סקר
האם אתה משתמש ב"מרגליות הים"?
באופן תדיר
פה ושם
אף פעם לא
לא מכיר


 
מפעל הדף היומי

תורתי, אשתי

תורתי, אשתי


"אם אתה לומד אותה - היא אוהבת אותך, מתגעגעת אליך, נעלבת ממך. יש בה חיות משל עצמה. זה לא כמו לגשת לטקסט עתיק, אלא כמו לנהל מערכת יחסים עם מישהי". רגע לפני שהוא מסיים, בפעם הראשונה בחייו, ללמוד גמרא, אהרן רזאל מספר לדודו כהן על השינוי שהיא חוללה בחייו


דודו כהן | 29.07.2012 [מקור: בית אבי חי]

"מעשה נורא בחסיד אחד שהיה מתייחד במקום אחד, והיה למד בו מסכת חגיגה/ והיה מהפך בה ומהדרה כמה פעמים, עד שלמד אותה היטב/ ולא היה יודע מסכת אחרת והיה מהפך בה ומהדרה/ כיוון שנפטר מן העולם, היה בביתו לבדו ולא היה שום אדם יודע פטירתו/ באה דמות אישה אחת ועמדה לפניו, והרימה קולה בבכי ומספד, ותרבה צעקתה" (אהרן רזאל, "חגיגה")

לא מעט אמנים לומדים גמרא מדי פעם, אבל אהרן רזאל הוא מהבודדים שהפך את התחביב לעיסוק של ממש. בד בבד עם הקריירה המוזיקלית הענפה שלו, הוא לומד חצי יום בכולל ליטאי ירושלמי. רזאל מצהיר בלא מעט הזדמנויות על ההנאה שהוא שואב מכך, ואפילו משלב זאת בשיריו, למשל ב"חגיגה".

ההיכרות הראשונית של רזאל עם הגמרא התרחשה בבית הספר בכיתה ד'. הוא לא הבין את המרכזיות של הגמרא בעולם התורני, אבל בהמשך, כשלמד מוזיקה אצל פרופ' אנדרה היידו, החל להבין את המשמעות. "פרופ' היידו, זוכה פרס ישראל ובעל תשובה בעצמו, סיפר לי שהוא חזר בתשובה בזכות הגמרא", מספר רזאל, "בשבילי זה היה מאוד מיוחד, מאוד שונה מסיפורים של אנשים שחוו חוויה מסוימת, שניצלו מאירועים קשים או שאיבדו אדם קרוב. לחזור בתשובה בעקבות הגמרא - יש בזה משהו אחר. היידו סיפר לי שכחילוני, למד גמרא בחברותא עם במאי קולנוע, וזה פתח אצלו עולמות שלא הכיר קודם. בהתחלה התעסקות עם ביצה שנולדה ביום טוב נכנסה ליצירות שלי, ואחר כך נושאים הלכתיים נכנסו ליצירות שלי, כמו 'הקרם והביסקוויט' - שיר הקרמבו. בגמרא טמונה הייחודיות של עם ישראל. הדיאלקטיקה המיוחדת שיש בה היא אחד הסודות של עם ישראל, שהופך אותך לשותף פעיל ביצירת התורה שבעל פה, מפני שלכל אחד יש אפשרות לחדש בה".

המפגש השני של רזאל עם הגמרא התרחש כחוזר בתשובה טרי שברח לצפת כדי לחפש את עצמו. "כמה משפטים ששמעתי מהרב בישיבה הצפתית גרמו לי לשבת ללמוד גמרא כל החיים", הוא מספר, "את אחד הרעיונות ביטאתי ב'חגיגה', שמספר על איש שלומד כל הזמן את מסכת חגיגה ועל אישה שבאה לבכות עליו כשהוא נפטר. מתברר שהאישה היתה למעשה מסכת חגיגה בעצמה. הרעיון הוא שהתורה היא דבר חי ומגיב, כמו אישה. כמו שאתה אוהב את התורה, כך גם היא חשה כלפיך. אם אתה לומד אותה - היא אוהבת אותך, מתגעגעת אליך, נעלבת ממך. יש בה חיות משל עצמה. זה לא כמו לגשת לטקסט עתיק, אלא כמו לנהל מערכת יחסים עם מישהי, שהיא למעשה התורה. היא מצפה ממך לדברים שונים, אתה צריך להשקיע בה, וככל שאתה לומד אותה יותר, אתה מרגיש יותר את החיות שבה. וכשאתה מבין את זה, ברור לך שזאת מערכת יחסים לכל החיים".

"עד אשר נתקבצו ההמון ותאמר להם: 'ספדו לחסיד הזה וקברוהו, וכבדו את ארונו ותזכו לחיי העולם הבא, שזה כבדני כל ימי, ולא הייתי עזובה ולא שכוחה'/ מיד נתקבצו כל הנשים וישבו עמה, ועשו עליו מספד גדול ועצום/ ואותה אשה בוכה וצועקת. אמרו לה: 'מה שמך?' אמרה להם: 'חגיגה שמי'/ כיוון שנקבר אותו חסיד נעלמה אותה אישה מן העין. מיד ידעו שמסכת חגיגה היתה, שנראית להם בצורת אישה" ("חגיגה")

ההתייחסות של רזאל ללימוד הגמרא לא הסתכם במסכת חגיגה. הוא תיעד את ההיכרות המשמעותית הראשונית בשיר "דרך חדשה" מתוך אלבומו "מחובר". וכך הוא שר: "אני רק זוכר שמצאתי עצמי יורד מדרגות סמטה בצפת/ הזמינני אדם ללון אצלו ולא שיערתי שכבר למחרת/ אהיה רכון על סטנדר לומד גמרא עם יהושע, מנסה להבין את הפשט".

"בשיר הזה אני מספר על הדרך שלי בלימוד התורה", הוא מספר, "יהושע היה החברותא הראשון שלי, והוא לימד אותי את סוד הגמרא. הוא היה אמן מיסטי שפגשתי ביומי הראשון בצפת. האמנות שלו היתה לגזור אותיות. הוא אמר שהעולם נברא באמצעות אותיות, ובשבילו, דף הגמרא הוא כמו מנהטן. אתה מתעסק עם פרה שנפלה לתוך בור, אבל השאלה היא עד כמה אתה מסוגל להיכנס לעולם הווירטואלי הזה. הוא גם הסביר למה אנשים שלומדים בישיבה לובשים שחור: בגלל ההזדהות עם האותיות של דף הגמרא. הרעיון היה למצוא את התמצות בתוך הגמרא. יהושע היה עושה אפילו מדיטציות על הגמרא - מסתכל על משפט ומתבונן בו ארוכות. במשך שנתיים-שלוש למדנו ביחד, ומתוך הלימוד הזה, הייתי מלחין שירים ושואב כוח. באיזשהו מקום, הגמרא גרמה לי לפתח עולם פנימי".

בי"ד באב יסיים רזאל לראשונה בחייו את הש"ס, כחלק מסיום הסבב ה-12 של הדף היומי. הוא הגיע ללימוד דרך שיעור הדף היומי שמעביר אחיו הרב יהודה רזאל בבית הכנסת בית יצחק בנחלאות. "בדף היומי גם יש סוד. הרעיון אומר שבחורף, בקיץ, בחופש, בדרך להופעה, אתה חייב ללמוד דף. כל יום, מבלי להפסיק".

"אמרו לי: בוא עם גיטרה, הדלקנו נרות, יושבים ושרים נִגונים/ זה צַו השעה, זה מה שהדור צריך – חוָיות ורִגושים/ אמרתי להם: אשריכם, מלאכת קֹדש כל מעשיכם/ הרבה שליחים למקום, בטוחני שתמצאו את האיש הנכון/ אבל אני קבעתי את מושבי פה בבית המדרש/ אני קבעתי את מושבי פה בבית המדרש" (מתוך הסינגל החדש של רזאל, "קבעתי את מושבי בבית המדרש", המוקדש ללימוד התורה)


עיצוב: אפרת נוילנדר | תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר