דף צז עמוד א
* רבי יוחנן: דור שבן דוד בא בו - תלמידי חכמים מתמעטים, והשאר עיניהם כלות ביגון ואנחה, וצרות רבות וגזרות קשות מתחדשות.
* הגמרא מביאה דעות נוספות (של תנאים) המתארים מה יהיה בדור שבו יבוא בן דוד.
* ג' באין בהיסח הדעת, אלו הן: משיח מציאה ועקרב.
* 6000 שנה יהיה העולם קיים, ו-1000 שנה יחרב לדעת רב קטינא, ולדעת אביי 2000 שנה.
* תנא דבי אליהו: ששת אלפים שנה הוי עלמא - שני אלפים תוהו, שני אלפים תורה, שני אלפים ימות המשיח.

דף צז עמוד ב
* הגמרא מביאה דעות שונות כמה זמן העולם יתקיים ומתי יהיה קץ הגאולה.
* תיפח עצמן של מחשבי קיצין, שהיו אומרים כיון שהגיע את הקץ ולא בא שוב אינו בא, אלא חכה לו.
* יש בעולם לפחות 36 צדיקים שמקבלים את פני השכינה בכל דור.
* רשב"י: ראיתי בני עלייה והן מועטין, אם אלף הם אני ובני מהם, אם מאה הם אני ובני מהם, אם שנים הם אני ובני הם.
* לדעת רבי אליעזר: אם ישראל עושין תשובה נגאלין ואם לאו אין נגאלין, ורבי יהושע חולק וסובר שבכל מקרה נגאלין.

דף צח עמוד א
* אין לך קץ מגולה מזה שנאמר "ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל".
* מובאות דעות שונות לאורך העמוד מתי יבוא בן דוד (לדוגמא: אין בן דוד בא עד שיכלו גסי הרוח מישראל / עד שיכלו כל שופטים ושוטרים מישראל / אלא בדור שכולו זכאי או כולו חייב).
* זכו - אחישנה, לא זכו - בעתה.
* משיח אמר לר' יהושע בן לוי שהוא יבוא "היום", ואליהו הנביא הסביר לו שהכוונה היא: "היום אם בקולו תשמעו".

דף צח עמוד ב
* עולא, רבה ורבי יוחנן אמרו על ביאת המשיח: "ייתי ולא איחמיניה" (יבוא ולא אראהו) (מחשש שיגרום החטא ויצטערו בחבלו של משיח), אך רב יוסף חלק עליהם ורצה לראותו גם אם יזכה רק לשבת בצל גללי חמורו.
* מה יעשה אדם וינצל מחבלו של משיח יעסוק בתורה ובגמילות חסדים.
* לדעת רבי הילל "אין משיח לישראל שכבר אכלוהו בימי חזקיה", ורב יוסף חולק.
* נחלקו הדעות מה שמו של המשיח: שילה / ינון / חנינה / מנחם בן חזקיה / מצורע של בית רבי.

דף צט עמוד א
* נחלקו הדעות כמה זמן ימות המשיח: 40 שנה / 70 שנה / 3 דורות / 400 שנה / 365 שנה / 7000 שנה / כמיום שנברא העולם ועד עכשיו / כימי נח עד עכשיו.
* רבי יוחנן: כל הנביאים כולן לא נתנבאו אלא לימות המשיח, אבל לעולם הבא "עין לא ראתה אלהים זולתך".
* רבי יוחנן: כל הנביאים לא נתנבאו אלא לבעלי תשובה, אבל צדיקים גמורים "עין לא ראתה אלהים זולתך", אך לדעת רבי אבהו: "מקום שבעלי תשובה עומדין שם, צדיקים אינן עומדין שם".
* רבי יוחנן: כל הנביאים כולן לא נתנבאו אלא למשיא בתו לתלמיד חכם ולעושה פרקמטיא לתלמיד חכם ולמהנה תלמיד חכם מנכסיו אבל תלמידי חכמים עצמן "עין לא ראתה אלהים זולתך".
* "דבר ה' בזה" - הלומד תורה ואינו מלמדה / כל מי שאינו משגיח על המשנה / כל שאפשר לעסוק בתורה ואינו עוסק / זה העובד עבודת כוכבים.
* כל הלומד תורה ואינו חוזר עליה דומה לאדם שזורע ואינו קוצר / כל הלומד תורה ומשכחה דומה לאשה שיולדת וקוברת.

דף צט עמוד ב
* יצר הרע - בתחלה דומה לחוט של כוביא, ולבסוף דומה לעבות העגלה.
* כל העוסק בתורה לשמה - משים שלום בפמליא של מעלה ובפמליא של מטה / אף מגין על כל העולם כולו / אף מקרב את הגאולה.
* כל המלמד את בן חבירו תורה - מעלה עליו הכתוב כאילו עשאו.
* כל המעשה את חבירו לדבר מצוה - מעלה עליו הכתוב כאילו עשאה.
* נחלקו הדעות מי הוא אפיקורוס (שאין לו חלק לעולם הבא).

דף ק עמוד א
* מפני מה נענש גיחזי? מפני שקרא לרבו בשמו.
* עתיד הקב"ה להוציא נחל מבית קדשי הקדשים ועליו כל מיני מגדים.
* עתיד הקב"ה להביא אבנים טובות ומרגליות, שהן שלשים על שלשים אמות, וחוקק בהם עשר ברום עשרים, ומעמידן בשערי ירושלים.
* כל המשחיר פניו על דברי תורה בעולם הזה, הקב"ה מבהיק זיויו לעולם הבא.
* כל המרעיב עצמו על דברי תורה בעולם הזה, הקב"ה משביעו לעולם הבא.
* עתיד הקב"ה ליתן לכל צדיק וצדיק מלא עומסו (מלא חופנו של הקב"ה טובה).

דף ק עמוד ב
* רב יוסף אמר שאסור לקרוא בספר בן סירא (והגמרא מבררת מה הסיבה לכך), אך דברים מעולים שבו (כגון: אשה טובה מתנה טובה בחיק ירא אלהים תנתן) יש לדרוש ברבים.
* לדעת רב: "כל ימי עני רעים" - אלו בעלי תלמוד, "וטוב לב משתה תמיד" - אלו בעלי משנה, ולדעת רבא הפוך. [ואח"כ הגמרא מביאה 4 דעות נוספות של אמוראים כיצד לדרוש פסוק זה]

דף קא עמוד א
* הקורא פסוק של שיר השירים ועושה אותו כמין זמר - מביא רעה לעולם.
* כל הקורא פסוק בזמנו (כגון בקידוש) - מביא טובה לעולם.
* אין שואלין בדבר שדים בשבת, רבי יוסי אומר: אף בחול אסור (משום סכנה).
* כשחלה ר' אליעזר נכנסו ארבעה זקנים לבקרו ו-3 מהם שיבחו את רבי אליעזר, ואילו רבי עקיבא אמר: "חביבין יסורין" (שמכפרים עליו).

דף קא עמוד ב
* שלשה באו בעלילה (לא באו לבקש לפני הקב"ה בתפלה, אלא באו בעלילה שאמרו דברים של נצחון שאין להם תשובה): קין עשו ומנשה.
* שלשה ניבטו ולא ראו (הביטו בדבר שהוא סימן לדבר מסוים ולא הבינוהו לעיקרו): נבט ואחיתופל ואיצטגניני פרעה.
* מפני מה זכה ירבעם למלכות? מפני שהוכיח את שלמה, ומפני מה נענש? מפני שהוכיחו ברבים.
* גסות הרוח שהיה בו בירבעם טרדתו מן העולם.

דף קב עמוד א
* לאורך העמוד הגמרא דורשת פסוקים שונים שנאמרו בנוגע לירבעם.
* שכם מקום מזומן לפורענות - בשכם עינו את דינה, בשכם מכרו אחיו את יוסף, בשכם נחלקה מלכות בית דוד.
* כל הנהנה מן העולם הזה בלא ברכה כאילו גוזל להקב"ה וכנסת ישראל.
* אמר משה לפני הקב"ה: רבונו של עולם בשביל כסף וזהב שהשפעת להן לישראל עד שיאמרו דיי גרם להם לעשות להם אלהי זהב.
* על כל פורענות שבאה לעולם הקב"ה מעניש עליה מעט יותר בגלל חטא העגל.

דף קב עמוד ב
* מנשה הוכיח ואמר לרב אשי שאם רב אשי היה בתקופתו אז גם הוא היה עובד עבודה זרה בגלל יצר עבודת כוכבים ששלט.
* קלות שעשה אחאב כחמורות שעשה ירבעם, ומפני מה תלה הכתוב בירבעם? מפני שהוא היה תחילה לקלקלה.
* מפני מה זכה עמרי למלכות? מפני שהוסיף כרך אחד בארץ ישראל.
* מפני מה זכה אחאב למלכות 22 שנה? מפני שכיבד את התורה.
* אחאב וותרן בממונו היה ומתוך שההנה תלמידי חכמים מנכסיו כיפרו לו מחצה מעוונותיו.

דף קג עמוד א
* כל האומר מנשה אין לו חלק לעוה"ב מרפה ידיהן של בעלי תשובה (כי מנשה עשה תשובה 33 שנים).
* בקש הקב"ה להחזיר את העולם כולו לתוהו ובוהו בשביל יהויקים נסתכל בדורו ונתקררה דעתו, בקש הקב"ה להחזיר את העולם כולו לתוהו ובוהו בשביל דורו של צדקיה נסתכל בצדקיה ונתקררה דעתו.
* 4 כיתות אין מקבלות פני שכינה: כת לצים, כת שקרנים, כת חניפים, כת מספרי לשון הרע.

דף קג עמוד ב
* כיון שנעשה אדם רש מלמטה (שיש לו שונאין ואין רוח הבריות נוחה הימנו), נעשה רש מלמעלה (בידוע ששונאין אותו מלמעלה).
* לדעת ר"מ: אבשלום אין לו חלק לעוה"ב.
* לדעת ר"מ: אחז ואחזיה וכל מלכי ישראל שכתוב בהן ויעש הרע בעיני ה' לא יחיו לעולם הבא עם הצדיקים וגם אין נדונין בגיהנם.
* שקולה נשמה של צדיק אחד כנגד כל העולם כולו.
* הגמרא מפרטת את חטאי אחז, מנשה ואמון.
* מפני מה לא מנו את מיכה בכלל אלו שאין להם חלק לעולם הבא? מפני שפתו מצויה לעוברי דרכים.

דף קד עמוד א
* אלמלי הלווהו יהונתן לדוד שתי ככרות לחם - לא נהרגה נוב עיר הכהנים ולא נטרד דואג האדמי ולא נהרג שאול ושלשת בניו.
* הגמרא מבררת מדוע לא מנו במשנה את אחז אמון ויהויקים בין המלכים שאין להם חלק לעוה"ב (ולגבי יהויקים המסקנה שיש לו חלק לעוה"ב).
* בן צדיק יכול להציל את אביו הרשע, אבל אין אב צדיק יכול להציל את בנו הרשע.
* כל המזמן עובד כוכבים לתוך ביתו ומשמש עליו גורם גלות לבניו.
* מפני מה לקו ישראל באיכה? מפני שעברו על 36 כריתות שבתורה, ומפני מה לקו באל&qquot;ף בי"ת? מפני שעברו על התורה שניתנה באל"ף בי"ת.
* כל מקום שישראל הולכין נעשין שרים לאדוניהן.

דף קד עמוד ב
* הגמרא דורשת בעמוד זה (החל מסוף העמוד הקודם) פסוקים מספר איכה.
* במרגלים נאמר "ויבכו העם הלילה ההוא", ודורשת הגמרא: אותו הלילה ליל ט' באב היה אמר להן הקב"ה לישראל אתם בכיתם בכיה של חנם ואני אקבע לכם בכיה לדורות.
* כל המיצר לישראל נעשה ראש.
* כל המציק לישראל אינו עיף.
* בשביל מה הקדים פ"א לעי"ן (בסדר הפסוקים שבאיכה)? בשביל מרגלים שאמרו בפיהם מה שלא ראו בעיניהם.
* כל האוכל מלחמן של ישראל טועם טעם לחם, ושאינו אוכל מלחמן של ישראל אינו טועם טעם לחם.
* אנשי כנסת הגדולה הם אלו שמנו את המלכים וההדיוטות המוזכרים במשנה שאין להם חלק לעולם הבא.

דף קה עמוד א
* 3 אמוראים נחלקו מה היתה ה'תשובה ניצחת' (המוזכרת בפסוק בירמיהו) שהשיבה כנסת ישראל לנביא.
* רבי אליעזר ורבי יהושע נחלקו אם לשאר הגוים (חוץ מבלעם) יש חלק לעולם הבא (כדעת משנתנו) או גם לא.
* כוח החוצפה גדול ככוחה של מלכות ואינה חסרה אלא כתר.
* בלעם חיגר ברגלו אחת היה (ושמשון בשתי רגליו), סומא באחת מעיניו היה, קוסם באמתו היה.

דף קה עמוד ב
* נאמר על בלעם שהיה "יודע דעת עליון", והכוונה היא שהיה יודע לכוון אותה שעה שהקב"ה כועס בה.
* אמר להן הקב"ה לישראל: דעו נא כמה צדקות עשיתי עמכם שלא כעסתי כל אותן הימים בימי בלעם הרשע, שאילמלא כעסתי כל אותן הימים לא נשתייר מישראל שריד ופליט.
* בשעה שהחמה זורחת והמלכים מניחין כתריהן על ראשיהן ומשתחוים לחמה מיד הקב"ה כועס.
* אהבה מבטלת שורה (=הנהגה) של גדולה (נלמד מאברהם), שנאה מבטלת שורה של גדולה (נלמד מבלעם).
* לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצוה אפילו שלא לשמה שמתוך שלא לשמה בא לשמה, שבשכר 42 קרבנות שהקריב בלק זכה ויצאה ממנו רות.
* בכל אדם מתקנא חוץ מבנו ותלמידו.

דף קו עמוד א
* 3 היו באותה עצה (שגזר פרעה כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו), אלו הן: בלעם איוב ויתרו, בלעם שיעץ - נהרג, איוב ששתק - נידון ביסורין, ויתרו שברח - זכו בני בניו לישב בלשכת הגזית.
* "אוי מי יחיה משמו אל" - אוי לה לאומה שתמצא בשעה שהקב"ה עושה פדיון לבניו.
* "וישב ישראל בשטים" - רבי אליעזר: שטים שמה, רבי יהושע: שנתעסקו בדברי שטות.
* "רפידים" - רבי אליעזר: רפידים שמה, רבי יהושע: שריפו עצמן מדברי תורה.
* כל מקום שנאמר בתורה "וישב" אינו אלא לשון צער.

דף קו עמוד ב
* לדעת רבי חנינא בלעם נהרג כשהיה בן 33 או בן 34.
* מר בריה דרבינא אמר לבנו שבכל אותם המנויים במשנה שאין להם חלק לעולם הבא שלא ירבה לדרוש בגנותם חוץ מבלעם הרשע.
* הגמרא מביאה מספר דרשות בנוגע לדואג האדומי.
* אין תורתו של דואג אלא משפה ולחוץ.
* "הקב"ה ליבא בעי" (רוצה את הלב של האדם ולא רק את לימוד התורה שלו).
* לא מת דואג עד ששכח תלמודו.
* כל שנותיו של דואג לא היו אלא 34, ושל אחיתופל אינן אלא 33.

דף קז עמוד א
* לעולם אל יביא אדם עצמו לידי נסיון, שהרי דוד מלך ישראל הביא עצמו לידי נסיון ונכשל.
* הגמרא במועד זה מביאה כמה דרשות בנוגע לחטא דוד ובת שבע.
* אבר קטן יש באדם משביעו רעב ומרעיבו שבע.
* ראויה היתה בת שבע בת אליעם לדוד מששת ימי בראשית אלא שבאה אליו במכאוב / אלא שאכלה פגה.
* כל הנושא יפת תואר יש לו בן סורר ומורה.
* הבא על אשת רעהו - לא ינקה כל הנוגע בה.
* ששה חדשים נצטרע דוד ונסתלקה הימנו שכינה ופירשו ממנו סנהדרין.

דף קז עמוד ב
* "וילך אלישע דמשק" - הלך להחזיר את גחזי בתשובה ולא חזר (אלא אמר לו: כך מקובלני ממך החוטא ומחטיא את הרבים אין מספיקין בידו לעשות תשובה, והגמרא מביאה 3 דעות מה היה חטאו).
* לעולם תהא שמאל דוחה וימין מקרבת, לא כאלישע שדחפו לגחזי בשתי ידים.
* בדפוסי הגמרא שלפנינו צונזר קטע העוסק ביהושע בן פרחיה וישו.
* יצר תינוק ואשה תהא שמאל דוחה וימין מקרבת.
* עד אברהם לא היה זקנה, עד יעקב לא היו מחלות, עד אלישע לא היה חולה שנרפא ממחלתו.

דף קח עמוד א
* דור המבול לא נתגאו אלא בשביל טובה שהשפיע להם הקב"ה.
* דור המבול לא נתגאו אלא בשביל גלגל העין שדומה למים, לפיכך דן אותן במים שדומה לגלגל העין.
* בא וראה כמה גדול כחה של חמס, שהרי דור המבול עברו על הכל ולא נחתם עליהם גזר דינם עד שפשטו ידיהם בגזל.
* "נח איש צדיק תמים היה בדורותיו" - רבי יוחנן: בדורותיו ולא בדורות אחרים, ריש לקיש: בדורותיו כ"ש בדורות אחרים.
* "מכל אשר בחרבה מתו" - ולא דגים שבים.

דף קח עמוד ב
* הגמרא ממשיכה בעמוד זה (בנוסף לעמוד הקודם) לדרוש דרשות על נח ודור המבול.
* דור המבול - ברותחין קלקלו (בעבירה), וברותחין נידונו.
* הספדן של צדיקים מעכבים את הפורענות לבא (ולכן המבול החל רק לאחר 7 ימי האבלות על מתושלח).
* שלשה שמשו בתיבה וכולם לקו: כלב ועורב וחם.
* דירתן של עופות טהורים עם הצדיקים.