משה רבנו לא ידע מראש מתי נוסעים והאם לא היה יכול לומר למי שנולד לו בן שיכול למול בשקט כי לא נוסעים בעתיד הקרוב.<br /><br />לגבי ג',<br />לא ידעתי שיש רש&quot;ש על המדרש, אולי תוכל להביא מה אומר החתם סופר? היכן נמצאים הגהותיו? <br /><br />לגבי ד', יישר כח, אמנם קצת דחוק דאם באמת עשו הפסח והבנים היו מנועים מלאכול כי היו ערלים, למה זה נקרא שלא כתיקנו. הרי כך ההלכה. <br /><br />כט&quot;ס <br />יום טוב ומבורך.","148","","4452","True","True","False","","251","94.188.248.67","0","17693","יבמות|עא ע&quot;ב",""),new Message("17705","17702","תשובות 2","19/02/12 13:42","כו שבט","תשע&quot;ב","13:42","כדי","א. ראשית, כך נראה מפשט הפסוקים שלא הייתה התראה, ועכ&quot;פ ודאי לא ארוכה כמו שכתבת. וכן משמע במנחות (צה.) ע&quot;ש בלשון רש&quot;י בד&quot;ה יש. ומסתבר שגם משה רבנו לא ידע מזה מראש.<br />שנית, שגם אם הייתה התראה של יום, עדיין לא יועיל, שאכן יש סכנה לנימול אם יטרח בטורח הדרך עד ג' ימים אחרי המילה, ולזה ציינתי לגמרא בנדרים (לא:) שממנה מוכח כן. ולמה כותב 'זה מנין לך?'.<br /><br />ג. הגהותיו נמצאים בסוף המסכת עם יתר המפרשים. בדף יט ע&quot;ב בדפוס ווילנא.<br /><br />ד. אע&quot;פ שכך ההלכה, מ&quot;מ לא קיימו המצווה במצבה האופטימלי. וידוע מה שדנו האחרונים מתוס' ב&quot;ב (יג.) אי אנוס פטור לגמרי מהמצווה ואינו בר חיובא, או שלא יכול לקיימה. ועי' ש&quot;ך חו&quot;מ  סי' כא בשם ירו' דאונסא כמאן דעביד לא אמרינן. והדברים ארוכים.","249","","4452","True","True","False","","194","109.186.59.104","0","17693","יבמות|עא ע&quot;ב",""),new Message("17717","17705","תודה, לגבי הרש&quot;ש","20/02/12 06:47","כז שבט","תשע&quot;ב","06:47","מתפעל","בהודעה א' כתבת: באמת כבר הקשה כן הרש&quot;ש <b>בחידושיו לשמו&quot;ר</b> (פנ&quot;א אות ד). <br /><br />חידושיו לשמות רבה, לכן שאלתי אם יש לו חיבור על המדרש,<br /><br />על זה ענית: הגהותיו נמצאים בסוף המסכת עם יתר המפרשים. בדף יט ע&quot;ב בדפוס ווילנא.<br /><br />על איזה מסכת מדובר?  וכי חשבת שאיני יודע שיש רש&quot;ש בסוף המסכתות? <br />אני אמנם די עם הארץ אבל לא עד כדי כך.","148","","4451","True","True","False","","1049","94.188.248.67","0","17693","יבמות|עא ע&quot;ב",""),new Message("17721","17717","הבהרה","20/02/12 09:45","כז שבט","תשע&quot;ב","09:45","כדי","מה שכתבתי שהגהותיו נמצאים בסוף המסכת, כוונתי בזה הייתה לענות על שאלתך אודות הגהות החת&quot;ס. <br />וודאי שלא חשדתיך בעם הארצות. לא רציתי ולא יכולתי.<br />לא עניתי על השאלה על הרש&quot;ש משום שחשבתי שהיא רטורית. ועכשיו שנשנתה אענה ואומר שאכן יש לאותו גאון חידושים גם על מדרש רבה כולו. יכלה הזמן והמקום לספר מקצת שבחו של האשל הגדול הזה.","249","","4451","True","True","False","","205","109.186.59.104","0","17693","יבמות|עא ע&quot;ב",""),new Message("17722","17721","כשירווח לך הזמן","20/02/12 10:25","כז שבט","תשע&quot;ב","10:25","לינקוש","אשמח מאוד אם תספר על הרש&quot;ש (אולי באשכול הודעות חדש).<br /><br />[אני אוהב באופן מיוחד את חידושיו לש&quot;ס ואשמח לשמוע אודותיו]","58","","4451","True","True","False","","201","84.229.109.236","0","17693","יבמות|עא ע&quot;ב",""),new Message("17723","17722","האמת שזמני לא","20/02/12 11:45","כז שבט","תשע&quot;ב","11:45","כדי","כ&quot;כ בידי להאריך. <br />אוכל רק לספר אנקדוטה אחת מעניינת המשוקעת בחידושיו, ויש בה כדי להעיד על מחשבתו הדווקנית והבלתי מתפשרת.<br />בגמ' קידושין (ל.) נאמר דאות עי&quot;ן של פסוק &quot;יכרסמנה חזיר מי<b>ע</b>ר&quot; היא חצייה של תהילים. כתב שם הרש&quot;ש בחידושיו לדייק מלשון הגמרא שכוונתה גם על חצי תהילים בתיבות. אך זה לא כ&quot;כ הסתדר לו, וכה לשונו: &quot;אולם <u>טרחתי ומניתים</u> ומצאתי אשר התיבות דמראש הספר עד מיער יתרים על דלאחריו קרוב לאלפיים&quot;. וזה פלא! כדי לברר פירושן של מלים ספורות בגמרא מנה אותו גאון את התיבות של כל ספר תהילים ולא חס על זמנו היקר. וללא צורך יהיה להזכיר שבזמנו לא היו אמצעים מתקדמים שיאפשרו ספירה כזאת, אם לא ע&quot;י ספירה אנושית.<br /><br />עוד נקודה מעניינת. ידוע שבין יתר חיבוריו הוא הגהותיו לטורי אבן. ובעלי העין החדה יראו שבכמה מקומות רומז שיחסי המו&quot;ל של הטו&quot;א עם חידושיו לא היו מי יודע מה, כמו שרמז בין היתר בחידושיו לר&quot;ה (ב.).<br /><br />בבכורות (ז:) מעיר על פירוש רש&quot;י מה'טבעיים'.<br /><br />ביבמות (פא:) מזכיר הגהה בדברי התוס' בשם הנצי&quot;ב מוואלאז'ין (וידוע הסיפור שמספרים אודות הרקע לאותה הגהה). ובב&quot;ב (פא.) לא נמנע מלכתוב שבנו 'מו&quot;ה אליהו שיחיה' הזכירו ירושלמי דביכורים (ולע&quot;ע לא מצאתי עוד מקום שהזכיר את אותו בן. ומצאנו בכמה מקומות שהזכיר את בנו ר' מתתיהו שטראשון).<br /><br />היה בלשן וידען עצום בחכמת הדקדוק (ומוכח בכמה מקומות ששלט גם בשפה הערבית) וכ&quot;ד ספרים היו שגורים על לשונו הדק היטב כנראה בחידושיו במקומות אין מספר, ועם כל זאת כבר חיווה דעתו האוהדת בב&quot;ב (ח.) גם לת&quot;ח גדולים בש&quot;ס ופוסקים שאין להם ידע כ&quot;כ במקרא.<br /><br />דרכו היא בכמה מקומות שנוטה מפירוש המפרשים אם נראה לו שיש לו פירוש יותר קולע לסוגיא. בד&quot;כ כשמפרש פירוש נאה ומתקבל, ניכרת חדוות התורה וההתפעלות אף אצלו וסימן ההיכר של זה היא פליטת קולמסו את המילים &quot;ונכון בעז&quot;ה&quot; בסוף החידוש. לדוגמא אציין את מה שכתב ביבמות (עח:) ויש דוגמאות למכביר.<br /><br />ביבמות (עב.) רומז את אימת הצנזורה.<br /><br />דברי חז&quot;ל אצלו היו כפנינים. הוא נתן משמעות לכל מילה ולא הניח לדבריהם להיות כזמורתא. ולשונו בפסחים (לח.): &quot;בא ואראך חכמת לשון חז&quot;ל&quot;.<br />מרוחב דעתו זכה לכווין פעמים רבות לדברי הראשונים אף שלא שזפה עיניו את חידושיו (כמו בב&quot;ב יח. שכיוון לפירוש הרשב&quot;א. ועוד).<br /><br />מבין ריסי כתביו ניכרת הערצה והערכה רבה וחיבה יתירה נודעת לו להנהו תרי צנתרי דדהבא - הגר&quot;א מווילנא והגרעק&quot;א, שלא זז מחבבם וכולי יומא שמעתתייהו בפומיה.<br /><br />אלו מקצת מן המקצת של קצות דרכיו של אחד המיוחד מן שופרי קרתא דירושלים (דליטא). וחזון למועד בעז&quot;ה.","249","","4451","True","True","False","","240","109.186.59.104","0","17693","יבמות|עא ע&quot;ב",""),new Message("17724","17723","ישר כח","20/02/12 12:33","כז שבט","תשע&quot;ב","12:33","לינקוש","יפה מאוד, הדברים נפלאים,<br />ולואי שתמצא זמן נוסף להאריך בכך.<br /><br />אם תוכל - אשמח שתבאר מה הסיפור אליו רמזת כאן:<br />&quot;ביבמות (פא:) מזכיר הגהה בדברי התוס' בשם הנצי&quot;ב מוואלאז'ין (וידוע הסיפור שמספרים אודות הרקע לאותה הגהה)&quot;.","58","","4451","True","True","False","","212","84.229.109.236","0","17693","יבמות|עא ע&quot;ב",""),new Message("17738","17723","יש גם תמונה שמיוחסת לו","21/02/12 08:03","כח שבט","תשע&quot;ב","08:03","מתפעל","איני יודע אם נחשבת לאותנטית.<br /><br />יש גם טענה על מה שכתב 'מכאן סתירה לבעלי הגלגול', ויש חסידים שלכן נמנעו מללמוד בפירושו. מספרים ששאלו את הרב מטשעבין מדוע תמיד עוסק בחידושי הרש&quot;ש על אף מה שכתב וענה, מה לעשות, היכן שמציק לי בגמרא, אני מוצא את זה ברש&quot;ש.<br /><br />מהיכן נבע עושרו? <br /><br />האם הרש&quot;ש מזכיר בהגהותיו בש&quot;ס את הגר&quot;א והגרעק&quot;א? <br /><br />מלבד הגהותיו על הש&quot;ס, וכן על המדרש רבה (האם זה מודפס בסוף המד&quot;ר בכל ההוצאות?) והגהותיו על הטורי אבן, ותודה לחכם כדי על אינפורמציה זו, האם יש עוד?","148","","4450","True","True","False","","295","94.188.248.67","0","17693","יבמות|עא ע&quot;ב",""),new Message("17725","17724","הסיפור עם הנצי&quot;ב","20/02/12 13:59","כז שבט","תשע&quot;ב","13:59","המכריע","יש בו כמה גירסאות. הצד השווה שהנצי&quot;ב ביקרו בוילנא ושוחחו בלימוד. הרש&quot;ש הציג לו שאלה שרבות נתקשה בה, והנצי&quot;ב (או בכינויו העממי ר' הירש לייב) השיבו על אתר תשובה נאה ומתקבלת. חלשה דעתו של הרש&quot;ש מדוע הוא עצמו לא זכה לכוון לתירוץ אמיתי זה. הנצי&quot;ב אמר לו שהסיבה היא מפני שהוא -  הנצי&quot;ב - לומד תורה מתוך הדחק ואילו הרש&quot;ש היה אדם אמיד ולמד כל ימיו מתוך נחת והרחבה.<br /><br />שמועה נוספת מענינת ומאלפת. כשהדפיסו את ש&quot;ס וילנא הרש&quot;ש כבר לא היה בין החיים, והמדפיסים נעזרו בספרייתו העשירה שהיתה ברשות בנו ר' מתיתיהו. ממנו קיבלו כמה וכמה מן החיבורים שבסוף המסכת. ומקובל שלא עלה על דעתם להדפיס את הגהות הרש&quot;ש בזכות עצמן, אלא יד אי הנעימות מבנו היתה בדבר. והנה על כל פעם שמישהו מביט באחד מהחיבורים הנ&quot;ל משתמשים ברש&quot;ש על אחת מאה, אם לא יותר. ומי יודע כמה מגיהים כאלו אבדו לנו בגלל שלא על לב איש להדפיסן.<br /><br />ידוע שהיה תלמידו של החכם השלם רבי יעקב באריט. שהיה גם איש מדע.<br /><br />כמו כן מפורסמת העובדה שטען לאחד מלוויו שלא פרע לו וכשהתבררה טעותו שהלה אכן צדק בטענתו, לא נחה דעתו של הרש&quot;ש ברצותו לפייסו עד ששלח להשתדך עמו, למרות ההבדל הגדול בין יחוסם ומעמדם בכל המובנים. ללמדך עד היכן מגעת החובה לפייס את הנפגע.<br /><br />בשעתו נדפסו כמה ביוגרפיות שלימת על הרש&quot;ש בכמה ספרים. אני מתאר לעצמי שלא קשה להגיע אליהם עם המנועים האימתניים של היום.","199","","4451","True","True","False","","814","212.179.87.186","0","17693","יבמות|עא ע&quot;ב",""),new Message("17740","17738","כמה דברים...","21/02/12 10:11","כח שבט","תשע&quot;ב","10:11","כדי","א. אני דווקא חשבתי שהתמונה שלו. לא ידעתי שיש מפקפקים.<br /><br />ב. כוונתך למה שכתב בחידושיו לב&quot;מ (קז.) ולשונו שם: &quot;מכאן סתירה <u>קצת</u> לבעלי הגלגול&quot;. ולענ&quot;ד אין בזה כדי להעיד על דעתו האישית, אלא שכתב דבריו כקושיא על דעה זו, ולאו דלא סבירא ליה הכי. ופשיטא לי הכי, שהרי 'אמונה' זו מקורה בדברי הזוהר (בעיקר בפרשת משפטים) וללא צל של ספק היה מאמין בדברי הזוה&quot;ק, ככל גדולי ישראל קודמיו, וביניהם הגר&quot;א.<br /><br />ג. איני יודע מהיכן נתעשר, אך כפי הידוע לי היה בעל גמ&quot;ח (שממנו התגלגל הסיפור שכתב הרב המכריע), ואיני יודע אם הוא הסיבה או המסובב.<br /><br />ד. הרש&quot;ש מזכירם לרוב. את הגרעק&quot;א בד&quot;כ מזכיר בקשר לקושיותיו בגה&quot;ש שלו. ואת הגר&quot;א בד&quot;כ בקשר להגהותיו בשו&quot;ע על הסעיפים המסתעפים מהסוגיא.<br /><br />ה.בנוגע להגהותיו על המד&quot;ר - לא אוכל לענות אודות כל ההוצאות. בידי יש מד&quot;ר דפוס ווילנא, וחידושיו נמצאים על הדף תחת המדרש ולא בסוף הספר. כמדומני שגם בהוצאת 'וגשל' הדפיסו את הגהותיו, אלא שסביב לאוהל מועד יחנו. <br /><br />עשה עוד ספרים הרבה: כתב הגהות על השו&quot;ע; 'חידושים ומקורים על הרמב&quot;ם'. בנוסף, הוא מזכיר הרבה בחידושיו את מה שכתב 'בחידושיו לספר נת&quot;ע'. אני משער שהפיענוח של הר&quot;ת הוא 'ספר נתיבות עולם'. כפי הנראה בכל המקומות שמזכירו, זהו ספר העוסק בכללי הדקדוק. בזמנו יגעתי הרבה להשיגו, וחיפשתיהו ולא מצאתיהו. אם יש מי מחברי הפורום שמכיר את הספר, אשמח אם יוכל לעזור לי.","249","","4450","True","True","False","","242","109.186.59.104","0","17693","יבמות|עא ע&quot;ב",""),new Message("17742","17740","לא שידוע לי שיש מפקפקים אלא","21/02/12 13:20","כח שבט","תשע&quot;ב","13:20","מתפעל","שהרש&quot;ש נפטר בתרל&quot;ב, זה לפני 140 שנה, <br />כיצד ניתן לדעת שזה אכן הוא?<br />תמונה מזמן כל כך קדום, צריך איזה שלשלת קבלה מדור לדור שזו אכן תמונתו. <br />האם יש רב כלשהוא גדול מתקופתו שיש לנו תמונה שלו?<br />יש את ר' יצחק אלחנן, אבל הוא נפטר עשרים וכמה שנים אחריו.","148","","4450","True","True","False","","258","94.188.248.67","0","17693","יבמות|עא ע&quot;ב",""),new Message("17744","17740","נתיבות עולם","21/02/12 14:04","כח שבט","תשע&quot;ב","14:04","המכריע","נסה נתיבות עולם מר' צבי הירש ק&quot;ב מוילנא נדפס שם תקפ&quot;ב ומיוסד על ברייתא דלב מידות, ובמיוחד המהדורה השניה שלה משנת תריט שנאמר עליה שנוספו בה הערות מחכמי עירינו.","199","","4450","True","True","False","","287","212.179.87.186","0","17693","יבמות|עא ע&quot;ב",""),new Message("17743","17742","יש ויש","21/02/12 13:41","כח שבט","תשע&quot;ב","13:41","כדי","יש לנו תמונה של הנצי&quot;ב שהיה בן דורו (כדלעיל). יש לנו תמונה של הגרי&quot;ח מבבל (נפטר בתרס&quot;ט והתמונה צולמה בצעירותו). יש תמונה של ר' חיים מבריסק ואף של אביו בעל בית הלוי. יש תמונה של הגאון האדיר מהרי&quot;ז שטרן. יש תמונה של הרב שלמה כהן מווילנא. ועוד ועוד.<br />יתכן וחלק מהתמונות אינן צילומים אלא ציור די מדוייק של הדיוקן.","249","","4450","True","True","False","","219","109.186.59.104","0","17693","יבמות|עא ע&quot;ב",""),new Message("17747","17743","כולם נפטרו אחריו","21/02/12 14:32","כח שבט","תשע&quot;ב","14:32","מתפעל","כעשרים שנה ויותר<br /><br />הרש&quot;ש נפטר בתרל&quot;ב והם בשנות הנו&quot;ן ומעלה.<br /><br />באמת מעניין, למשל הר&quot;י סלנטר, אין ממנו תמונה, נפטר תרמ&quot;ג, <br />הגדול ממינסק, אין תמונה. נדמה לי שנפטר נ&quot;ו. <br />השואל ומשיב, אין. גם מגדולי החסידות, ר' חיים מצאנז, תרל&quot;ז, התפארת שלמה, ועוד רבים, אין תמונות.","148","","4450","True","True","False","","298","94.188.248.67","0","17693","יבמות|עא ע&quot;ב",""),new Message("17745","17744","קישור להורדת הספר (חוקי)","21/02/12 14:21","כח שבט","תשע&quot;ב","14:21","Almuaddib","<a target='_blank' rel='nofollow' href='http://www.hebrewbooks.org/20956'>נתיבות עולם</a>","107","","4450","True","True","False","","250","81.218.141.168","0","17693","יבמות|עא ע&quot;ב",""),new Message("17750","17745","יישר כח גדול!!!","21/02/12 14:40","כח שבט","תשע&quot;ב","14:40","כדי","הרב המכריע וAlmuaddib - תודתי נתונה לכם מתוונא דליבאי!<br />באמת זהו הספר המבוקש שהיה אצלי כאבידה המתבקשת.<br />קורא אני עליכם הנאמר במנחות (יח.): עכשיו ששנית לי, החזרת לי אבידתי. זלגו עיניו דמעות. אמר: <b>אשריכם תלמידי חכמים שדברי תורה חביבין עליכם ביותר. קרא עליו המקרא הזה: &quot;מה אהבתי תורתך כל היום היא שיחתי וגו' &quot;</b><br />אמנם לא זלגו עיני דמעות, אך בהחלט צהבו פניי.","249","","4450","True","True","False","","268","109.186.59.104","0","17693","יבמות|עא ע&quot;ב",""),new Message("17752","17750","יש בספר","21/02/12 16:09","כח שבט","תשע&quot;ב","16:09","דוד כוכב","חדושי הרש&quot;ש - עמודים 238 - 247.<br />מהדורות מהרש&quot;ש - עמודים 266 - 269.","125","","4450","True","True","False","","142","213.151.52.133","0","17693","יבמות|עא ע&quot;ב",""),new Message("17758","17750","אשרינו שזכינו","22/02/12 02:10","כט שבט","תשע&quot;ב","02:10","המכריע","לשמח תלמיד חכם.<br />ובפרט דרק מעשה שמש קטן יש כאן המביא את הספר לפני הלומדים, ולא הוצרכת ללמוד מעימנו מאומה.<br /><br />ולמתפעל ייאמר לר' חיים מצאנז יש תמונה המיוחסת לו.","199","","4449","True","True","False","","239","85.130.221.217","0","17693","יבמות|עא ע&quot;ב",""),new Message("17763","17758","עוד סיפור קטן ובעקבותיו..","22/02/12 12:00","כט שבט","תשע&quot;ב","12:00","המכריע","אם כבר נסחפנו מחוץ למסכת תמורה, אשלים בספור קטן ממקור ראשון.<br /><br />שמעתי מיהודי אחד שלמד בישיבת אור ישראל לצעירים בערך בשנת תשיג אצל הגאון רבי יוסף רוזובסקי אחיו של רבי שמואל זכר צדיקים לברכה, ור' יוסף הזכיר בשיעור רש&quot;ש. שאלו אחד התלמידים מי זה? (בשנים ההם הנערים באו מרקע שונה לגמרי מאשר היום ואכמ&quot;ל). אמר ר' יוסף שמתם לב בטח שהמסכת מתחילה בדף ב. מה עם דף א? זה דף השער שצריך ללמוד גם אותו מפניו ומאחוריו, ובו יבוארו בקצרה מי הם המפרשים. גם את זה צריך לדעת!<br /><br />לימים בא אותו תלמיד ללמוד בישיבה הגדולה דפוניבז', והיה הרב דפוניבז' רבי יוסף שלמה כהנמן מוסר שיעוריו הכלליים מדי שבת בשבתו. בתוך דבריו הזכיר סברא של &quot;רבי שמואל שטראשון&quot;. הבחורים תמהו איש אל רעהו עד שעברה הרינה במחנה שהכוונה לרש&quot;ש... אותו כבר כולם היכירו...<br /><br />ומסיפור על הרב לסיפור נוסף. שמעתי מהגאון רבי דוד פוברסקי זצ&quot;ל שכל ידיעה מהמפרשים שהוא מביא בשיעור או בספריו הוא בודקה קודם במקורה ואינו סומך על אף מצטט &quot;אפילו לא על המנחת חינוך&quot;. וכל זה משום מעשה שהיה. שפעם אחת בשיעורו ביום חמישי הביא איזה רמב&quot;ם ודן בו. ובשבת קדש הרב מפוניבז' הביא את אותו רמב&quot;ם בצורה אחרת. ואחרי השיעור ניגשו בחורים רבים לר' דוד להעיר לו שהוא הביא את הרמב&quot;ם לא נכון. וכך אמר רבי דוד; באותה שעה נלחצתי מאד. משום שלמען האמת לא ראיתי עכשיו את הרמב&quot;ם בפנים אלא ראיתיו מובא במנחת חינוך. וסמכתי עליו. באותה שעה גמלה בליבי ההחלטה שלא אסמוך יותר על אף אחד אפילו לא על המנחת חינוך. אמנם - הפטיר רבי דוד - דוקא המנחת חינוך צדק והרב שציטט מזכרונו הוא שטעה באותה פעם, אבל אני כבר בהחלטתי אעמודה...<br /><br />ומענין הבאה מדוייקת לאותו ענין. בצעירותי זכיתי כמה פעמים לקבל עידוד ממרן הסטייפלר זצ&quot;ל לכתוב חידושי תורה. והיה רגיל לומר כשבאים לכתוב חידושי תורה, מלבד העמל על הסברות שאומרים שיהיו ישרות, צריך להקפיד על שני דברים הנראים טכניים. הא' שכל מראי המקומות יובאו בדקדוק, כלומר שאכן כתוב במקור כמו שמביאים בשמו. והב' שלא תהיה טעות בחשבון המהלך. כי לפעמים הרעיון טוב אבל כל החשבון של הלפי זה בטעות יסודו ואכמ&quot;ל, וכדי ביזיון וקצף. אמנם עדיין יתכן שיבואו אחרים וימצאו פירכות למהלך ממקומות אחרים וכדומה, זה לא נורא, כך דרכה של תורה, אבל טעויות בהבאת המקורות ובחשבון, את זה צריך למנוע מראש.<br /><br />ובעסוקין בענין מרן זצ&quot;ל בערב ראש חדש אדר, זכור אזכור איך פעם אחת ביום הפורים הלכתי לבית מרן עם בחור אחד עילוי גדול, והיה בדיחא דעתיה טובא. והעיז פניו אותו בחור, לפי שהיתה שעת הכושר, ושאל את מרן (בכתב כנהוג) האם נכונה השמועה שהוא נרדם בפגישה הראשונה שלו עם רעייתו הרבנית. (הסיפור היה שהיה צריך לנסוע ברכבת עשר או עשרים שעות, והסטייפלר עשה משמר ארוך כדרכו בחשבון שיישן ברכבת. אבל הספסלים היו מרופדים והוא חשש לשעטנז ועמד כל  הדרך, וכשהגיע לעיירה הקטנה קוסובה להיפגש, רק נכנס העירה וכבר הביאוהו אל משפחת קרליץ ומיד לפגישה, והוא היה יומיים ללא שינה ונרדם באמצע... יש עוד פרטים מענינים על מה שקרה שם ומה חששה הרבנית ומה הרגיעה אחיה החזון איש ואכ&quot;מ). הסטייפלר אישר בחיוך את העובדה. כתב לו הבחור שהוא, הסטייפלר, לא הראשון שנרדם בפגישה. שאלו מרן מי עשה את זה לפניי? כתב הבחור &quot;אדם הראשון&quot;.... כמעט עוד מהדהדות באזני קולות הצחוק הרועם של מרן זצ&quot;ל. אשרי עין ראתה.<br /><br />הזכרתי את החזון איש והרב מפוניבז' בחדא מחתא, ונותר דיו בקולמוס לעוד כמה עובדות מענינות עמם. במיוחד בענין סיני ועוקר הרים (מהרב ברטלר בשביל כדי...) אבל חוששני שכבר רשמתי אותה בעבר...<br /><br />באמת הזכירוני שכבר רשמתי זאת, אבל אני איני יודע לעשות קישורים. אולי אזכה ומלאכתי תיעשה על ידי אחרים.","199","","4449","True","True","False","","1437","212.179.87.186","0","17693","יבמות|עא ע&quot;ב",""),new Message("17784","17763","האם","23/02/12 13:29","ל שבט","תשע&quot;ב","13:29","כדי","כבודו מתכווין למה שכתב ב<a target='_blank' rel='nofollow' href='http://daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=6575'>קישור זה</a>?<br />אותו בחור שנזכר שם הוא ניהו הגאון הרב ברטלר? <br />אם לא, ודאי וודאי שלא יוכל להוציאני כלעומת שבאתי מבלי לספר אודותיו.","249","","4448","True","True","False","","178","109.186.59.104","0","17693","יבמות|עא ע&quot;ב",""),new Message("17785","17784","אכן הוא הבחור.","23/02/12 13:42","ל שבט","תשע&quot;ב","13:42","המכריע","","199","","4448","False","True","False","","145","212.179.87.186","0","17693","יבמות|עא ע&quot;ב","")];var iTotalPages=810;var SeverTime;fInitTree();getPersist(82534);