סקר
איזה דפוס אני מעדיף?
טלמן
וגשל
עוז והדר
מסורת הש"ס


 
Skip Navigation Links > > > היוזמה שדילגה על כל המהמורות בתוך פחות מ-24 שעות
מפעל הדף היומי

היוזמה שדילגה על כל המהמורות בתוך פחות מ-24 שעות

שמעתי את טענות הנאספים בהקלה מסוימת. נו, באמת אי-אפשר לפתוח את השיעור, חבל… אבל בשעה 2:00 בלילה צלצל הטלפון בביתי. מעבר לאפרכסת דיבר בהתרגשות אחד המשתתפים…

היוזמה שדילגה על כל המהמורות בתוך פחות מ-24 שעות: סיפורו של מגיד-שיעור בדף היומי


"היה זה יומיים לפני תחילת המחזור החדש בדף היומי, בשעה מאוחרת בלילה לאחר אמירת 'סליחות' עמדנו מספר אנשים בבית הכנסת ושוחחנו על סיום הדף היומי העומד על הפרק. תוך כדי הדברים אמרתי בדרך אגב, כי בשכונתנו הגדולה אין שיעור דף היומי ואולי כדאי לייסד כזה. אמרו לי השומעים: 'נו, קריינא דאיגרתא!' השבתי להם כי זה לא מספיק, והצעתי שנחלק את אמירת השיעור בין מספר אברכים אשר ישמשו בתורנות בתפקיד מגיד השיעור.

"נענה אחד השומעים ואמר: 'בבית הכנסת קיים שיעור נוסף, ואף על פי שמגיד השיעור הוא תלמיד חכם מופלג ובוודאי ישמח עם הקמת שיעור דף היומי, מכל מקום, אין ראוי לייסד שיעור דף היומי בלא לקבל את הסכמתו'.

"משתתף אחר אמר: 'צריך לקבל רשות מהמרא דאתרא שליט"א'. דא עקא, שבאותה תקופה קשה היה לפגשו, עקב מנוחה שנכפתה עליו לאחר מחלה. אחרים הוסיפו ואמרו, כי בית הכנסת משתייך לתנועת צעירי אגודת ישראל, ויש צורך לקבל את רשות הנהלת התנועה; זאת ועוד, כדי להקים שיעור יש להדפיס מודעות, והזמן קצר.

"אני שתקתי וה'רעיונות' המשיכו לזרום. 'לא כדאי לפתוח שיעור יומיים בלבד לפני החגים', טען אחר בלהט, 'השיעור יתפרק לפני שהוא מתבסס, כדאי להתחיל 'אחרי החגים'… המשתתף האחרון שעד כה לא התערב, הוסיף ואמר, כי בנוסף לכל הנ"ל ראוי ונדרש לבקש את רשותו של הגבאי.

"דממתי. כדי למלא את רשימת המטלות שפורטה בן רגע על ידי הנאספים, היה עלי להתפנות למספר ימי עבודה רצופים… ברוך ה', אני עמוס מטלות נוספות הממלאות את כל זמני, ומטבע הדברים שמעתי את הטענות ואת המענות בהקלה מסוימת – נו, באמת אי אפשר לפתוח את השיעור, חבל…

"אבל… השעה הייתה קרובה לשתיים בלילה כאשר הטלפון בביתי צלצל, מצידה השני של האפרכסת דיבר בהתרגשות אחד המשתתפים באסיפה. 'בא ניצור עכשיו קשר עם מגיד השיעור הקיים זה מכבר בבית הכנסת ונתייעץ עמו'. השעה שתיים בלילה, התקשרנו, הוא שמע את הדברים בשמחה רבה, ואדרבה, עודד אותנו להגדיל תורה ולהאדירה. מטלה אחת מתוך רשימה כל כך ארוכה – הוסרה. עדיין נותרו דברים רבים לעשותם, החלטתי לעמוד מן הצד ולראות כיצד יפול דבר.

"והדברים נפלו, יהודים יקרים, במהירות וביעילות! עם בוקר יצאתי מביתי, ומיד בצעדיי הראשונים פגשתי את הרב חיים ברילנט ז"ל, מנהל תנועת צא"י. הצעתי לפניו את הרעיון, והוא ברך על כך בפה מלא. כעבור מספר צעדים 'נקרה' בדרכי גבאי בית הכנסת… גם הוא התלהב. אותו יום נזקקתי לבקר אצל הרופא, והנה בחדר ההמתנה ניגש אלי אברך ושח בפניי כי שמע אמש את הדיון שהתקיים בבית הכנסת – 'מה יצא?' הוא שאל. לא ברור, אמרתי לו. הוא השיב כי יבקש מרעייתו להכין מודעה יפה על פתיחת השיעור, אף על פי שספק אם השיעור ייפתח, כדי שאם אכן ייפתח – המודעות לא יהוו עיכוב.

"סיימתי את ענייני אצל הרופא, יצאתי אל הרחוב ו'נתקלתי' בחתנו של הרב שלנו שליט"א. אני לא פציתי את פי והוא אמר לי: 'אף על פי שאין כעת גישה לחותני שליט"א, אך אם אתה זקוק לדבר דחוף אתה יכול לשאול דרכי'… נזכרתי שיש לי שאלה אם כדאי לפתוח שיעור יומיים לפני ראש השנה, ובכלל, עלי לקבל את ברכתו ואת הסכמתו לכך. 'בא נלך אליו עכשיו', הפטיר החתן. כעבור מספר דקות יצא עם חיוך רחב: 'הרב אמר שדברים טובים לא דוחים, ומי אומר שהחגים יפריעו? וכמובן, הוא בירך להצלחה מרובה'.

"באותו ערב הגיעו המודעות המרשימות לביתי. מה יכול הייתי לעשות? הדבקנו אותם בשכונה.

"למחרת בערב, יום שני, אור לכ"ז אלול, נכנסתי לבית הכנסת בשקט, בלא לארגן גמרות, בלי רעש, אולי בסוף אף אחד לא יבוא… הבטתי לפינת בית הכנסת והבחנתי בשש-עשרה זוגות עיניים התולים מבט מצפה, להתחיל ללמוד דף היומי. השיעור קם והפך לעובדה! ברוך ה' אשר לא עזב חסדו. במשך השנים נוספו לומדים רבים, ובחסדי ה' מעולם לא בוטל שיעור דף היומי, כולל בראש השנה, בליל יום הכיפורים ובהושענא רבא, בליל פורים, בערב פסח וכדומה.

(גיליון סיפורים וליקוטים נפלאים – פקודי תשע"ט)

מקור: דרשו


עיצוב: אפרת נוילנדר | תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר