סקר
איך אתה מסתדר עם פירוש הרשב"ם לב"ב?
מתגעגע לרש"י
קשה אבל שווה!
חבל שיש רק על ב"ב!


 
מפעל הדף היומי

דפדף, כבוד הרב

דפדף, כבוד הרב / רבקה יפה

 

רבקה יפה שמעה את רב בית הכנסת מלין על תרבות הדף היומי ונפגעה בשם עשרות אלפי הלומדים

מתברר שלא כולם חושבים שדף יומי זה שוס. בשבת האחרונה בחר רב בית-הכנסת שלנו לרדת על העניין קבל עם ונשותיו שהתייצבו לברכת החודש. חגיגות הסיום עלו לו על העצבים, הגיעו לו עד פה. "יש מצווה ללמוד תורה, אין מצווה ללמוד דף ביום, וזה גם לא מעשי" דרש הרב מעומק הלב, "דף בשעה זה לעשות צחוק מהגמרא, אף אחד לא מבין כלום מלימוד כזה, העיקר להגיד למדתי, ואופס חגיגה".

עמדתי בעזרת נשים והסתכלתי על אפרת. ראיתי איך לחייה בוערות ואגרופיה נקמצים. הרב המשיך במרירות, "מישהו באמת חושב שככה לומדים תורה? הרי דף גמרא צריך ימים ושבועות וחודשים כדי להבינו ולא סדנת אינסטנט. תורה זה עמל יומם ולילה, שעות על שעות. ככל שיידרש הזמן". הרב כמעט בכה בתחינה, ניכר היה שליבו נחמץ, אבל אני חשבתי על אפרת שהמחיצה הגבוהה והאטומה בבית הכנסת מונעת ממנה להחליף מבטי עידוד עם בעלה שרק השבוע סופסוף קיבל על עצמו להתחיל, וכבר ארבעה ימים ברוך השם טפו טפו טפו.

חצי שנה הם מדברים על זה, אבל הוא לחוץ בעבודה, לחוץ בלימודים, בבית. "בחייך, את יודעת איזה עול זה. זו התחייבות יום יומית. גם ככה אין לי זמן לנשום". והיא, "הבית עלי, תעבוד פחות שעות, אני יודעת שזה חסר לך". והוא, "וחוץ מזה, מה זה דף ליום? לא רציני. את יודעת כמה היינו מקדישים לדף גמרא בישיבה?". והיא, "עזוב נוסטלגיה. זה לימוד מיוחד לבעלי-בתים כמוך, זה משהו שיכניס טעם ערכי לחיים שלך, לבית שלנו".

יש לו אלרגיה למונח "בעלי בתים". פעם הוא היה "בן תורה", אבל זה היה מזמן. היום הילדים לומדים בישיבות, ואילו הוא כבר שנים מקדיש את יומו לפרנסה. הייטק שמייטק אומר הרב, אבל הוא מצטיין בכך, הוא אוהב את זה, הוא מתוגמל כערכו, ואיך אומרים אצלנו... ברוך השם, יש ממה לתת צדקה.
פעמיים בשבוע שיעור תורה בערב, מדי פעם הרצאה או עיון בספר, בשבת יש שניים מקרא ואחד תרגום, והאמת? זהו פחות או יותר. טלוויזיה אין בבית, כך שגם הערבים מוקדשים לעבודה עם המחשב.

בשבוע שעבר נסע לכנס מחשבים בוושינגטון. התארח אצל יהודים, אנשי עסקים מכובדים ועסוקים, שהזמינו אותו לסיום הדף היומי שלהם, "אנחנו לומדים כל בוקר כבר שמונה שנים. כשרוצים יש זמן". האחדות הכלל עולמית הזו של יהודים נגעה ללבו. חזר ואמר לאפרת, "כנראה בשביל זה הייתי צריך לנסוע לשם. אני חייב שיעור בבוקר לפני התפילה, אחרת לא אצליח להתמיד", והוא התחיל. זה אומר 6:00 בבוקר כולל שבת, זה אומר שיותר אי אפשר לעבוד במחשב עד שתיים בלילה, זה אומר שיום יום יצטרך להילחם עם העצלות, זה אומר שאפרת בעננים, מתקשרת לבשר לי: יש!

רב בית הכנסת מחה בדרשת השבת על מסחור הדף היומי, כי בחלומו עם ישראל כולו בני תורה שתורתם אמנותם, והם מציפים בהמוניהם את הישיבות, אשכולות אשכולות של תלמידי חכמים מעמיקים בעיון. "זה לא רציני" זועק הרב, "אי אפשר להתחיל כל יום דף חדש, אני מכיר את הגמרא". אגרופיה של אפרת נקמצים בתסכול, "את הגמרא הרב מכיר, אותנו לא. הלוואי שנצליח להתמיד בדף היומי". ונאמר אמן.

[מקור: NRG יהדות 9/3/2005]


עיצוב: אפרת נוילנדר | תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר