var UPL_FILES='/Data/UploadedFiles/Forums/';var iUserId='0';var iForumId='1';var iPage='1';var iMessageId=20637;var bRestricted;var bIsRestricted;var bCommunity;var sTopImage;var bCommunityRestricted;var bIsAdmin=false;var sPagingName='Forum.aspx?Id=1';var sMenuOptions="";var userEditMessageViews = 10;var userDeleteMessageViews = 1;var sForumName="פורום הדף היומי";var AdminArr=[new Admin("1","מנהל האתר","1"),new Admin("49","מנהל הפורום","1"),new Admin("86","ברוך","2"),new Admin("125","דוד כוכב","2"),new Admin("159","עציוני","2"),new Admin("199","המכריע","2"),new Admin("249","כדי","2"),new Admin("919","יום יום ידרשון","2")];var TagArr=[new Tag("האם אתה פנוי לסייע בהפצת תורה?","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=5084")];var MgrMsgArr=[new MgrMsg("שימו לב! בכתיבת הודעה בפורום יש לשייך את ההודעה למסכת ודף","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=350"),new MgrMsg("המלצה","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=4168"),new MgrMsg("מקלדת וירטואלית לטובת הכותבים מחו\"ל","http://www.daf-yomi.com/forums/message.aspx?id=455")];var MostViewedArr=[new MostViewed("110490","סימני הש״ס - סוגיות סימנים","שמואל דוד","28/05/26 15:32","595","101"),new MostViewed("110493","חידה לשבת: 3 פעמים פרשת השבוע בדף היומי","עדי דיאמנט","29/05/26 12:31","952","98"),new MostViewed("110488","מטבילין בראשין ואין מטבילין בכיפין, למה?","יעקב ליפשיץ","28/05/26 14:38","53327","81")];var ClosedMsgsArr=[new ClosedMsgs("65830"),new ClosedMsgs("65874"),new ClosedMsgs("65795"),new ClosedMsgs("21834"),new ClosedMsgs("65886"),new ClosedMsgs("66030"),new ClosedMsgs("66259"),new ClosedMsgs("66250")];var MessageArr=[new Message("20637","0","במדור דיוק וחידוש ברש"י מנסה ר' אלף בית","26/07/12 23:02","ז אב","תשע"ב","23:02","יהודי_קדום","לחדש על רש"י הקדוש ד"ה מאימתי קורין וכו' – והגיע עתם לאכול בתרומה
בהסתמכו על שאלת ותשובת המהרש"א: "שמדוע תוס' לא שאל כבר במשנה לגבי כהנים איך יכולים לאכול בתרומה כשעדיין לא קראו את שמע ומסביר המהרש"א שלכן כתוב נכנסים לאכול ולא שאוכלים ממש אלא קודם קוראים ק"ש ואח"כ אוכלים בתרומה ואלי אפשר להסביר זאת במה שרש"י מדגיש כאן והגיע עיתם שרק הגיע הזמן לאכול"
איך אפשר לראות חידוש ואפילו לא חידוש אלא קשר ממשיך בין המהרש"א לבין ההמשך שהוא מביא: "ואלי [צ"ל 'ואולי'] אפשר להסביר זאת במה שרש"י מדגיש כאן והגיע עיתם שרק הגיע הזמן לאכול"
ח"מ, אצלי רשי"י הקדוש לא הדגיש והגיע עתם לאכול בתרומה.
באותה מידה גם אני יכול לומר הסבר ל"הדגשת" רש"י הקדוש ולקשרו לשאלת המהרש"א, הנה כך למשל:
ואקח ברישא מדברי הכותב ר' אלף בית: " אפשר להסביר זאת במה שרש"י מדגיש כאן והגיע עיתם" שהכהנים היו באמצע סעודת חולין כשרה ומותרת וכשיצאו הכוכבים הגיע עיתם לאכול בתרומה ולכן הפסיקו מאכילת החולין ועברו לאכול בתרומתם...
חלילה איני רוצה לרפות ידי העמל בתורה - אך אני מוצא הפרש בין ההצהרה על "אוצר הדיוקים ברש"י" לנכתב כאן.
ואולי שאר הכתיבה תוכיח ההיפך...ואולי יוכח שטעיתי כאן - הלואי.","233","","5061","True","True","False","","589","79.182.173.115","0","0","ברכות|ב ע"א",""),new Message("20638","20637","ישנם כללים ברש"י הנלמדים בעיקר על התורה","27/07/12 02:27","ח אב","תשע"ב","02:27","אלף בית רשי","והכלל הוא שרש"י מעתיק ציטוט מהתורה (כאן זה מהמשנה) אזי הוא מפרש כל מילה שבציטוט וכאן לכאורה הסברו על המילה נכנסים = הגיע עיתם , ומה ראה צורך לפרש זאת בצורה זו אם לא שמתכוין להדגיש בזה את מה שהסברתי, כי יכל לבאר את פיסקה זו כך ,כהנים שנטמאו וטבלו ,והעריב שמשן, נכנסים לאכול בתרומה,
אשמח לקבל הלאה ביקורת ממך
למרות שאינני חושב שאם יש לך עירעור על הדיוק זה אומר שאין כאן דיוק וכמובן שבעים פנים לתורה, בפרט שגם אני הנחתי זאת ב"אולי"","278","","5060","True","True","False","","427","174.91.195.22","0","20637","ברכות|ב ע"א",""),new Message("20664","20637","שאלה צדדית: מדוע כבודו מקפיד על "הקדוש"?","27/07/12 10:24","ח אב","תשע"ב","10:24","Almuaddib","מה משמעות התואר?
על סמך מה מזכה כבודו את רש"י בתואר זה?
במה זכה רש"י שלא זכו לו אביי ורבא, או רבי יהודה הנשיא, או רביע עקיבא?
בתודה מראש
אלמואדיבּ","107","","5060","True","True","False","","278","77.126.158.92","0","20637","ברכות|ב ע"א",""),new Message("20645","20638","יש לי כמה ספרים וקצת ידע מהם על כללי","27/07/12 05:13","ח אב","תשע"ב","05:13","יהודי_קדום","רש"י הקדוש ובכ"ז ותודות לזאת אני חושב שיש כאן הכפפה ואילוץ על רש"י ואולי גם התרחקות מדבריו באיצטלה של חידוש. מהיכי תיתי "שהסברו על המילה נכנסים = הגיע עיתם" ??? וכבר כתבתי על כך.
הוא עושה הדגשה לעצמו " והגיע עתם" ומנתק את המשך רש"י "לאכול בתרומה" וכו'.
אני לא השתכנעתי. גם לא מהרעיון שאפשר לכתוב כל דבר בכוח "וכמובן שבעים פנים לתורה".","233","","5060","True","True","False","","201","79.182.173.115","0","20637","ברכות|ב ע"א",""),new Message("20647","20645","במהרש"א עיינת ?","27/07/12 05:24","ח אב","תשע"ב","05:24","אלף בית רשי","הרי הוא מפרש נכנסים במובן לא ממש מתחילים לאכול, קרי שהזמן הגיע אבל הם יקראו קר"ש ומיד יאכלו, ולמה כל כך קשה להסביר כך ברש"י? זה הרי לא משהוא שרחוק מהפשט למרות הסופרלטיבים בלשון העברית שבציקלונך "הכפפה" וגם לא הבנתי איך למד בדברים שאני מנתק את ה"הגיע עיתם, לכול בתרומה, הפשט פשוט הגיע זמנם לאכול בתרומה ולא התחילו לאכול, כי אם נכנסים פירושו המוחלט אוכלים ממש ומיד היה צריך רש"י להסביר כהנים שנטמאו וטבלו והעריב שמשן מתחילים לאכול בתרומה","278","","5060","True","True","False","","309","174.91.195.22","0","20637","ברכות|ב ע"א",""),new Message("20657","20647","נו... ו... מה הוסיף בכאן?","27/07/12 08:14","ח אב","תשע"ב","08:14","יהודי_קדום","לגבי מישלב העברית: זוהי כתיבתי, אני כותב בשפת הקודש (שלפי מה שהבנתי שפת הקודש שלו היא אחרת) ומשתדל שתהא תקנית ועניינית בתוכנה ואם נראה לו ש"הכפפה" היא סופרלטיב זוהי ראייתו. אני מציע לא לדרג ולתייג את שפת הכתיבה.
אזכיר לו שכבר לפני ימים הערתי לו, בצינעה, בפניה אישית, על שגיאות שנפלו במאמריו ולא הערתי על כך בלשון שהעיר כאן - אם כי אני רואה זאת לשבח ולא לגנאי.
עכ"פ, הדרא קושייתי לדוכתא למרות מה שכתב. אמנם כן אני מחוייב להעמיק ולנמק זאת ומקווה לעשות זאת בהקדם בע"ה.","233","","5060","True","True","False","","176","79.182.173.115","0","20637","ברכות|ב ע"א",""),new Message("20665","20664","לדעתי התואר נשאר מיותם","27/07/12 10:34","ח אב","תשע"ב","10:34","כדי","לאחר שנלקח בכח ממקומו הטבעי, ורק רצה למצוא לו בית אב. זה הכל.","249","","5060","True","True","False","","264","79.183.232.238","0","20637","ברכות|ב ע"א",""),new Message("20666","20664","תשובה חזיתית:","27/07/12 11:21","ח אב","תשע"ב","11:21","יהודי_קדום","בהערכה רבה אשיב ואף אסביר כיצד נוסח תגובתי לר' 'אלף בית רשי' קשורה גם לזאת (שהרי אני מניח שלא בכדי נשאלה שאלתו כאן דווקא).
אך קודם לכול אודה שחסרונו כאן בשבועות האחרונים העיק עלי מאוד ועתה רווח לי. ועוד אוסיף... איני מתפלא כלל שהשאלה באה ממנו.
ובכן:
אינני מסוגל להחסיר, באמירה או בכתב, מיד אחרי איזכור שמו של רש"י הקדוש את המילה המשמעותית עבורי "הקדוש", זהו עניין פנימי, נפשי, אישי שלי בו דבקתי, כאילו אני אומר לרש"י הקדוש תודה על פירושיו (לש"ס בעיקר) המרחיבים את נפשי. ויסולח לי אם אני נשמע רגשן אבל לעיתים בסיום לימוד סוגיא, שאני לא יודע איך להיכנס אליה וודאי איך לצאת ממנה, וכשרש"י הקדוש מאיר את דרכי ומוליכני בבטחה אני מתרגש מאוד מאוד - אולי הגיל? אולי אהבתי לגמרא? אולי שניהם? ממש איני מודאג מה הסיבה - אלה הם חיי ואין מאושר ממני כשאני לומד גמרא עם רש"י בעיון ובהבנה.
הנה הבאת אותי להשתפכות נפש.
אגב הסובלת העיקרית זו אשתי שתחיה (ואני מביא זאת רק כדי להבהיר עד כמה עמוק רש"י הקדוש בנשמתי) שלא פעם נאלצת "לסבול" את שיתופה בלימוד שזה עתה ריגשני.
"הקדוש" - זו המילה שמצאתי כיצד להודות לרש"י הקדוש , התרגלתי בכך ואין בדבר ח"ו שאני מצביע על השוואות לחז"ל , חלילה מלחשוב כך, כפי שאמרתי זהו עניין אישי שלי - ביני לבינו.
אגב, ילדיי ונכדיי יודעים זה שנים רבות להשיב על השאלה את מי ארצה לראות מיד אחרי 120 את הוריי או את רש"י הקדוש.
אודה שלפני מספר שנים שקלתי לא להטריח את השומעים ובעיקר את הקוראים ולהשמיט "הקדוש" ולא הייתי מסוגל.
אם כן דבריי הנ"ל מסבירים, כך אני מקווה, גם את אופן תגובתי למה שנראה בעיניי כהלחם חידושים על דברי רש"י הקדוש, ועוד קשה לי איתם שהם ארוכים ומפותלים עניין שאינו מאפיין את רש"י הקדוש. אזכיר ששמו של ר' 'אלף בית רשי' מעיד על כוונותו בכתיבה ואף הצהיר על כך.
לסיכום: בהוספת המילה המיוחדת "הקדוש" אני מודה באופן אישי לרש"י הקדוש על עזרתו לי בכל יום ויום בהבנת הסוגיות של אביי ורבא או רבי יהודה הנשיא, או רבי עקיבא וכמובן הגמרא בכלל.
לא יוצא לי כאן, אבל בין חברי לעיתים אני אומר "האגרות משה הקדוש" או "הרמב"ם הקדוש" גם כאן זה עניין אישי לפי הרגשתי.","233","","5060","True","True","False","","223","79.182.173.115","0","20637","ברכות|ב ע"א",""),new Message("20667","20665","לא הבנתי כלל דבריו. אנא שיבהיר.","27/07/12 11:21","ח אב","תשע"ב","11:21","יהודי_קדום","","233","","5060","False","True","False","","135","79.182.173.115","0","20637","ברכות|ב ע"א",""),new Message("20679","20665","מקומו הטבעי היה אצל רבי יהודה הנשיא.","27/07/12 13:21","ח אב","תשע"ב","13:21","Almuaddib","עיין ודוק', מי כונה "רבינו הקדוש".
ולעתים אתמהה אם אין התואר מודבק למה שאם לא יוסיפו לו תארים, יש חשש שמא לא ברור שכך הוא.
בתורתנו כתוב. במשנה נכתב. בגמרא מצאנו.
נ.ב.
כדאי מאד למר לבחון היטב מתי הוחל להדביק לזוהר את שם התואר "הקדוש".","107","","5060","True","True","False","","194","84.229.247.85","0","20637","ברכות|ב ע"א",""),new Message("20690","20665","ומדוע להכשילני באי נחת במקום שקיבלנו","27/07/12 18:01","ח אב","תשע"ב","18:01","יהודי_קדום","שלא לעסוק בקדמות הזוהר וכו'?
מדוע אין תגובתו עניינית לדבריי? אם שם ידבר ושם יוכיחני, או, אולי יזכני בברכה על דבריי או חלקם אקבל זאת באהבה.
הרי מבין הוא ויודע טוב ממני להלך בנבכי המפרשים הראשונים והאחרונים - ואם כבר הגיב מדוע לא עניינית? ועדיין לא מאוחר...
הרי ברור שר' אלמואדיבּ לא התכוון כלל להיכנס או להכניס עצמנו למסלול התנגשות שאין לו תכלית. נדמה לי שכבר סיכמנו על כך בצורה זו אחרת.
אגב, לעניין ידיעת הזוהר ושנות התעסקות בו איני יודע מי מבין שנינו טוב יותר. וד"ל.","233","","5060","True","True","False","","235","79.182.173.115","0","20637","ברכות|ב ע"א",""),new Message("20760","20665","לגבי מקומו הטבעי","31/07/12 03:18","יב אב","תשע"ב","03:18","קותי","שמעתי פעם רמז להסבר ואולי הסבר מרומז
שישנם ספרים/מחברים(?) שנוסף להם השם קדוש לדוגמא השל"ה הקדוש או האלשיך הקדוש ועוד דוגמאות ששכחתי
היות ומחד הציבור סירב לקבל את השם "שני לוחות הברית" ומאידך אי אפשר לותר על הספר הזה נהגו לקוראו השל"ה הקדוש מבחינת תיקון לדחית השם המקורי של המחבר כדי לא לפגוע בכבודו של הספר החשוב
וכן ספרו של האלשיך הקדוש שקרא לספרו "תורת משה"
אולי גם כאן היה תהליך דומה
לפי זה נמליץ זכות על יהודי קדום שכנראה כשמו כן הוא ונשאר בידו הספק הראשון ולא הוסיף קדוש לספר הזוהר
כמובן שאחרי דיון כל כך ארוך ונוקב
אין טעם להעלות את השאלה מה משמעות המושג "קדוש"
האם מדובר במשהו בעין או פרישות והפרדה כמו קדושים תהיו, רבנו הקדוש וכו'","217","","5056","True","True","False","","230","89.139.181.20","0","20637","ברכות|ב ע"א",""),new Message("20671","20666","זכורני שאבי אמר לי כאשר למדו בחו"ל","27/07/12 12:28","ח אב","תשע"ב","12:28","קותי","בסביבה החסידית בה גדל היו אומרים
"דאר הייליגר רש"י זאגט" (אידיש בשבע שגיאות)
רש"י הקדוש אומר
ואולי אפשר להפוך את הסיפור על סניגורם של ישראל
שהיו אומרים דאר הייליגאר שבת השבת הקדושה
הוא היה אומר השבת המרפאת כי "היילין" זה גם לרפא
עולה מכאן שאין הכוונה לקדוש במובן שלנו אלה למרפא את הקושיות וחוסר ההבנה
אבי ז"ל אהב ללמוד "עם רש"י"
בדברי הספד על אבי אמרתי כי רש"י בהיפוך הקריאה = ישר
ודי למבין","217","","5060","True","True","False","","364","89.139.181.20","0","20637","ברכות|ב ע"א",""),new Message("20673","20667","בבקשה","27/07/12 12:35","ח אב","תשע"ב","12:35","כדי","יותר מוסכם ומורגל להצמיד לספר הזוהר את תואר "הקדוש", מאשר לרש"י, אם כי בטוחני שהיה כלול ומעוטר בכל מיני קדושות.
התכוונתי שאולי, כעין ועל אותו משקל של התופעה הפסיכולוגית, שכשאדם לא מנתב את כוחותיו הטבעיים במקומות הנכונים, הם פורצים למקומות אחרים ואינם שוקטים על שמריהם, כך גם כאן, לאחר שגדע בחרי אף (בסוד הנסירה...) את צמד המילים "הזוהר הקדוש", נשארה בידו אותה מילה ובחר לשדכה לאשר ישר בעיניו. אולי. יודגש ששידוכו לא רע, אך נמצא חב לאחריני.
וזכורני שפעם שמעתי סיפור אודות מי שהיה רגיל לכנות "קדוש" את מי שלא היה נהוג לכנותו כך וכו', רק אינני זוכר את פרטי הסיפור, ולכן אשאיר את המלאכה למי שמכיר.
וגוף הנידון מזכיר את מה שכתב בספר חסידים סי' תשמ"ה:
כשמזכירים תלמידי חכמים אין צ"ל זכרונם לברכה כמו שאין אומרים כשאנו קורין בתורה על משה ועל אהרן זכרונם לברכה. וכ"ש כשאדם מזכיר טענה מת"ח שאין כותבים ז"ל. שהרי מר בר רב אשי כשהיה אומר בבית המדרש בשם אביו היה אומר אמר רב אשי ולא היה אומר זכרונו לברכה. בתוך י"ב חדש שמת האב אם מזכיר אותו יאמר ז"ל אבל לאחר י"ב חודש לא יהיה אומר. וכן כשאדם אומר שנים מקרא ואחד תרגום כשמזכיר הצדיקים בפסוקים אין צ"ל ז"ל. ע"כ.
וידוע שהגה"ק (...) מבוטשאטש בספרו אשל אברהם מרבה מאוד בתארים אלו של ז"ל כמעט על כל אחד שמזכיר, וגם תארי קדושה ישנם אצלו בשפע, כמו הגמ' הק', השו"ע הק', וכו'. וכבר עמד על זה מדברי הס"ח הנ"ל, המביא הראשון לדפוס של ספרו, וחילק כמה חילוקים.
נ.ב
אנו ערב תשעה באב, ולמרות שבכל אחד בוערת אש מסוג אחר, לפחות נעשה את השתדלותינו לא להצית שוב אש בהיכל בעוון שנאת חינם.","249","","5060","True","True","False","","307","109.67.230.173","0","20637","ברכות|ב ע"א",""),new Message("20672","20671","נפלא. מרגש מאוד.","27/07/12 12:31","ח אב","תשע"ב","12:31","יהודי_קדום","","233","","5060","False","True","False","","125","79.182.173.115","0","20637","ברכות|ב ע"א",""),new Message("20675","20673","עכשיו אני מבין מדוע לא הבנתי כלל כוונתו","27/07/12 12:51","ח אב","תשע"ב","12:51","יהודי_קדום","ב"לאחר שנלקח בכח ממקומו הטבעי" - כי רחוק ממני הדבר לכנות כך הזוהר ועכ"פ תודה על עזרתו בהכוונה בכך.
מה אעשה ואיני סמוך כלל (כבעבר) על הזוהר שהוא כציפור אוח אשר ע"כ לא יקרא בפי קדוש.
לא היה ראוי כלל מצד הרב כדי לכתוב מה שכתב. הרי יודע הוא מה עמדתי התקיפה בעניין. האם הוא רוצה לקיים מחלוקת לקראת תשעה באב?
השבתי כאן באילוץ רב בניגוד להבטחה לעצמי מכניסה חזיתית בנושא.
בדף לב: ברכות אחז"ל:
ארבעה דברים צריכים חיזוק תורה תפילה מעשים טובים ודרך ארץ.
אני לא בטוח שעמדנו היום בלפחות בשניים מהם.","233","","5060","True","True","False","","224","79.182.173.115","0","20637","ברכות|ב ע"א",""),new Message("20676","20675","הכל טוב ויפה. אך מה עשה לך הרב כוכב??","27/07/12 12:54","ח אב","תשע"ב","12:54","כדי","שוב סימנים?...","249","","5060","True","True","False","","225","109.67.230.173","0","20637","ברכות|ב ע"א",""),new Message("20677","20676","מחילה רבה מהרב כוכב בכל לב ולשון","27/07/12 13:04","ח אב","תשע"ב","13:04","יהודי_קדום","כן, שוב נכשלתי בהכוונת דברים למי של אמרם . צר לי מאוד על כך ושוב אני מבקש סליחה.
אתקן זאת לפני שיהא מאוחר.
ולמי שקרא ולא הבין אציין שבתגובתי לעיל לא ייחסתי הדברים לרב כדי. הדבר תוקן לאחר 5 צפיות.","233","","5060","True","True","False","","180","79.182.173.115","0","20637","ברכות|ב ע"א",""),new Message("20691","20677","לכבוד הוא לי, ותודה גם על התיקון","27/07/12 18:57","ח אב","תשע"ב","18:57","דוד כוכב","","125","","5060","False","True","False","","95","95.86.82.67","0","20637","ברכות|ב ע"א",""),new Message("20680","20679","אני מריח כאן מערכה...","27/07/12 13:36","ח אב","תשע"ב","13:36","כדי","לאו דווקא. גם ר' מנחם בר סימאי בפסחים (קד.). וגם ר' יוסי בן המשולם ור' שמעון בן מנסיא, עי' בפירוש ר"נ גאון בברכות (ט:).
סיבת כינויו של רבינו הקדוש בתואר זה, היא העילה הטובה ביותר לכנות כך את ספר הזוהר. עי' לרמב"ם במו"נ וברמב"ן עה"ת וכו' והכל הולך אל מקום אחד. ודו"ק היטב.
זאת, מלבד סיבות רבות וטובות אחרות.
את השורה: "ולעתים אתמהה אם אין התואר מודבק למה שאם לא יוסיפו לא תארים, יש חשש שמא לא ברור שכך הוא" ניסיתי לקרוא מכמה כיוונים ולא יכולתי להולמה.
אשר ל-נ.ב
בערך מאז שהחלת להיקרא יהודי...
התמזל מזלם של אלו שהחלו קוראים לראשונה לתורתינו "התורה הקדושה" שלא היית בתקופתם, כי אז היית מוחה בתוקף, שהרי אפילו משה רבינו (מהיכן תואר זה?) לא תיארה בתואר זה, וכן לא יעשה!...
בענייננו, די לי בזה שהאילן התורן - הגיעב"ץ - דבק בדיבוק תואר זה...","249","","5060","True","True","False","","280","109.67.230.173","0","20637","ברכות|ב ע"א",""),new Message("20681","20680","קדוש קדוש קדוש ייאמר","27/07/12 14:45","ח אב","תשע"ב","14:45","Almuaddib","הנה, הרשב"ם הקדוש חלק פעמים רבות על רש"י הקדוש, אע"פ שהיה הקדוש נכדו של הקדוש.
והנה, רש"י הקדוש פעמים רבות חולק - מבלי לדעת כי הוא חולק - על דברי רבי סעדיה הגאון הקדוש, וכן חולק הרמב"ם הקדוש - במודע ובמשים - על דברי הרס"ג הקדוש, והרמב"ן הקדוש יוצק זהב רותח לפיו של הראב"ע הקדוש, והראב"ד הקדוש שוצף-קוצף נגד הרמב"ם הקדוש, ובליל שבועות - ליל כל הקדושים - שוקדים אחב"י הקדושים על דברי הקדושים.
וגדול מרבן - שמו.","107","","5060","True","True","False","","278","84.229.247.85","0","20637","ברכות|ב ע"א",""),new Message("20683","20681","טוב... ומה כבודו רוצה?","27/07/12 15:45","ח אב","תשע"ב","15:45","כדי","","249","","5060","False","True","False","","245","109.67.230.173","0","20637","ברכות|ב ע"א",""),new Message("20684","20683","הצעת ייעול פרקטית, משמעותית ונבונה לדיון","27/07/12 16:14","ח אב","תשע"ב","16:14","יהודי_קדום","מאחר ואסור ללמוד תורה ביום א' הקרוב אני מציע שנתאסף כאן לדיון על הזוהר.
כמובן שהצעתי תיתבטל אם יבנה בית מקדשנו.
מה דעתכם?","233","","5060","True","True","False","","171","79.182.173.115","0","20637","ברכות|ב ע"א",""),new Message("20685","20684","לדעתי אם יושמעו כאן דיעות פתוחות, הוא","27/07/12 16:24","ח אב","תשע"ב","16:24","כדי","לבטח לא ייבנה. תהיה רגוע.
מלבד זאת, דיון על הזוהר הקדוש מצריך מקורות וממילא לימוד.
ומלבד כל זאת, למרות כל המטחים שספג במשך הדורות, קרנו הולכת ועולה ב"ה, והתוקפים אבד סיברם ובטל סיכויים.","249","","5060","True","True","False","","257","109.67.230.173","0","20637","ברכות|ב ע"א",""),new Message("20686","20684","מה תועלת תצמח מדיון בזוהר הקדוש?","27/07/12 16:52","ח אב","תשע"ב","16:52","Almuaddib","הרי אף אוחז בדעה לא יחליף אותה בעקבות הדיון הזה.","107","","5060","True","True","False","","197","84.229.247.85","0","20637","ברכות|ב ע"א",""),new Message("20688","20685","לצערי הוא להבין את כוונתי:","27/07/12 17:50","ח אב","תשע"ב","17:50","יהודי_קדום","משמעות הצעתי היא שעיסוק בזוהר אינו לימוד תורה ולכן מותר!","233","","5060","True","True","False","","152","79.182.173.115","0","20637","ברכות|ב ע"א",""),new Message("20689","20686","דבריו אמת מוחלטת!","27/07/12 17:51","ח אב","תשע"ב","17:51","יהודי_קדום","","233","","5060","False","True","False","","114","79.182.173.115","0","20637","ברכות|ב ע"א",""),new Message("20700","20690","שרא ליה מריה לכבודו.","29/07/12 20:28","י אב","תשע"ב","20:28","כדי","","249","","5058","False","True","False","","296","109.65.195.7","0","20637","ברכות|ב ע"א",""),new Message("20703","20700","יביע אומר ח"ד סימן ח סקי"ז פוסק:","29/07/12 21:18","י אב","תשע"ב","21:18","יהודי_קדום",""...ומכל מקום כשמהרהר בדברי תורה, ואינו מבין מה שמהרהר, כגון שמהרהר בזוהר הקדוש בתשעה באב, וכדומה, אפשר שאין בזה איסור, דאיכא תרתי לטיבותא".
ובעניין שכתוב בכתבי הגר"ע יוסף שליט"א "הזוהר הקדוש" כבר הארכתי לפני כחמש שנים בדברים עם הרב כוכב.
מי שחי כחמישים שנה מפיו (בעבר גם כפשוטו) של מר"ן מבין ויודע שורש העניין.
אני מוחל לו על טעותו .","233","","5058","True","True","False","","184","79.182.173.115","0","20637","ברכות|ב ע"א",""),new Message("20704","20703","אני פיענחתי את רמזיי. עכשיו תורך...","29/07/12 21:24","י אב","תשע"ב","21:24","כדי","","249","","5058","False","True","False","","233","109.65.195.7","0","20637","ברכות|ב ע"א",""),new Message("20731","20703","מהדברים שכתבתי לרב כוכב לפני מספר שנים","30/07/12 08:03","יא אב","תשע"ב","08:03","יהודי_קדום","על שאלות ששאל אותי והדברים קשורים לכאן:
"ודאי וודאי לא אחדש דבר שידוע הוא שמרן (הרב עובדיה יוסף ולהלן מרן) פוסק בכל לפי השולחן ערוך. ולכן כל מקום שהשולחן ערוך פסק לפי הזוהר נראה כאילו מרן פוסק לפי הזהר.
ולכן, לדעתי יש להעמיד את השאלה מה עמדתו ומה פוסק מרן לגבי הלכות שנכנסו מהזוהר אחרי השולחן ערוך. ובכן:
וכאן אני חייב בגילוי נאות וחשוב: בין השנים התשכ"ד – התשכ"ח למדתי במתיבתא הגדולה בית הראש"ל ברחוב ז'בוטינסקי בירושלים. ראש הישיבה היה מרן הרב עובדיה יוסף. ולכן שמעתי ממנו שיעורים רבים מאוד בהלכה ובתלמוד. כל שבוע נבחנו על ידו. לכן יש לי גם ידיעות שבע"פ.
אחת מהן חשובה לעניינינו: מרן לא חדל ל"תת בראש" (כמו 'יחראב ביתק' הידוע ועוד ועוד....) למי שלא גרס נכון את הגמרא והיה אומר לנו "גירסא, חצי ביאור ! - מה זה זוהר??? !!!" וכוונתו היתה זוהר אתה יכול לקרוא בלי להבין - לא כן תלמוד !
מרן ידע שעם ישראל שקוע רובו ככולו בזוהר (במיוחד צפון אפריקה, בגדד = "הבן איש חי" ועוד) ולכן לא יצא נגדו לא בפרהסיה ולא בשיעורים אבל אנחנו בפעם או בפעמים אחרות קיבלנו את המסר.
הנה עוד דוגמא שאני רואה אותה משמעותית: אומנם ידוע שלפי השולחן ערוך ברכת הלבנה תיאמר רק אחר שימלאו 7 ימים שלמים כמובא בקבלה. ואילו מרן עובדיה יוסף פוסק לאו דווקא שלמים אם חל יום השביעי במוצש"ק וחסר משהו להשלמה. בזה אני רוצה לחזק שמרן הרב עובדיה, לדעתי, לא חש לדעת הזוהר כמו השולחן ערוך .
כאן, ב "נטילת ידיים של שחרית" ובהלכה בכלל בוודאות אני יודע שמרן תמיד מעדיף את הנגלה על הנסתר ובכל מקום שהקבלה חולקת על הגמרא– הוא הולך לפי הגמרא והפוסקים."","233","","5057","True","True","False","","332","79.182.173.115","0","20637","ברכות|ב ע"א",""),new Message("20707","20704","שוב פיספס:","29/07/12 21:47","י אב","תשע"ב","21:47","יהודי_קדום","מה שכתוב: "דאיכא תרתי לטיבותא" . פיענח את העתיד להישאל כי הלא ידעתי דקשיא לך טובא בענין ספירין ע"כ רמזתי על חדא מינייהו: רחמיו וחסדיו דקב"ה על כל בריותיו - גם על הטועים והתועים.
ואין אפילו תחילת הו"א שאענש על ההוא מלה דאמרת - בגין דלא אמרתיה בכוונה למחטי קמי קב"ה, אלא לתקנא חבריא.
עכשיו תורך","233","","5058","True","True","False","","185","79.182.173.115","0","20637","ברכות|ב ע"א",""),new Message("20710","20707","ודאי אינו משיב בגלל לימוד תורה. גם אני","29/07/12 22:43","י אב","תשע"ב","22:43","יהודי_קדום","אמנע מביטול תורה ויחד נשובה אל ה' אלוקינו.","233","","5058","True","True","False","","138","79.182.173.115","0","20637","ברכות|ב ע"א",""),new Message("20736","20731","עירוב פרשיות שנו כאן","30/07/12 11:24","יא אב","תשע"ב","11:24","כדי","מקריאת הדברים, ניכר, לטעמי הרבה בלבול ועירוב מין בשלא מינו.
אנסה לעשות קצת סדר בדברים:
ליכא מאן דפליג בין כל חכמי ישראל הנאמנים (וסליחה אם אני נשמע כמו איזה לבלר) שהזוהר הקדוש הינו מקור מוסמך, לפחות כמו הש"ס. ואם המצא ימצא אחד כזה שאינו סובר כן, הרי הוא בטל במיעוטו.
חילוקי הדיעות הם בדבר השאלה האם יש לזוהר משקל יתר מעבר לנאמר בחלק הפשט של התורה, כבבלי ירושלמי ספרא ספרי וכו'.
שאלה זו אף היא מסתעפת לכמה נתיבים:
1. בהלכה - א. כשהזוהר חולק בוודאות על הש"ס (וזה עצמו מתפצל לכמה חלקים: האם הזכיר הזוהר בפירוש את דעת חכמי הש"ס, האם בש"ס הוזכרה בפירוש דעת הוזהר ונדחית מהלכה, האם חולק על הבבלי או ירושלמי וכו' וכו'). ב. כשיש אפשרות להשוות דברי הש"ס לדברי הזוהר. ג. כשאינו חולק.
ומן הראוי להזכיר את דעת הגאון (כמדומני הובא בשו"ת בנין של שמחה לתלמיד הגר"ח מוואלאז'ין) שלפיו כל הדיון הנ"ל מיותר משום שכלל לא תיתכן מחלוקת אמיתית בין תורת הסוד לבין תורת הפשט, ואם ישנה כזאת, אות היא שלא הבין על אשורה אחת משתיהן. זו גם עמדתו של האדמו"ר האחרון מחב"ד בכמה מקומות מכתביו, והוא אף הרחיב יותר בהיקף הדברים, בין לתקיפותם ובין בהסברם.
2. במחשבה והשקפה.
3. בביאור דברי חז"ל במקומות אחרים ע"פ דברי הזוהר.
4. בענייני חכמת האמת, המכונה קבלה.
5. בערכו וקדושתו - זהו מושג קצת מופשט, וטעון ביאור ארוך.
כל הדוגמאות שהובאו בדבריך מתייחסים רק לחלק הראשון של החלק הראשון, כלומר כיצד יש לנהוג כאשר הזוה"ק חולק חזיתית עם הלכה מקובלת מפי חכמי הפשט הקדמונים. מרן הגרע"י אינו הראשון ואינו פורץ דרך בדעתו הנ"ל, שכן כבר לפני כ-500 שנה כתב כן בשו"ת הרדב"ז במפורש בשני מקומות בח"ד סי' לו ובסי' פ (אם זכרוני אינו מאכזב) שכלל נקוט בידו שכל היכא שהזוהר חולק על הש"ס הלכה כדברי הש"ס, והחרו החזיקו אחריו רבים מגדולי האחרונים כמו הרמ"ע בשו"ת שלו, ומאוד ידועים גם דברי החת"ס שכל המערב דברי קבלה עם הפשט חייב משום זורע כלאים.
בשיטה זו למעשה, החזיקו רוב האחרונים. אודות הסיבה להכרעה זו, נאמרו כמה טעמים: לא בשמים היא, גם בש"ס לא קיי"ל כר' שמעון, הזוהר עצמו לא התכווין לפסוק הלכה למעשה אלא ללמד סודם ושורשם של דברים, ועוד ועוד.
הנסיון ליטול עמדה זו ולהרימה על נס על מנת לפגוע באמיתות הזוהר הינו שקר בוטה ומעיד על תפיסה מאוד שיטחית של הדברים.
(ואגב, למען הדיוק, הטעם שלא מברכים ברכת הלבנה עד ז' ימים הוא לא עפ"י הזוהר, אלא עפ"י ספר שערי אורה להר"י ג'יקאטליא המובא בב"י. וגם מה שנאחז בזה ורצה להביא ראיה מזה על דרכו של מרן הגרע"י, שקר ענה, ואדרבה ממקום שרצה להביא הוא ראיה משם סתירה לדבריו, שהרי לא סמך ע"ז אלא משום כמה צירופים - דעת הכנה"ג, דבזה שרי אף לדעת הר"י ג'יקאטליה, פירוש הרמ"ע בגמ', ועד אחרון - כיוון שלא נזכר מזה בזוהר ובכתבי האר"י. ומכלל לאו תשמע הן, ותראה שאין לדבריך קיום).
נמצא אם כן שאם תמכת יתדותיך באמירות כאלו או אחרות, הרי אתה נשען על משענת קנה רצוץ משום שלא תפסת את גבולותיהם הברורים והעדפת להרחיבם כרצונך לפי מאוייך.","249","","5057","True","True","False","","253","109.65.195.7","0","20637","ברכות|ב ע"א",""),new Message("20739","20736",""לית מן דפליג"??? הרמב"ם בעיניך כלום?","30/07/12 13:07","יא אב","תשע"ב","13:07","Almuaddib",""אבל כל הדברים שבתלמוד הבבלי, חייבין כל בית ישראל ללכת בהם; וכופין כל עיר ועיר וכל מדינה ומדינה לנהוג בכל המנהגות שנהגו חכמים שבתלמוד, ולגזור גזירותם וללכת בתקנותם."
בהקדמתו למשנה תורה, מפרט הרמב"ם את כל השתלשלות התושב"ע, וקובע את מעמדו העליון של התלמוד הבבלי בקביעת ההלכה.
את הזוהר - אין הוא מזכיר כלל וכלל.
אינני מביע כל דעה לגבי ספר הזוהר, אולם אין עוררין על בכירות הגמרא בפסיקת הלכה, וכך כתב הרמב"ם במפורש בהקדמה האמורה. היאך יכול אתה לטעון אחרת?","107","","5057","True","True","False","","284","87.68.51.110","0","20637","ברכות|ב ע"א",""),new Message("20746","20736","יסלח לי כב' תורתו - תורת משה","30/07/12 19:25","יא אב","תשע"ב","19:25","יהודי_קדום","רק בדקות אלה שבתי הביתה ועלי לצאת מיד למנחה ושיעו לכן רק זאת אומר עתה: רק את המשפט הבא קראתי והתחלחלתי שוב עד היכן עמקו שורשי הלענה: " ליכא מאן דפליג בין כל חכמי ישראל הנאמנים (וסליחה אם אני נשמע כמו איזה לבלר) שהזוהר הקדוש הינו מקור מוסמך, לפחות כמו הש"ס..."
לית מאן דפליג?
עד היכן כוח ההגנה העיוורת על אותו ספר מגעת שהוא כותב "בין כל חכמי ישראל הנאמנים " ?
מי שהתנגד לזוהר אינו "בין כל חכמי ישראל הנאמנים " ?
אני חייב לעצור כאן יש לי חובות לבוראי .","233","","5057","True","True","False","","193","79.182.173.115","0","20637","ברכות|ב ע"א",""),new Message("20740","20739","ובכן,","30/07/12 13:19","יא אב","תשע"ב","13:19","כדי","בטרם תערים עוד סימן שאלה, הריני הולך להרגיעו ישראל:
פשוט לך שהרמב"ם ראה את הזוהר?
אני מכיר בעניין זה חמש גישות.
דבריך יכונו אך לפי גישה אחת מהן.
ובכלל, איני מבין מה קול השאון הזה, הרי אתה כתבת:
"אולם אין עוררין על בכירות הגמרא בפסיקת הלכה, וכך כתב הרמב"ם במפורש בהקדמה האמורה".
ואני כתבתי:
"כבר לפני כ-500 שנה כתב כן בשו"ת הרדב"ז במפורש בשני מקומות... שכלל נקוט בידו שכל היכא שהזוהר חולק על הש"ס הלכה כדברי הש"ס, והחרו החזיקו אחריו רבים מגדולי האחרונים... בשיטה זו למעשה, החזיקו רוב האחרונים".
ומשכך, מה לך כי תלין:
"היאך יכול אתה לטעון אחרת?"
ישים נא לבו בפעם הבאה דלא יטעה אגב שטפיה.","249","","5057","True","True","False","","303","109.65.195.7","0","20637","ברכות|ב ע"א",""),new Message("20742","20740","תרי כדי כאן?","30/07/12 16:20","יא אב","תשע"ב","16:20","Almuaddib","הלוא הגבתי לדבריך, הנה:
"ליכא מאן דפליג בין כל חכמי ישראל הנאמנים (וסליחה אם אני נשמע כמו איזה לבלר) שהזוהר הקדוש הינו מקור מוסמך, לפחות כמו הש"ס. ואם המצא ימצא אחד כזה שאינו סובר כן, הרי הוא בטל במיעוטו."
מי שכותב "לפחות כמו הש"ס", אינו מעניק את הבכורה לש"ס, ואכמ"ל.
וכעת, האם טעיתי אגב שטפי, או שמא תרי כדי הוו?","107","","5057","True","True","False","","180","77.127.40.238","0","20637","ברכות|ב ע"א",""),new Message("20750","20740","הנה עובדות על הזוהר שאי אפשר להכחישן:","30/07/12 21:37","יא אב","תשע"ב","21:37","יהודי_קדום","1.ברור כי רק מסוף המאה הי"ג לא נודע דבר על הספר
2. הופעתו הראשונה הייתה בספרד
3.תמיד, תמיד, תמיד מאז הופעת הספר שמו של ר' משה די ליאון היה קשור באחד מאלו או בכולן לגילוי הספר: כמעתיק, כמחבר או כמשווקו
4.זהו ספר גאוני בכל רובד כמותי או איכותי
5. השפעתו על מי שנחשף לו היא עצומה - וגם חכמים עצומים ומובהקים - הושפעו ממנו במשך מאות שנים
5. ספר הזהר מוכיח שליטה מלאה בכל כתבי ההלכה אך בעיקר באגדות ידיעה המובעת אף היא בצורה יצירתית ובגאוניות עצומה.
6. הארמית של הזוהר הינה ארמית מיוחדת ומלאה במילים שנוצרו וקיימות רק בו ואינן הארמית של התלמוד
7. פשוט שבזמנו של התנא רשב"י דיברו דווקא עברית ולא ארמית, ודברי רשב"י מובאים במשנה ובתלמוד דווקא בעברית, לשון התנאים.","233","","5057","True","True","False","","172","79.182.173.115","0","20637","ברכות|ב ע"א",""),new Message("20743","20742","אחד, אחד.","30/07/12 17:14","יא אב","תשע"ב","17:14","כדי","האמת היא שלא כ"כ נעים לי שאנו דנים בדבריי משל היו "מקור מוסמך" נוסף, אך אעשה זאת לצורך העניין, ואף כי דברים פשוטים הולך אני לכתוב.
"מקור מוסמך" - כלומר אמין, בעל סמכות, מקובל, בעל משקל. סמכותו של המקור אינה קשורה בהכרח כלל למשקלו ההלכתי, כמו שבית שמאי הינם מקור מוסמך דיו, אע"פ שדבריהם במקום בית הלל אינה משנה, וכן ר' אליעזר במקום השאר, ואביי במקום רבא, ורב יוסף במקום רבה וכו' וכו'. יש?
הלא אני תוך כדי (...) דיבור, "נתתי" את הבכורה ההלכתית למסורת הפשט באופן מוצהר וגלוי כאשר ציטטתי לעיל, ואדמותיב לי מעלמא הו"ל למירמי מדידי אדידי. וודאי לא יחשדני בטעות איומה שכזאת, דרישיה לאו סיפיה וסיפיה לאו רישיה באותה הודעה.
ומעתה בכתבי "לפחות כמו הש"ס" ציפיתי שתובן כוונתי ע"פ החילוקים שכתבתי באופני מעמד הזוהר, שזהו ליתר החילוקים.
למשל: אם נקח את הכותרת "מחשבה והשקפה" - בש"ס שלנו לא נזכרה להדיא אמונת הגלגול [וידוע מ"ש בהקדמת סדר הדורות מנדה ל: ועי' בח"א אצלינו בנדה ע: ובתענית כה: ובמו"ק טו: ובניצוצי זוהר ריש משפטים. ואכמ"ל], ואף היו חלק מהראשונים שתקפו בחריפות אמונה זאת (כמו רס"ג, העיקרים, ר"א ן' מגאש, ר' חסדאי קרשקש, ר' ידעיה הבדרשי, ועוד), ובזוה"ק - כן [ואין רצוני להתפלמס כאן ספיציפית אודות נושא זה, אלא הבאתיו לדוגמא בעלמא להבהיר כוונתי]. בעניינים אלו שהם עניינים רוחניים-שמיימיים-מופשטים יש לזוה"ק משקל רב יותר מחכמת הפשט, בגלל הסיבה המובנת שאין זו המגמה שם להתעסק בנסתרות, וגם מה שכן הוזכר, הוא ברמיזה גדולה וכחותה על הגחלים.
וכל הנ"ל היה פשוט מאוד בדבריי שבראשונה ולא היה צריך לפנים, ותמה אני על עצמי למה הוצרך לכך.
מסקנה דדינא: אכן טעה בשיטפיה, וחד כדי הוי.","249","","5057","True","True","False","","241","109.64.207.149","0","20637","ברכות|ב ע"א",""),new Message("20744","20743","תמהני על כבודו, שמכל הדוגמאות בחר בהבל","30/07/12 17:40","יא אב","תשע"ב","17:40","Almuaddib","ודומני כי אל לו לכבודו לצפות שתובן כוונתו על פי חילוקים, אלא להקפיד ולכתוב כך שיובן.
שמחה רבה שמחתי שאין לתלות בו בוקי סריקי כמו בכורת הזה"ק על פני התלמודים ונחה דעתי.
תמיהה גדולה תמהתי על שמכל מה שיש, בוחר הוא באמונת ההבל, אע"פ שיודע הוא מה שכתבו עליה בעלי התריסין, והלוא אינו אלא כנותן חרב ביד היעב"ץ ודעימיה, שכתבו על הזוהר את שכתבו.","107","","5057","True","True","False","","211","77.127.40.238","0","20637","ברכות|ב ע"א",""),new Message("20751","20750","שפת הדיבור היתה ארמית","30/07/12 21:52","יא אב","תשע"ב","21:52","המכריע","מחילה מכבודו דוקא שפת הדיבור בימי בית שני היתה ארמית. למרות שהמשנה נכתבה בלשון הקדש. כשהמשנה מביאה את לשון העם, כמו נוסחי שטרות במס' כתובות ועוד הרבה, היא תמיד ארמית. ומאות הכתובות למיניהן ששרדו מאז מוכיחות זאת.
כך שאין כל פלא, אם היתה להם סיבה לכתוב בארמית זרות לא היתה כאן.
יאמין כבודו אילו טענות אלו שהבאת הן אלו המוכיחות את אי קדימותו של הזוהר, אין בהן כלום. יש טענות הרבה הרבה יותר חזקות לאין ערוך, שבאמת לא פשוט להתמודד מולן.
חבל על הזמן על כל הדיונים האלו . אין זה מוסיף כבוד לאף אחד מהמשתתפים. אני עצמי סוכר את פי גם כן. דומני רק שהרב כדי מפריע לו דבר אחד בלבד, ואני רוצה לשמש לו לפה ולש"צ,
לא נאה הדבר לחזור על הדיון הזה בכל פעם שמישהו מביא ראיה או סימוכין מהזוהר. הן כולנו יודעים שיש מספיק שלומי אמוני ישראל שהספר קדוש אצלם וסמכותי, ומדוע להרגיז? מה עוד שהדברים נאמרים בנחרצות כזו כאילו זו נחלת הכלל, והמאמינים בקדמות הזוהר הם איזו כת של תמהונים. את זה מדגיש הרב כדי שליט"א, שאין הדבר כך. עדיין הדעה המקובלת (סטטיסטית) בקרב יהודים שאינם נשענים על מחקרים מודרנים, אלא ניזונים מכתבי כמעט כל רבותינו היא שהזוהר קדוש קדום וסמכותי.
על כן אחי ורעיי, דומני שאפשר להסתפק בכך שהדעות השונות כבר נאמרו כאן בהרחבה, וזה לגיטימי להשתמש בזוהר, ומי שבשבילו אין בכך כלום, יתאפק נא למען השלום והכבוד.","199","","5057","True","True","False","","341","85.130.221.217","0","20637","ברכות|ב ע"א",""),new Message("20752","20751","אני מקבל עלי את דברי כבודו","30/07/12 22:02","יא אב","תשע"ב","22:02","יהודי_קדום","ויעזרני ה׳ לשמור הוראת הרב המכריע ככתבה וכלשונה.","233","","5057","True","True","False","","117","79.182.173.115","0","20637","ברכות|ב ע"א","")];var iTotalPages=867;var SeverTime;fInitTree();getPersist(84272);