סקר
האם אתה משתמש ב"מרגליות הים"?
באופן תדיר
פה ושם
אף פעם לא
לא מכיר


 
מפעל הדף היומי

לאורו של הדף היומי

לאורו של הדף היומי / הרב יעקב אריאל


[מקור: הצופה 25/2/2005]

על הלמדנים שיצאו מהישיבות מוטלת אחריות גדולה יותר. עליהם להקים חוגי למוד בכל אתר ואתר וללמד את העם תורה. כל מי שיכול ללמד חייב ללמד אחרים. המודעות, האחריות וההרגל לכך יכולים להתחיל בישיבה עצמה

בקרוב יסיימו לומדי הדף היומי את הש"ס ויתחיל מחזור לימוד חדש. זו הזדמנות לצרף ציבור נוסף למעגל הלומדים. הדף היומי הוא בעל ערך גדול. בו זמנית לומדים את אותו הדף בכל העולם, למדנים וסוחרים, זקנים וצעירים, משכילים ובעלי בתים פשוטים, חרדים ודתיים-לאומיים, בעיר ובכפר, בקיבוץ ובמושב, בארץ ובחו"ל. בכל אתר ואתר. התופעה מלבבת: אנשים מכל השכבות, החוגים והעדות, מקדישים יום יום בין חצי שעה לשעה ללימוד הדף היומי. יש משכימי קום ויש מאחרי נשף, ויש הפוסקים מעבודתם באמצע היום לשם לימוד הדף היומי. יש לומדים ערניים, המקשים ומשיבים ויש שומעים פסיביים. ויש גם כאלו הנרדמים על הדף מרוב עייפות. אולם דווקא אלו ראויים להערכה, שלמרות עייפותם, ולמרות הידיעה שייתכן ולא יוכלו לקלוט את כל הנלמד הם מתעקשים להשתתף בלימוד הקבוע. על עצם הרצון ללמוד והשאיפה לדעת ראויים הם למלוא ההערצה. יש סוגיות עמוקות שלא תמיד ולא כולם מבינים אותן. גם המלמד מתקשה מאוד בהבנתן. ואעפ"כ בכוח ההתמדה ממשיכים באותו קצב ומגיעים לסוגיות קלות ומובנות יותר. העקביות, ההתמדה וכוח הרצון הם המאפיינים את לומדי הדף היומי.
 

בין קודש לחול

כאן נעוץ ההבדל בין קודש לחול, בין לימוד תורה לכל ידע מדעי. בלימוד תורה המאמץ הוא העיקר, בעוד שבלימוד מדעים הידע, ההישג הם התכלית העיקרית. ומכאן תשובה לשואלים: מה התועלת בלימוד דף יומי, ללא עיון וללא חזרה, הרי אין שום סיכוי לזכור את הנלמד? הרי כל דף חדש משכח לכאורה את קודמו, אדם יכול לגמור את כל הש"ס כמה וכמה פעמים ולא לזכור על בוריו אפילו דף אחד!

אמת, הדף היומי אינו תחליף ללימוד הישיבתי, העיוני והמעמיק. הוא לא בא במקום החזרה והשינון, שרק באמצעותם יכול אדם לרכוש בקיאות הגונה בש"ס. מעלתו של הדף היומי בכך שהוא יוצר מסגרת מחייבת, שבה על האדם להספיק כל יום דף אחד. אין שום אפשרות לדלג אפילו לא על יום אחד! המסגרת הקבועה והרצופה לוחצת ומדרבנת וזו מעלתה. כי ההתקדמות בלימוד היא רצופה, ללא הפסקה, בחול ובשבת, בחג ובתענית. אפילו בתשעה באב, שאסור בלימוד תורה, מסגרת הלימוד של הדף יומי מתקיימת (אלא שמקיימים אותה במוצאי ת"ב).
 

תורה ועבודה

מצות תלמוד תורה כחובה יום-יומית חייבת לתפוס את מקומה הראוי בסולם הערכים ובסדר היום שלנו. יהדות ללא תורה מתנוונת ומדרדרת. דווקא בימינו, שההשכלה הפכה להיות נורמה מקובלת, לא ייתכן שההשכלה התורנית תפגר אחרי זו הכללית. עיוותים רבים בהשקפת העולם ובסדרי החיים נובעים מנתק מלימוד קבוע של תורה. משמעויות שונות מיחסים לרעיון "תורה ועבודה". אולם תורה כפשוטה, של לימוד קבוע, מה תהא עליה?! כשם שיהודי חייב בתפילה 3 פעמים ביום כך הוא חייב להיות שותף קבוע במסגרת לימודית כל שהיא. כשם שאין להעלות על הדעת מקום ללא מניין קבוע כך לא ייתכן שלא היה בו לימוד יומי קבוע. ואין מסגרת קבועה ומחייבת יותר מזו של הדף היומי.
 

מאורות הדף היומי

בואו ונחזיק טובה לכולל סוכאצ'וב ולרוח החיה של "מאורות הדף היומי", הרב קובאלסקי שבזכותם התרבו ספסלים רבים בבית המדרש של הדף היומי. צוות אברכים מכין לכל דף כמעט יישום מעשי ומעניין, בעיקר מספרות התשובות הענפה שלנו, ומפיץ את הדברים בכל בתי הכנסת בעולם. מעתה הלימוד הוא לא רק עיוני אלא גם מעשי. לא רק שטחי אלא גם מעמיק. הלומד נפגש עם עולמם הלמדני של הפוסקים שבבקיאותם וחריפותם הם דולים מים התלמוד הגדול והעמוק מענה לכל שאלה המתעוררת בחיי המעשה. לא מתוך לימוד הדף יומי הם מגיעים למקורות, אלא מתוך בקיאותם היוצרת, שבבואם לדון בשאלה חדשה הם מעלים בחכתם ממכמני הש"ס, הנראים לכאורה רחוקים ביותר, תשובה לשאלה. הדימויים מבריקים. לשאלה באורח חיים הם מוצאים תשובה מפתיעה בקדשים וטהרות. במקביל, יש פוסקים שהגיעו לגילוי מקורותיהם תוך כדי חזרתם על הש"ס. ידוע לנו על גדולי ישראל שחזרו על עשרות דפים ביום!.

דרך לימוד זו יכולה לקרב את לימוד התלמוד גם לצעירים בישיבות התיכוניות. כידוע, לנוער שלנו, המרותק לכבלי הטלוויזיה והאינטרנט, קשה להתנתק מהעולם המוחשי והקליל, בו הם שקועים עד צווארם, ולהתחבר לסוגיות תלמודיות מופשטות, העוסקות בנושאים הנראים לכאורה רחוקים מעולמם. ספרות השו"ת, בפרט זו של דורנו, העוסקת בשאלות מעשיות מעולמנו הטכנולוגי, האתי ואף הפוליטי, יכולה לקרב את התלמוד לעולם מושגיהם של התלמידים, לגרות את חשיבתם ואף לרתק אותם. יש בידי האקטואליה להפוך את הלימוד לרלבנטי לתלמידים צעירים. לא תמיד יכולים מאורות הדף היומי כמות שהם לסייע לתלמידים בכל סוגיה הנלמדת, אולם השיטה שבה הולכים עורכי המאורות יכולה להאיר את דרכם של הרמי"ם בישיבות בהן מתחנכים צעירי הצאן.
 

רלוונטיות ישיבתית

לענ"ד גם רמי"ם בישיבות הגדולות יכולים להיעזר פה ושם בשיטה זו. אם כי יש להניח שבישיבות הגדולות הרלוונטיות אינה מתמצית בהכרח באקטואליה. אדרבה, הלימוד הישיבתי הצרוף נמנע במכוון מעיסוק באקטואליה, הנתפס בעיניו כלימוד "בעל-בתי". הוא מתמקד בלימוד העיוני הטהור. ואכן מן הראוי שהעיון הטהור הוא שיעמוד במרכז התעניינותו של תלמיד הישיבה. אותו צריכה לעניין הקושיה החמורה והתירוץ העמוק, מצדם האינטלקטואלי, ולא מצידם המעשי. זוהי הרלוונטיות במיטבה. לשתגיע העת הוא גם יישם את התיאוריה בחיי המעשה. פה ושם יש בדפי המאורות גם הארות מהסוג הלמדני העיוני. אך לרוב עיסוקם בשאלות מעשיות, והראיה המובאת מהסוגיה יש בה גירוי אינטלקטואלי. גם למדן ישיבתי ימצא עניין בהארה זו. הרי ספרי העיון הקלאסיים הנלמדים בישיבות הם בעצם ספרי שו"ת מעשיים, אלא שהתלמידים לא תמיד מודעים לכך. המהרי"ט, הנודע ביהודה, ר' עקיבא איגר, החת"ם סופר, האחיעזר ודומיהם דנים בשאלה מעשית שנשאלו עליה, אלא שלצורך פסיקתה הוצרכו לליבון עיוני ומעמיק של סוגיות הש"ס וכך חידשו ביאורים מקוריים בסוגיות אלו. בישיבות עוסקים, ובצדק, רק בחלק העיוני של התשובה, המתייחס לסוגיה הנלמדת, מבלי לשים לב לצדה המעשי. נראה שגם בלימוד הישיבתי הידיעה על הרקע העובדתי של השאלה מוסיפה עניין אצל התלמידים, ויש בכך בכדי ליצור גשר בין הלימוד העיוני לחיי המעשה. שהרי תורתנו תורת חיים היא.
 

הדף היומי בישיבות?

לכאורה לימוד הדף היומי מיועד לבעלי בתים ולא לבני הישיבות. האחרונים צריכים ללמוד בהבנה ובעיון, להעמיק ולשנן, להשוות שיטות מפרשים, להקשות ולתרץ. ובעיקר הם צריכים לשקוע בלימוד יומם ולילה ולא לקבוע עתים לתורה בלימוד שטחי של דף ליום. שני לימודים אלו הם לכאורה הם תרתי דסתרי. ולא היא. אומנם מטרת הלימוד הישיבתי הוא עצם הלימוד. אין לישיבות מטרות מוגדרת. אולם גם הישיבות לא יכולות להתעלם מהעובדה שיש תוצאות מעשיות ללימודן, בין שהן מכוונות ובין שלא. מהישיבות יוצאים בין היתר למדנים, חלקם יהיו רבנים, חלקם רמי"ם ואחרים תלמידי חכמים ללא תפקיד מוגדר. רבים מיוצאי הישיבות, אולי רובם, יהיו 'בעלי בתים' תורניים. האחרונים נופלים, עם נטישתם את הישיבה, לים החיים הסוער, ונסחפים בגליו ללא מצוף ולא גלגל הצלה. מסגרת לימודית קבועה היא עבורם אויר לנשימה. יש להרגיל את תלמידי הישיבה, בעודם בישיבה, גם ללימוד פשוט יותר, אך קבוע. הם חייבים לגלות אחריות לעצמם ולעמם וליצור בכל מקום בו הם יימצאו חוגי לימוד קבועים.

על הלמדנים שיצאו מהישיבות מוטלת אחריות גדולה יותר לציבור. עליהם להקים חוגי למוד בכל אתר ואתר וללמד את העם תורה. מצות תלמוד תורה לדעת הרמב"ם היא ללמד תורה ולא רק ללמוד תורה. כל מי שיכול ללמד חייב ללמד אחרים, אפילו חמישה או שלושה, ואפילו פחות. המודעות, האחריות וההרגל לכך יכולים להתחיל בישיבה עצמה. אין הכוונה לשנות כי הוא זה מסדרי הישיבה תמידין כסדרן. הכוונה היא למוספין כהלכתן, בשולי הסדרים הקבועים, כגון צמוד לתפילת שחרית או ערבית או גם בחצות הלילה. ישבו הבחורים במסגרת קבועה וישמעו שיעור בדף היומי, בחול ובשבת, מדי יום ביומו. גם בין הזמנים, כשהם בביתם, הם יחושו מחויבות להמשיך בקצב הלימוד של דף ליום. הם יכולים להצטרף בימים אלו לחוג השכונתי, לחזקו בנוכחותם ולהתחזק בעצמם, שגם מחוץ לישיבה לא פסק פומייהו מגירסא. ובעיקר ישפיע הדבר על סגנון חייהם כשיעזבו את הישיבה.

נוסף לתועלת הגדולה שתצמח לצבור הרחב בריבוי חוגי לימוד יש גם ערך מוסף ללימוד הישיבתי עצמו. כידוע, קצב הלימוד בישיבות כיום הוא איטי מאוד. בלימוד העיוני מספיקים בין 10ל 15 דף לזמן. בבקיאות מספיקים יותר, אך קצב הלימוד העיוני משפיע גם על זה הבקיאותי. אם בחור ישיבה יתרגל לכך שניתן להספיק דף בחצי שעה עד שעה לכל היותר, הדבר ימריץ אותו להספיק יותר גם במסכת הנלמדת בישיבה. הוא ייווכח שאפשר ללמוד ואף לחזור כל יום על כמה דפי גמרא. ובמשך זמן אפשר לסיים את המסכת הנלמדת, לחזור עליה ואף ללמוד מסכת נוספת.

מן הראוי שהדף היומי יהפוך לנחלת הכלל כולו ובאמצעותו יתקיים בנו הכתוב "וכל בניך לימודי ה' ורב שלום בניך".


עיצוב: אפרת נוילנדר | תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר