משונצינו ועד וילנא / הרב יעקב לויפר

תולדות הדפסת התלמוד

הספר 'משונצינו ועד וילנא' של הרב יעקב לויפר, שהתמחה במאמריו המעמיקים ומלאי הידע, מכיל את סדרת המאמרים שהודפסה ב'המודיע' בשנים תשס"ח-תשס"ט תחת השם 'הדפסת התלמוד', ובה שירטט המחבר ביד אמן ובלשון חדה ובהירה את התפתחות והתרקמות צורתו של דף הגמרא, החל מדפוס משפחת שונצינו, שהיה הדפוס הראשון שהדפיס חלקים גדולים מן הש"ס, וקבע את המתכונת של עמוד הגמרא המכיל גמרא רש"י ותוספות. עבור דרך דפוס ונציה שקבע לעד את צורת הדף ומספרו, המשך דרך תחנות מפורסמות כגון דפוסי באזל, פרנקפורט, וילנא, ועד המהדורות החדשות והמפוארות שזכה להם דורנו.
חלקו הראשון של הספר מתווה את התפתחותו של עמוד הגמרא על שלל מדוריו מתחנה לתחנה, מדפוס לדפוס. ובינתיים חושף לפני הקורא פרשיות היסטוריות, ומונחים לא ידועים כגון פשר הביטויים ש"ס ארוך וש"ס קצר, מרדכי גדול ומרדכי קצר. בספר ימצא הקורא פתרון לתעלומות, כגון הסיבה לשם הכפול 'עין משפט – נר מצוה', פשר הסימנים שנמצאים ברי"ף ברא"ש ובמרדכי, ועוד כל מיני עניינים תמוהים וסתומים.
הקורא מתעשר בין לבין בידיעות נכבדות, כגון העובדה ש'לישנא אחרינא' אינו תמיד תירוץ נוסף בגמרא, אלא יכול להיות גירסה נוספת שמעתיק או מדפיס הכניס בגוף הגמרא. מדפיסי שונצינו בסוגיית 'מקיף וניקף' אפילו העמידו גירסה נוספת וכינו אותה בשם 'איבעית אימא'!
הקורא ילמד גם לדעת על מבנהו המיוחד של פירוש רש"י, וכיצד ידיעה זו תורמת להבנה בהירה יותר של דברי ראש המפרשים. ועוד ועוד ידיעות נכבדות שידיעתן תועיל ללומד הדף היומי במקומות רבים.
אחת היריעות המרתקות במיוחד היא פרשת הצנזורה, שם שוטח הרב לויפר לפני הקורא סיפורים מדהימים, כגון בפרק 'מאי תלמודא', שם מסופר התאנות הצנזורים למילה 'תלמוד': רשעות הצנזור יחד עם בורותו יצרו תערובת קטלנית שסירסה משפטים ועיקרה מהם את משמעותם לגמרי. הצנזור רדף בחמתו את המילה 'תלמוד' במשמעות של הש"ס, אבל היא מופיעה בגמרא ומפרשיה בעוד משמעים שאין הכוונה בהם לש"ס, כגון 'והא תלמוד' [והרי ראיה] 'ונסיב לה תלמודא' [והוא מביא ילפותא, לימוד]. במקומות אלו – החלפת המילה 'תלמוד' במילה ש"ס או גמרא, הולידה משפטים בלתי פתירים. פרק מעניין וכאוב במיוחד הוא סיפורו דפוס פראג המתאר שיא בהתעללות הנוצרים, ובעומק חדירת הצנזורה לתוך הש"ס.
נביא דוגמא אחת מני עשרות הנמצאות בפרקי הצנזורה: ב'מרדכי' (מועד קטן סימן תתמ"ג) כתוב "נהגו הראשונים שלא לעשות נישואי שני בנות או שני אחים או אח ואחות ביחד, ואפילו בעכו"ם הראשונים היו נזהרים".
דברי ה'מרדכי' נראים מדרש פליאה: וכי הראשונים היו מסדרים חופות לגויים? הרי רבאיי'ס רפורמים לא היו קיימים בתקופת הראשונים! ההסבר לכך הוא שהיה כתוב 'ואפילו בנכריות' - כלומר בנשים שאינן קרובות - היו הראשונים נזהרים שלא להעמיד שתי חופות ביחד. ובא הצנזור ותיקן בחכמתו 'עכו"ם'.
בחלק השני מגולל המחבר לפני הקוראים כמה פרשיות מרתקות במיוחד, כגון גלגוליה של המילה כּוּ שדורות של מעתיקים ומדפיסים התאנו לה ונלחמו בה בשצף קצף [לא, אין הכוונה לקיצור של 'וְכֻלֵּי'!]. ובפרק הבא: סיפורם המדהים אף יותר של שני אמוראים בשם רב אִתַּי, שם שהוזכר בתלמוד הבבלי לפחות עשרים פעמים – ונעקר ממנו לבלי השאר שריד ופליט! שלושת הפרקים האחרונים של החלק השני מוקדשים לבירור מבנהו וענייניו של פירוש רש"י על הש"ס. הפרק 'לעזי רש"י' מביא תובנות מאלפות במטרתם של הלעזים ששיבץ רש"י בפירושו, ועוד ועוד ענינים מעניינים הקשורים ללעזי רש"י. הפרק 'רש"י דיבור המתחיל' עוסק בתבנית שלתוכה יצק רש"י את פירושו, תבנית של ציטוט ופירוש, ציטוט ופירוש, כמו הביאור בגמרות המבוארות של דורנו. משעומדים על תבנית זו – מתבארים לשונות סתומים וחתומים ברש"י.
דוגמא לכך מראה המחבר כבר במשנה הראשונה של מסכת ברכות, הנלמדת היום ב'דף היומי'. רש"י מסביר את המשפט "הקטר חלבים ואברים מצותן עד שיעלה עמוד השחר" (משנה שם), וכה הוא כותב: "הקטר חלבים ואברים - של קרבנות שנזרק דמן ביום. מצותן - להעלות כל הלילה, ואינן נפסלים בלינה עד שיעלה עמוד השחר - והן למטה מן המזבח, דכתיב 'לֹא יָלִין לַבֹּקֶר'. חלבים - של כל קרבנות. אברים - של עולה".
אפשר לראות שכל מילות המשפט שבמשנה שובצו בתוך פירושו של רש"י, כשהוא מוסיף הסברים בין קטעי המשפט, או אף בין מלה למלה. לאחר שביאר את הקטע בכללותו, הוא חוזר ומבאר את המילים 'חלבים ואברים', ברצותו להדגיש כי 'חלבים' הם של שאר קרבנות, ואילו 'אברים' מתייחס רק לאברי עולה הנקטרת כליל על המזבח.
תגלית מיוחדת שוטח הרב לויפר בפני הקוראים בפרק 'רש"י וחלוקת המשניות', שם ילמד הקורא לדעת כי מי שחילק את המשניות בדפוסי הש"ס [חלוקה השונה לגמרי מחלוקתן בדפוסי המשניות] הוא לא אחר מאשר רש"י, שיצר בפירושו חלוקת משניות שונה לגמרי ממה שהיה מקובל לפני כן.
לאחר שיקרא את הספר מובטח לו למעיין כי אוצר הידע שלו יתעשר עד מאוד בכל הקשור למבנה הש"ס ונוסחאותיו, ופירושו של רש"י.
מה שקצת חסר, וחבל, הוא בתחום התמונות. המחבר אמנם כלל תמונות שונות בספרו, אבל היה אפשר בהחלט להוסיף עוד ועוד.

הוצאת המודיע. להשיג בכל חנויות הספרים המובחרות.