סקר
האם אתה לומד עם גמרא מפורשת/מבוארת?






 
מספר צפיות: 16
דף כב עמוד א
* ישראל ועובד כוכבים שקיבלו שדה בשותפות - לא יאמר ישראל לעובד כוכבים טול חלקך בשבת ואני בחול, ואם התנו מתחלה מותר, ואם לא התנו בתחילה ובאו לחשבון לאחר זמן אסור.
* אם העובד כוכבים עבד בשבת והישראל בחול אך לא התנו על כך - הגמרא נשארת בספק אם מותר לישראל לקחת פירות בשוה.
* פרק שני, המתחיל בסוף עמוד זה, ממשיך לבאר אלו דברים אסור לעשות עם עובד כוכבים, וכן מבאר דיני איסורי אכילה והנאה מעובד כוכבים.

דף כב עמוד ב
* במשנה (בעמוד א) נאמר שהגויים חשודים על רביעת בהמה, ומקשה על כך הגמרא מברייתא שמשתמע ממנה שהם לא חשודים, ומביאה הגמרא בעמוד זה תירוץ משמו של רב ודנה בו.
* העובדי כוכבים מצויין אצל נשי חבריהן ופעמים שאינו מוצאה ומוצא את הבהמה שאצלה ורובעה.
* חביבה על עובדי כוכבים בהמתן של ישראל יותר מנשותיהן, וזה בגלל מה שאמר רבי יוחנן שבשעה שבא נחש על חוה הטיל בה זוהמא וישראל שעמדו על הר סיני פסקה זוהמתן עובדי כוכבים שלא עמדו על הר סיני לא פסקה זוהמתן.
מספר צפיות: 19
דף כג עמוד א
* בעמוד זה מובאים 2 תירוצים נוספים על קושיית הגמרא בתחילת העמוד הקודם (הקושיה היתה מברייתא, שמשתמע ממנה שהגוים לא חשודים על רביעת בהמה, על הנאמר במשנה, שהגויים כן חשודים).
* לדעת רבי פדת: רבי אליעזר חושש לרביעה (ולכן אין לקחת בהמה לקרבן מעובד כוכבים) [וכך דעת משנתינו], וחכמים לא חוששים [וכך דעת הברייתא].

דף כג עמוד ב
* הגמרא מנסה לדייק ולברר ממחלוקת רבי אליעזר וחכמים האם דין פרה אדומה הוא כקדשי מזבח או כקדשי בדק הבית.
* כל מקום שנאמר בתורה "השחתה" אינו אלא דבר ערוה ועבודה זרה.
* לפי הטעם ששנה שילא בביאור דעת רבי אליעזר יוצא שאסור לקנות זהב ואבנים טובות למלאכת המשכן מן העובדי כוכבים.
מספר צפיות: 12
דף כד עמוד א
* ולד הנוגחת/הנרבעת (שנגחה/נרבעה אמו כשהיתה מעוברת) - אסור להקרבה.
* כל הפסולים לגבי המזבח שהתעברו לאחר שנפסלו - הולדות מותרים להקרבה לדעת חכמים ורבי אליעזר חולק (ונחלקו האמוראים אם המחלוקת היא כאשר נרבעו כשהן מוקדשין או כשהן חולין)..

דף כד עמוד ב
הגמרא מקשה מספר קושיות (מסוף העמוד הקודם ועד אמצע עמוד זה) על דעת רבי אליעזר שאוסר לקחת בהמה מעובדי כוכבים לקרבן, ומתרצת
* עולה נקבה כשרה בבמת יחיד.
* "וישרנה הפרות בדרך על דרך בית שמש" - הגמרא מביאה 6 דעות איזו שירה אמרו הפרות.
מספר צפיות: 24
דף כה עמוד א
* נחלקו הדעות כמה זמן בסה"כ ארך יום זה שעמדה בו השמש בימי יהושע (במלחמתו במלכי האמורי): 24 / 36 / 48 / 60.
* כשם שעמדה לו חמה ליהושע כך עמדה לו חמה למשה ולנקדימון בן גוריון.
* "ויאמר ללמד בני יהודה קשת הנה כתובה על ספר הישר" - נחלקו הדעות מהו ספר הישר: ספר אברהם יצחק ויעקב (=ספר בראשית) / ספר משנה תורה / ספר שופטים.

דף כה עמוד ב
* המשנה (בתחילת הפרק) שאסרה לאשה להתייחד עם גוי, התכוונה לאסור זאת אפילו כשאשתו של הגוי מצויה עמו.
* המשנה שאסרה על אשה להתייחד עם גוי רק מחשש עריות ולא מחשש שפיכות דמים זה בגלל שמדובר ב"אשה חשובה" לדעת רבי ירמיה, ולדעת רב אידי בגלל ש"אשה כלי זיינה עליה".
* הברייתא מביאה הרחקות שונות, שצריך ישראל להתרחק כשהולך עם גוי או כשנמצא בקרבתו, מחשש שהגוי יהרוג אותו.
מספר צפיות: 16
דף כו עמוד א
* בת ישראל לא תיילד את העובדת כוכבים מפני שמילדת בן לעבודת כוכבים, אך בשכר מותר לה ליילד (ביום חול בלבד) משום איבה.
* עובדת כוכבים לא תיילד את בת ישראל מפני שחשודין על שפיכות דמים דברי ר"מ, וחכמים מתירים בזמן שאחרות עומדות על גבה.
* בת ישראל לא תניק בנה של עובדת כוכבים, ואף לא בשכר, מפני שמגדלת בן לעבודת כוכבים.
* עובדת כוכבים לא תניק את בנה של בת ישראל מפני שחשודה על שפיכות דמים דברי ר"מ, וחכמים מתירים בזמן שאחרות עומדות על גבה.
* העובדי כוכבים ורועי בהמה דקה - לא מעלין ולא מורידין, ואף לא בשכר.

דף כו עמוד ב
* המינין והמסורות - מורידין ולא מעלין (והגמרא מביאה 3 פירושים מה הכוונה ש"לא מעלין", שהרי פשוט שכך הדין כי הרי מותר אף להוריד).
* מומר להכעיס - נחלקו האמוראים אם דינו כמין או כמומר.
* עובד כוכבים לא ימול ישראל, מפני שחשודין על שפיכות דמים דברי ר"מ, וחכמים מתירים בזמן שאחרים עומדין על גבו.
מספר צפיות: 18
דף כז עמוד א
* לדעת רבי יהודה: כותי לא ימול את ישראל, מפני שמל לשם הר גריזים, ורבי יוסי חולק כי סובר שלא מצינו מילה מן התורה שצריכה להיות לשמה.
* לדעת רבי יהודה הנשיא: מילה הנעשית בידי עובד כוכבים פסולה, והאמוראים נחלקו מה המקור לכך ("ואתה את בריתי תשמור" / "המול ימול").
* מותר לבהמת יהודי להתרפאות מגוי, אך אסור ליהודי עצמו להתרפאות מגוי.

דף כז עמוד ב
* במקרה שודאי ימות החולה מחמת חוליו אם לא ילך אצל רופא להתרפאות ואין רופא יהודי - מותר להתרפאות על ידי גוים (ואין חוששים שמא הגוי יקצר את ה"חיי שעה" של החולה), אך לא על ידי רופא אפיקורס.
* היה רבי ישמעאל אומר: מנין שאם אומרים לו לאדם עבוד עבודת כוכבים ואל תהרג, שיעבוד ואל יהרג? ת"ל "וחי בהם" ולא שימות בהם, יכול אפילו בפרהסיא? ת"ל "ולא תחללו את שם קדשי".
מספר צפיות: 13
דף כח עמוד א
* כל מכה שצריכה אומד (אם ימות ממנה או לא) - מחללין עליה את השבת.
* הגמרא מסתפקת אם מכה שבחניכים או בשינים נחשבת ל"מכה של חלל" שאסור להתרפאות ממנה על ידי גוים ומותר לחלל עליה את השבת מחמת הסכנה שבה.
* הגמרא מפרטת מחלות שונות ומפרטת את הרפואות המתאימות להן.

דף כח עמוד ב
* לאורך כל העמוד, הגמרא מפרטת תרופות למחלות שונות (חולי בפי הטבעת, כאבי אוזניים ועיניים).
* המהרש"ל כתב: "יש חרם הקדמונים שאין לסמוך על רפואות התלמוד, כדי שלא להוציא לעז על חכמים הקדמונים, ולא ידעו שיש שינוי במקומות, וכ"ש בזמנים, שהדורות פוחתים והולכים, ואם הראשונים כענקים, אנו כיתושין".
* בכל סכנת עיורון יש גם חשש של סכנת נפשות (כי מאור העין תלוי בהבנת הלב), ולכן מותר לחלל על כך שבת.
מספר צפיות: 11
דף כט עמוד א
* הגמרא ממשיכה לעסוק בענייני רפואה.
* הברייתא מפרטת 6 דברים שמרפאין את החולה מחליו ורפואתן רפואה, ו-10 דברים שמחזירין את החולה לחליו וחליו קשה.
* ישראל המסתפר מגוי ברשות היחיד - רואה במראה (ואז הגוי חושב שהוא אדם חשוב ומתיירא מלפגוע בו), וגוי המסתפר מישראל - כיון שהגיע לבלוריתו (שלשה אצבעות לכל רוח ורוח) שומט את ידו.

דף כט עמוד ב
* המשנה מונה 12 דברים של גויים שאסורים באכילה ובהנאה (משום יין נסך או משום תקרובת עבודה זרה).
* הגמרא מביאה את המקור לכך שיין נסך אסור בהנאה.
* חומץ או יין מבושל של ישראל ורוצה להפקידו ביד עובד כוכבים - לא צריך חותם בתוך חותם (כי העובד כוכבים לא מנסך זאת לעבודה זרה, וגם לא טורח לזייף זאת).
מספר צפיות: 14
דף ל עמוד א
* רוב הדף עוסק בדין 'גילוי'.
* למסקנת הסוגיה, רבא פסק להלכה, שיין מזוג יש בו משום איסור גילוי ויש בו משום איסור יין נסך, ויין מבושל אין בו משום איסור גילוי ואין בו משום איסור יין נסך.
* אף אם היה אדם ישן בצד המים המגולים הרי הם אסורים משום גילוי.
* רב לא שתה מים של גוי, כי סבר שהגוים לא נזהרים בגילוי.
* הגמרא מפרטת סוגי יין שאין לחשוש בהם משום גילוי.

דף ל עמוד ב
* יין תוסס (עד 3 ימים מרגע הסחיטה) - אין בו משום גילוי.
* שחלים וכותח הבבלי - אין בהם משום גילוי, אך בני גולה נהגו בהם איסור.
* פי תאנה - אין בו משום גילוי.
* שלשה מיני ארס הן: של בחור שוקע, של בינוני מפעפע, ושל זקן צף.
* שלשה כל זמן שמזקינין גבורה מתוספת בהן, אלו הן: דג נחש וחזיר.
* מים שנתגלו - הרי זה לא ישפכם ברשות הרבים, ולא ירביץ בהן את הבית, ולא יגבל בהן את הטיט, ולא ישקה מהן לא בהמתו ולא בהמת חבירו, ולא ירחץ בהן פניו ידיו ורגליו.
* יין נסך - אסור בהנאה, ומטמא טומאה חמורה (משא ואהל) בכזית.
מספר צפיות: 15
דף לא עמוד א
* 'סתם יינם' של גוים - אסור בהנאה ומטמא טומאת משקין ברביעית.
* המפקיד יינו אצל עובד כוכבים וייחד לו קרן זוית ומסר לו מפתח או עשה חותם - נחלקו התנאים אם מותר בשתיה (ולדעת כולם מותר בהנאה).
* לדעת רבי אליעזר: יין מותר בחותם אחד, וחכמים אוסרים, ונחלקו האמוראים אם חכמים מתירים בחותם בתוך חותם או שגם בזה אוסרים.

דף לא עמוד ב
* נחלקו האמוראים מפני מה אסרו שכר של גוים - או משום חשש 'חתנות', או משום 'גילוי'.
* רב חלק וסבר שמותר לשתות שכר של גוי.
* שמואל אמר, שלכל השרצים יש ארס (ולכן אסור לשתות משקה ששתה ממנו אחד השרצים), אך ארס של נחש ממית ושל שרצים אינו ממית.
מספר צפיות: 11
דף לב עמוד א
* במשנה (כט ע"ב) נאמר ש"חרס הדרייני" של גוי אסור בהנאה, והגמרא מבארת מהו אותו חרס.
* האמוראים נחלקו אם מותר להשתמש ב"חרס הדרייני" לצרכים אחרים (לסמוך בו את כרעי המטה).
* בברייתא מובאת עדות שרבן גמליאל שתה מיין של ישראל שהיה כנוס בכלי עור של גוי (שהיה בו פעם יין של גוי), ובניגוד לדעת ת"ק שאסר בגלל היין האסור של הגוי שנפלט מדפנות הכלי ונתן טעם ביין של הישראל.

דף לב עמוד ב
* "גמרא גמור זמורתא תהא?!" - וכי לימוד הגמרא הוא כמין זמר שאדם מזמר בינו לבין עצמו כפי שמזדמן בפיו אף ללא צורך והבנה?!
* המשנה (כט ע"ב) הסוברת שבשר הנכנס לבית עבודת כוכבים על מנת להקריבו מותר בהנאה אם נטלו הישראל קודם שהקריבו הגוי - היא לא כדעת רבי אלעזר הסובר ש"סתם מחשבת גוי (השוחט בהמה) - לעבודת כוכבים", ולדעתו הבשר אסור גם קודם שהקריבו בפועל לעבודת כוכבים.
* המשנה (כט ע"ב) הסוברת שתקרובת עבודה זרה אסורה בהנאה - היא כדעת רבי יהודה בן בתירא.
* עובד כוכבים ההולך ל"תרפות" (עיר שיש בה עבודה זרה כדי לעובדה) - בדרך הליכתו אסור לשאת ולתת עמו ובדרכו חזרה מותר, וישראל ההולך לשם - הדין הפוך (אא"כ הוא ישראל מומר - ואז אסור בכל מקרה).
מספר צפיות: 13
דף לג עמוד א
* בברייתא מובא שאם עובד כוכבים התיך את הזפת לתוך הנודות ונתן לתוכן יין וישראל עומד על גביו אינו חושש - והגמרא מביאה 2 דעות שונות של אמוראים כיצד לפרש דין זה.
* מילוי ועירוי מים מעת לעת 3 ימים מועיל להכשיר נודות וקנקנים שנתן בהן גוי יין.

דף לג עמוד ב
* קנקנים של עובדי כוכבים שהחזירן לכבשן האש ונתלבנו באש - מהרגע שהזפת נעשית רפויה על ידי האש הוכשרו הקנקנים.
* שכר שהוכנס לכלי של עובד כוכבים - נחלקו האמוראים אם הוא מותר (כי הוא מבטל את טעם היין) או אסור (מחשש שיטעו בין שכר ליין).
* אם העובד כוכבים לא הכניס את היין בקנקנים כדי שישהה שם זמן רב (דבר שאין מכניסו לקיום הוא) - משכשך את הקנקנים במים והם מותרים.
1 2 3 4 5
אדם סלומון
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר